"הדברים שעברתי לא נותנים לי לשכוח": סיפורו המטלטל של שורד השואה והשחקן הוותיק
אחרי עשורים בהם הפך לאחד מעמודי התווך של עולם התרבות הישראלי, השחקן ומייסד תיאטרון ה"יידישפיל", שמוליק עצמון בן ה-96, לא צריך להוכיח את עצמו - אך סיפור חייו כשורד שואה ממשיך שלא לעזוב אותו. בריאיון משותף עם בתו, השחקנית ענת עצמון, הוא סיפר על משמעות יום הזיכרון לשואה ולגבורה עבורו ועל המסר שלו לציבור: "במשפחה צריך שיהיה שלום, ואז אנחנו נוכל להיות עוד הרבה יותר חזקים". צפו בקטע המלא
בגיל 96, השחקן שמוליק עצמון לא צריך להוכיח את עצמו: הוא גילם כמעט כל תפקיד על הבמה, בקולנוע ("הוא הלך בשדות", "הגלולה") ובטלוויזיה ("קרובים קרובים"), ייסד את תיאטרון "יידישפיל", הפך לאחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית ו"על הדרך", גם אב לשחקנית האהובה ענת עצמון ("אסקימו לימון", "דיזינגוף 99"). אבל לפני כל זה, הוא שורד שואה עם סיפור מטלטל, שזיכרונותיו עדיין מלווים אותו.
בריאיון משותף עם בתו ענת ל"העולם הבוקר", סיפר עצמון על משמעות יום הזיכרון לשואה ולגבורה עבורו ("אני נושא בתוכי את הזיכרון הרבה שנים, אבל כשבא יום השואה זה מוגבר עוד יותר - הדברים שעברתי לא נותנים לי לשכוח"), השמירה על הזהות היהודית במהלך התופת ("אבא שלי היה אומר לי, כשבכיתי תחת ההפצצות - 'תהיה שקט, כי יש לנו את עם ישראל וארץ ישראל'") והמסר שלו לציבור ("עדיין יש לנו מלחמה בין תרבויות יהודיות בתוכנו, אז מה אנחנו כבר רוצים לעשות שלום עם הסביבה? במשפחה צריך שיהיה שלום, ואז אנחנו נוכל להיות עוד הרבה יותר חזקים").
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
בנוסף, סיפרה ענת עצמון על החיים כדור שני לשורדי שואה ("אני נושאת את זה בתוכי כל השנה, ובעיקר בשלוש שנים האחרונות. מה שאנחנו חווים במדינה שלנו, הכול מתחבר ביחד") ואיך הפנימה את זיכרון השואה ("לפעמים זה היה נראה לי כמו סיפורי אלף לילה. לא האמנתי שההורים שלי פה מתל אביב עברו דברים כאלה. הם רעבו לפת לחם").


