הטיול לארץ התוים- שנמשך כבר ארבעים שנה

ביום שבת הקרוב (21 בדצמבר) תתקיים הצגה חגיגית של המחזמר המוזיקלי לילדים "הטיול לארץ התוים"(תיאטרון חני) במוזיאון תל אביב, לציון חמש שנים רצופות להעלתו על במות ברחבי הארץ.

עבורי זהו ציון דרך מרגש, בדיוק 40 שנה מאז שישבתי עם שלמה ארצי והבטנו בהתרגשות בספר הישן שנושא את אותו שם שכתבה סבתי קרי מרקס בשנת 1930 בעיר טריר שבגרמניה.

סבתא קרי היתה נשואה לסבא נתן מרקס, נצר של קארל מרקס, שנולד באותו רחוב קטן בעיר טריר.
את "ארץ התוים" כתבה סבתא עבור אמי ודודי, בנסיון ללמד אותם מוזיקה בצורה בלתי שיגרתית. את הספר הישן מצאתי במגרה שלה ברמות השבים, שם התיישבו ייקים רבים שברחו מבעוד זמן מהיטלר וגידלו תרנגולות. לא בכדי נקראה רמות השבים "רמות קוקוריקו".

הטיול לארץ התוים הוא סיפורה של כיתת ילדים שהמורה שלה מחליט לקחת אותם לארץ התוים כדי שילמדו לשיר ויפסיקו לזייף. בספר המקורי נערך המסע בצפלין אדום, כדרך שטסו לפני מאה שנה. בגירסה שלנו לוקח שלמה ארצי את הילדים לקרוסלה של סוסים על גדות הירקון, שבה על גבו של סוסו הסוס הם עפים לארץ התוים.

באותם ימים היינו שלמה ארצי ואנוכי הורים צעירים לילדות רכות, שירי ו-לי, והרעיון לספר להן את הסיפור הישן של סבתא קרי נראה לנו מדליק. במשך לילות ארוכים ישבנו עם שתי גיטרות וכתבנו לחנים למלים שחרזתי לדמויות השונות.

זו לא היתה היצירה הראשונה שכתבנו עם שתי גיטרות- קדמו לה שירים מוכרים כמו "פתאום קם אדם בבוקר" (שיר בבוקר בבוקר) ו"אמא קטנה".

פינג פונג סוער עם שלמה ארצי

כשאני מנסה להיזכר בחוויה של שני אנשים צעירים, שלמה ואני, יושבים ומלחינים ביחד, קשה לי לזכור את הפרטים. מה שנשאר הוא זיכרון מתוק של חוויה כיפית של שני אנשים עם אותו ראש שעושים פינג פונג סיעור מוחות, וכמו בפתירת תשבץ, מרגישים חדווה גדולה כשהשיר נפתר ומוצא את המנגינה שלו.

העבודה המשותפת עם שלמה חשפה איש מוכשר ברמות, אינטלגנטי ורגיש, שיודע מה נכון לו ומה נכון לקהל שלו, במקרה זה קהל הילדים. מתוך מאות אמנים שהיו ונעלמו, הוא אחד הבודדים שממשיך למצוא את הדרך עבור כולם.

עם סיום הכתיבה המשיכה החוויה החד פעמית הזו באולפן ההקלטות, כשאת העיבודים המוזיקליים עושים חברי להקתו האגדית של שלמה, "גברת תפוח" בראשותו של הגיטריסט דדי שלזינגר.

את הדמויות השונות ביצעו באולפן עודד תאומי, גליה ישי ,אלי גורנשטיין, צחי נוי והלהקה שלי,"האחים והאחיות" עם סוזי מילר,מוני ארנון, ורדה שגיא ושבי קציר.

אולפני "קוליפון" של שנות השבעים היו המקום שבו פגשנו והערצנו את אריק איינשטיין וחבורתו, והם על פי דרכם היו מקור השראה לרבים מאיתנו -איך להפיק ואיך צריכה הקלטה להישמע.

משם הגיע "הטיול לארץ התוים" למסך הטלוויזיה של הערוץ הישראלי היחיד, לתכנית ספיישל של "הספינה המזמרת". להסרטת תכנית הטלוויזיה הבאתי את סבתא קרי שמאוד התרגשה שהסיפור הישן שלה משנת 1930 מונצח לסרט טלוויזיה.

סבתא נפטרה מספר שנים לאחר ההקלטה ולימים נעלם הסרט של תכנית הטלוויזיה, כשיודעי דבר יודעים לספר שבגלל מחסור בסרטים, נהגו אז ברשות השידור להשתמש באותו סרט כדי להקליט עליו תכניות נוספות.

מה שלא נמחק הוא תקליט הויניל של ארץ התוים, שעם השנים הפך לתקליטור שממשיך להימכר היטב גם 40 שנה מאוחר יותר, בזכות הורים רבים שמבקשים להעניק לילדיהם את החוויה שהם עברו בילדותם.

אלה הם גם ההורים שבאים עם ילדיהם להפקה המרגשת של המחזמר "טיול לארץ התוים", שביימו בכשרון רב טלי צדקוני ולילך כספי.

ההצגה הועלתה לראשונה בסתיו של 2008 וחוגגת עכשיו חמש שנים. תיאטרון חני, יציר רוחה של חני דביר, הוא עמותה לתיאטרון איכותי לילדים, ואהבתה של חני והצוות שלה לארץ התוים היא חוויה מחממת לב בימים.
אני מזמין אתכם להצטרף לטיול לארץ התוים, ולהתחבר שוב לילד שבכם.

ההצגה תתקיים ביום שבת ה-21 בדצמבר, בשעה 11:00 במוזיאון תל אביב לאמנות.