"הפסיכיאטר קרא לי מוזר ואמר שיתרחקו ממני": השחקן האוטיסט שהפך את הכאב להצגה מרגשת

יש רגעים בחיים שמשנים הכול. עבור עמרי לייבוביץ', שחקן ויוצר בן 31, הרגע הזה התרחש בכיתה ז', כשמורה אמרה משהו כפליטת פה – ובשנייה אחת, כל עולמו התהפך. "הייתי בכיתה רגילה. הייתה לנו בשכבה כיתה לילדים עם קשיים, כולל אוטיזם", הוא מספר. "חשבתי: מה, אני כמוהם? זה הכתים לי את הדימוי-העצמי. מדובר בשנים שבהן המילה 'אוטיזם' הייתה כמו קללה".

כעת, במסגרת חודש המודעות למוגבלויות שיתקיים בחודש דצמבר, לייבוביץ' מעלה את ההצגה "ארטיסט" באורך מלא ביום חמישי הקרוב (4 בדצמבר) במשכן אמנויות הבמה שוהם. זוהי הצגת יחיד שבה הוא מגלם את עצמו ומספר בגוף ראשון, בשפה ישירה וכנה, על האתגרים האישיים והחברתיים שמלווים אותו מאז שהתברר לו שהוא מאובחן עם תסמונת אספרגר. ההצגה, שכתב יחד עם השחקנית והיוצרת לוטוס אתרוג שגם ביימה אותה, זכתה בציון לשבח בפסטיבל תיאטרונטו 2023.

לצאת מהסיטואציה

הרעיון למופע נולד אחרי שלייבוביץ' צפה בהצגת היחיד של לוטוס אתרוג "לאן נעלמות הגרביים בכביסה", שבה היא סיפרה את סיפור משפחתה. "המחשבה לספר את הסיפור שלי הצטברה בתוכי במהלך השנים", הוא מסביר בריאיון לרשת 13 לרגל המופע המתקרב. "אחרי שצפיתי בהצגה שלה, חשבתי לעצמי: למה שלא אכתוב הצגה שמעבירה את סיפור-החיים שלי? התקשרתי אליה - הכרתי אותה כאשר לימדה אותי בסטודיו למשחק של ניסן נתיב בתל אביב - והצעתי לה להתחיל לעבוד".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• הבמאי שתיעד את כריס המסוורת' ואביו חולה האלצהיימר: "הזדמנות לתקשר, להבין ולהכיל"

• החדש של ג'ורג' קלוני ואדם סנדלר לא מחדש דבר, אבל בכל זאת מדובר בחגיגה קולנועית

• כוכבת "דברים מוזרים" חשפה מה היא חושבת על העבודה לצד השחקן עליו התלוננה

העבודה עם אתרוג לא הייתה רק כתיבת הצגה, אלא גם תהליך ריפוי אמיתי. "העבודה גרמה לי יותר לקבל את עצמי", הוא מספר. "היו שנים שהיו לי תחושות קשות כלפי עצמי. בתהליך, כשדיברנו על רגעים שונים בחיי, כמו על הרגע שבו קיבלתי את האבחון, הרגע בו 'חברים' הבריזו ממסיבת יום-ההולדת שלי, או הרגע שבו לקחו אותי בגיל 19 לפסיכיאטר שהטיח בי: 'אתה סתם מוזר, אתה לא מיוחד, ובגלל זה אנשים יתרחקו ממך'".

הוא ממשיך: "בראי התיאטרון ראיתי את הרגעים האלו בצורה קצת אחרת. אני יכול 'לצאת' מהסיטואציה, שהרי היא הופכת לחומר בהצגה, ולא רק לזיכרון מכאיב. זה שחרר הרבה ממני. כמו שאני אומר בהצגה, הרגשתי שחיי התהפכו ב-180 מעלות".

"לרוב, המילה 'אוטיסט' נותנת קונוטציות שליליות", הוא אומר, "אבל חשוב שאנשים יבינו שיש הרבה תכונות חיוביות, כמו רגישות, יכולות יצירתיות, אינטליגנציה וזיכרון. גם חשוב לי שאנשים יידעו שיש הרבה אמנים ואנשי רוח ומדע על הספקטרום".

להיות שחקן זה מקצוע שדורש המון אמפתיה, קריאת רגשות ועבודה עם אנשים. איך זה מתיישב עם האתגרים של האספרגר? מה דווקא בתיאטרון עוזר לך?
"לי זה טבעי להיות אמפתי ולקרוא רגשות. מצד אחד אני רגיש, ומצד שני אני מקצועי. אם מגיעים לאולמות חדשים ויש אווירה לחוצה, אני יכול בין רגע להיכנס למצב ולדאוג לכך שההצגה תצליח, ואין זה משנה מה הם התנאים החיצוניים. אני אדם חברתי באופי שלי, ואני אוהב לדבר עם אנשים על כל נושא. בשיחות לאחר המופע אני פורח, ואוהב גם לפגוש את הקהל מחוץ לאולם. בתיאטרון אני מרגיש ברקיע השביעי".

עוד לא אמר לייבוביץ': "אני אוהב את זה שאני לא כמו מרבית האנשים, או אפילו לא כמו מרבית בני גילי. יש לי תחומי עניין מסוימים וידע אדיר על תולדות אומנויות הבמה והקמת התיאטרון בארץ ישראל, זה מיוחד. אני גם אוהב ספרות לילדים ונוער, שפות זרות ומוזיקה קלאסית. אולי מרבית האנשים בגילי יותר בעניין של תרבות פופולרית, כגון רשתות חברתיות. אני אוהב את זה שיש לי עניינים שונים משל כולם".