דראג קווין, חזן – וגיבור מפתיע באופרה: זמר הטנור שאין לו גבולות

מעט אנשים חיים ניגוד כה עמוק ומהנה כמו איתן דרורי. הוא גדל בכפר ורדים שבצפון הארץ, בן להורים יוצאי מרוקו, ששר בטקסי בית הספר עוד לפני שידע בדיוק לאיפה הקול הזה ייקח אותו. כיום, כשהוא בן 40, הוא מוצא את עצמו מתפרס על טווח שרוב האנשים לא מדמיינים: טנור אופראי, חזן בבתי כנסת בצפון אמריקה, אוסטרליה והקריביים – ובזמן הפנוי שלו, דראג קווין בשם פיי (כמו פיה).

לכל תפקיד, הוא מסביר, יש שפה גופנית אחרת. "בשנה שעברה שרתי את תפקיד הקיסר ב'טורנדוט', שאמור להיות זקן ישיש לפי הוראות המלחין. לשם הבאתי ראש שמוט, תנועות איטיות וקטנות. אני שחקן וזיקית, ויכול ללבוש על עצמי כמעט כל ארכיטיפ", הוא מסביר.

אבל מה הופך את ורדי למוזיקאי שיצירותיו עוברות ללא כל בעיה ובהצלחה גדולה את מבחן הזמן? "ורדי מלחין רגש ודרמה ששזורים זה בזו", אומר דרורי, "המינונים אצלו מאוד נכונים. הוא כותב בצורה מאוד וירטואוזית ומאתגרת לקול, ועדיין מאוד 'שירתי', ככה שהקהל נהנה גם ממנגינות ליריות וגם מתצוגה של וירטואוזיות קולית, טכנית ורגשית. כל החוויה ביחד מרימה את המאזין לפסגות של ריגוש והנאה".

הנדודים המוזיקליים של דרורי לא מתמצים רק בדמויות שהוא מגלם. מזה כמעט 20 שנים הוא חוזר מדי שנה בתקופת החגים לשמש כחזן בבתי כנסת מאירופה דרך ארצות הברית ועד אוסטרליה. "ראיתי ככה עולם", הוא מספר. החיבור שלו לחזנות, הוא מסביר, לא נובע מהיבט ה"מוזיקה יהודית" כשלעצמו, אלא ממקום עמוק יותר: "בין אם התפילה יהודית או נוצרית, התכנים שבה הדת מתעסקת יכולים להיות כל כך נשגבים ועמוקים רוחנית – וזה מדבר אליי מאוד, במיוחד אם הם נכתבים לצלילי מוזיקה גאונית כמו של באך או מוצרט".