"צפיתי לראשונה ב'היפה והחיה' בגיל 10, והייתי מהופנט מלומייר. רציתי לגלם אותו כל חיי"

כש"היפה והחיה" עלה בקיץ האחרון, הטירוף עשה את שלו – והמחזמר הפך לאחד השוסים הגדולים של העונה החמה של השנה. נראה שהביקוש עשה את שלו, והחל מהיום (שני), לרגל חג החנוכה, יחזור המחזמר לבמות המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב יחד עם כל כוכביו – בהם ליהי טולדנו, יחזקאל לזרוב, חני נחמיאס, אברהם ארנסון, אוראל צברי ועוד.

גם בן פרי שב יחד עם ההצגה, המבוססת על סרט האנימציה הקלאסי של דיסני (שבעצמו מבוסס על סיפור צרפתי בן מאות שנים), כשהוא יחזור לגלם בה את דמותו של לומייר, הפמוט הצרפתי נוטף הכריזמה. "כשהייתי בן ,10 צפיתי בסרט בפעם הראשונה – ומאז ראיתי אותו עוד עשרות פעמים", הוא סיפר בריאיון שקיים עם רשת 13 לרגל חזרת ההצגה לבמות. "אני זוכר שהייתי מהופנט מלומייר. כל חיי רציתי לעשות את התפקיד הזה, עוד לפני שידעתי שאני רוצה להיות שחקן. הכרתי את כל התכונות שלו, את כל השירים, כל הניואנסים שלו. כשהגיעה ההזדמנות להיכנס לדמותו, זאת הייתה עבורי הזדמנות לשחרר, לתת את כל כולי ללומייר. הדמות נתנה לי הרבה. לא רציתי לשנות בו דבר, אני רוצה להיות כמה שיותר נאמן לו".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• לא רק "מרי פופינס": תפקידיו הנשכחים של הכוכב האגדי בן ה-100

• ברודווי זה כאן: ההצגה הזו היא יצירת מופת שחובה לצפות בה

• הכי מרגש שיש: גלי וזיו ברמן הגיעו לפסטיגל - לראשונה מאז שחרורם

כשנשאל מהו סוד הקסם של צוות השחקנים המרשים, פרי עונה בפשטות: "כשקאסט עובד, הוא עובד – זה לא באמת משנה אם יש פער גילים בין השחקנים. מדובר בצוות שחקנים מעולה. אם יש משהו שאי אפשר ללהק, זו כימיה בין הקאסט. לא משנה כמה המחזה מבריק או השחקנים טובים, אם לא תהיה כימיה, זה לא יעבוד – וכאן יש את זה בגדול, פשוט אושר לעבוד עם כולם. אני חושב שזה נדיר, זה לא קורה הרבה שהכול פשוט מתחבר".

לדעתו של פרי, זו רמת ההפקה שהרימו פה. כמי שעשה הפקות שונות בתיאטראות שונים, אני לא יכול שלא להתפעל על מה שהרימו פה. זה ברודווי בכל קנה מידה. מדובר באנשי מקצוע ברמה הכי גבוהה שיש, מהכוראוגרפים, התלבושות, האביזרים, התזמורת – הכול! זה פשוט מטורף. המשכן לאמנויות הבמה הוא מדהים, ברמה בינלאומית. הכול ברמה גבוהה, זה שונה מכל מה שעשיתי בארץ".

"היפה והחיה" עלה על הבמות כשהמלחמה עדיין הייתה בשיאה, עוד לפני שחרור כל החטופים החיים ומרבית החטופים החללים – כשמאחור נותן עדיין חטוף חלל אחד, רן גואילי. המשכן לאמנויות הבמה ממוקם בסמוך לכיכר החטופים, ואחת ההפגנות שהיו במקום בקריאה לשחרור החטופים הייתה כל כך רועשת, שהצוות שמע את הכול מחדר ההלבשה. "זה מורכב ומטורף, אבל זה רק נותן לי כוח, כי זה מה שיש לנו", אומר השחקן. "אנו חיים במדינה שחווה כל כך הרבה שכול, כאב ואובדן – איפה שאפשר לשמוח ולשמח, זה משהו שחייבים להתנפל עליו".

אתה רואה את "היפה והחיה" כסוג של אסקפיזם?
"בהחלט! מחזות זמר מאפשרים לנו את האסקפיזם הזה, לצאת קצת מהשגרה, מהיום-יום ומהמציאות. אנשים אוהבים להתחבר לקלאסיקה הזו ולצאת מהכבלים שכובלים אותם ביום-יום – לא רק מהמציאות הישראלית, אלא מהמציאות המודרנית של הטלפונים הניידים, המרדף אחרי עוד לייק, עוד סרטון. במחזמר הזה אנשים מתנתקים. יש כאן סיפור על בחורה שמתאהבת בחיה, התגובות של הכלל אליה – וזה משקף לנו את המציאות שכולנו מחפשים להיות חלק ממנה, אבל עדיין להישאר אינדיבידואלים".