חובבי האנימציה כבר הבינו מזמן את כוחה. הפסטיבל הזה ימשוך גם אתכם אליה

בסינמטק תל אביב נפתח אמש (שלישי) בפעם ה-25 פסטיבל אנימיקס - הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה - בערב חגיגי, ובו הוענק תואר "יקירי הפסטיבל" לצמד האנימטורים האהוב ניר וגלי - הלא הם ניר גרבר וגלי אדלבאום. לצד נוכחותו של אורח הכבוד של הפסטיבל, האנימטור הוותיק ועטור הפרסים ביל פלימפטון ("Guard Dog", המועמד לאוסקר "Your Face") - במלאות 80 שנה להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי, נחתם הערב בהקרנה שלה רבים וטובים ציפו (כולל כותב שורות זה) - גרסת הרימאסטר 4K לקלאסיקת המד"ב/אנימה "אקירה", שממשיכה להדהים את העולם כולו מאז שהוקרנה לראשונה ב-1988, ושגרסתה החדשה הובאה לכאן בשיתוף שגרירות יפן בישראל (את הערב כיבד בנוכחותו שגריר המדינה האסייאתית בישראל, אראי יוסקה).

אך מעבר לפורמליות, ערב הפתיחה של פסטיבל אנימיקס היווה מפלט לצרות המציאות היומיומית ומקלט לאלו שהאנימציה ואמנויות הקומיקס והקריקטורה השונות אומרות משהו מעבר ל"בידור לילדים" - מדוכנים מלאי מרצ'נדייז במסדרונות הסינמטק ועד אולם הומה אדם שהגיע לצפות ב"אקירה". "לא חזרנו לשגרה, כל עוד זה המצב - אבל לא כל יום חוגגים חצי יובל", אמרה מנכ"לית הסינמטק דינה פלד בנאום הפתיחה שלה, ואילו ניסים חזקיהו (נוסקו) - המייסד והמנהל האמנותי של הפסטיבל מיומו הראשון (שאף רמז על פרישה קרבה), היטיב לתאר זאת כ"תרפיה הומאנית תרבותית". זה יתרונו הגדול של הפסטיבל.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• אחרי דחייה בשל המצב הביטחוני: הפסטיבל הבינלאומי ייצא בקרוב לדרך

• זה כנראה הסרט הכי גרוע של השנה, ואתם חייבים להכיר אותו

• אחרי שהסעיר את המדינה כולה: "השרוף" חוזר בקאמבק מפתיע

ואכן, הערב עמד מעט בסימן תעופה עצמית (שברוב רובה מוצדקת, יש לציין), שאורחים, צוות הפסטיבל ויקיריו שיבחו את המוסד בן חצי היובל, שעדיין נותר ייחודי למדי בנוף הישראלי, שעדיין לא התרגל למדיום האנימציה. "אם היו אומרים לי בשנת 2000 שנהפוך לכזו אימפריה 25 שנים אחרי, הייתי אומר להם שהם קראו יותר מידי קומיקס", אמר חזקיהו, והדגיש כמה עדיין כל העניין הזה לא מובן מאליו.

למברכים הצטרפו יקירי הפסטיבל ניר וגלי (כשהאחרונה נזכרה איך הייתה סטודנטית צעירה שנכחה בפסטיבל בימיו הראשונים), שורת יקירי הפסטיבל לדורותיו - מזאב אנגלמאיר ועד דני קרמן ומישל קישקה - שהכינו סרטון שמראה איך חייהם "השתנו" בעקבות הפסטיבל (רמז: פסל ההוקרה די טוב לפתיחת שימורים), ופלימפטון - אגדה בשורות האנימציה העצמאית (חזקיהו התוודה שניסה להשיגו לפסטיבל במשך 15 שנה) - שהציג את סרטו הקצר החדש והמשעשע, "Duckville", רגע לפני שהצהיר בפני הקהל שהוא בא לארץ בעיקר בשביל לשחות.

ולגולת הכותרת עצמה - 37 שנים אחרי, "אקירה" עדיין מהמם - ויזואלית ותמטית - את כל מי שצופה בו. מה שהחל בין דפי המנגה ב-1982, הפך תחת יד האומן של קטושירו אוטומו (שגם כתב ואייר את המנגה במקור) לסיפור אפל, בוטה גרפית ורעיונית, חתרני אך מהפנט, שמציג את אובדן האנושיות בחברה פוסט-אפוקליפטית - זו שהחלה במעשה לא אנושי בעצמה, נפילת פצצת אטום על טוקיו. עם לא פחות מ-160 אלף שקפי אנימציה ששומשו בהכנת הסרט, "אקירה" נותר משפיע עד ימינו אנו - מ"המטריקס" ועד "האביר האפל". כל מי שנכח אמש באולם (כולל ילדים, משום מה) יעידו על כך גם הם.

פסטיבל אנימיקס ה-25 ימשך בסינמטק תל אביב עד ליום שבת הקרוב.