"זה בית ספר חי": השחקן הצעיר על המשחק לצד הכוכבים הוותיקים

כשהסרט "סימה וקנין מכשפה" עלה לאקרנים בשנת 2003, אף אחד כנראה לא ציפה שהוא יהפוך לסרט קאלט, כזה שגם אחרי יותר מ-20 שנה עדיין קורע אנשים מצחוק.

אחרי ההצלחה המדוברת, סרטו של דרור שאול זוכה בימים אלו לגרסה בימתית חדשה מבית תיאטרון toMix  שנכתבה על פי התסריט המקורי ובבימויה של מוריה זרחיה, בכיכובם של אוולין הגואל, שלומי קוריאט, עומר עציון, שרון אלכסנדר, רוית יעקב, יפית אסולין, נוי עזריה ועוד. אחד מאותם שחקנים הוא דניאל חסין, שסיפר לרשת 13 על התפקיד הכפול של שוטר ורופא שהוא מגלם בהצגה, שתעלה ביום חמישי הקרוב בתיאטרון חולון, למחרת בהיכל התרבות כפר סבא ובשבת באולם המופעים בגבעת ברנר.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• "הרשת יכולה להיות אלימה, והמופע הזה מראה שהיא יכולה להיות גם מצחיקה ויצירתית"

• אושר כהן, מאחוריך: יהורם גאון יופיע לראשונה בהיכל מנורה

• בפעם הראשונה שלה - הזמרת חושפת הכול: "אולי משהו יסיח את דעתי"

"זה מאתגר, גם טכנית וגם מחשבתית, אבל זה אפשרי. אתה צריך לעבור בין דמות לדמות בשניות, לשנות שפה, תנועה, אנרגיה – האתגר הזה הדליק אותי", אומר חסין. "חיפשתי את הדמויות האלה יחד עם מוריה הבמאית. עשינו המון עבודה פיזית וקולית, בניית דמויות מלמטה, ואחרי שמצליחים 'לתפוס' כל דמות, זה הופך לכיף אמיתי. הקהל לא תמיד יודע כמה זה מסובך מאחורי הקלעים, אבל כשזה עובד, זה אחד הדברים הכי מספקים, ואני חולה על הזדמנויות כאלה".

אתה מופיע במחזה עם כמה שחקנים עם ניסיון בימתי לא קטן, איך הגבת לכך?
"עם רוב הקאסט כבר שיחקתי, חוץ משרון אלכסנדר, שכילד תמיד ראיתי אותו בטלוויזיה ועד היום אני חושב שהוא אחד השחקנים הכי טובים שיש לנו בארץ. כשאתה מגיע לחדר חזרות עם אנשים שעשו עשרות תפקידים, קריירות שלמות, אתה מרגיש שאתה מגיע ללמוד, אבל מהר מאוד הבנתי שזו משפחה. השחקנים הוותיקים מפרגנים, מייעצים בעדינות ויודעים בדיוק מתי להרים. לפעמים טיפ אחד קטן משנה סצנה שלמה. זה בית ספר חי. הקאסט מלא בשחקנים קומיים אחד-אחד. עם אוולין ושלומי כבר עבדתי בכמה הפקות, והחיים האישיים מתערבבים עם המקצועיים, אז התחושה היא ממש טובה ונעימה, וכשאתה מגיע להפקה עם אנשים שעבדת איתם והייתה איתם תחושה טובה, אז אתה נפתח הרבה יותר מהר".

רגע של אופטימיות

"סימה וקנין מכשפה" עוקב אחר אלמנה ואם מסורה שרק רוצה לשפץ את דירתה הקטנה ולשמור את משפחתה קרובה, אך כשהשכן מחליט לשים לה רגליים – רגע אחד של תסכול משנה את חייה: סימה מקללת אותו, והקללה מתגשמת, מה שמתחיל מסע קומי מטורף ומלא רגש. על אף שנכתב לפני יותר מ-20 שנה, חסין מאמין כי סוד הקסם של הסרט נובע בכך שהוא מדבר על ישראליות, משהו שכולנו מכירים. "יש שם אנשים פשוטים שגרים במועצה מקומית. אני גדלתי בנהריה וסביבי הסתובבו הדמויות האלו. שכונה כזו שכולם מכירים את כולם, אנשים חמים, והם גם אותם אנשים בסרט, באופן יותר הומוריסטי. אני זוכר כילד שצפיתי בסרט וגם במאחורי הקלעים שלו, ומה שבעיקר הדליק אותי זה שצילמו סרט ישראלי גדול בשכונה פשוטה, כזו כמו שלי, וממש דמיינתי את זה שבאים לעשות את זה אצלנו", הוא אומר, "גם היום, אולי אפילו יותר, אנשים מחפשים רגע של אופטימיות, רגע שמזכיר לנו שיש טוב, ובעיקר רגע כזה שמעלה חיוך, וזה הקסם של הסרט וההצגה".

לדבריו, הוא חושב שהעיבוד החדש נשאר נאמן למקור מ-2003, אך מצא דרך להישאר עדכני. "אני חושב שהוא נמצא בדיוק באמצע, עם המון כבוד לסרט – מצד אחד, הוא שומר על הנשמה של הסרט, על הרגש וההומור המקורי. מצד שני, יש בו קצב עכשווי ושפה תיאטרלית שיצרו המחזאים הנפלאים גיל ארי כהן והראל ליסמן, יחד עם הבימאית", הסביר, "היום זו יצירה חיה שמתכתבת עם הקהל של 2025, שלנו כשחקנים זה תענוג לשחק בה".

במה הפרויקט הזה שונה מהפקות בימתיות קודמות שהן עיבוד קולנועי?
"יש בו משהו מאוד אחר, הוא לא סתם עוד מחזה או עיבוד תיאטרלי קלאסי. יש בו שילוב של הומור ישראלי מאוד מדויק, קסם של פעם, וגם אמירה חברתית שנשארת רלוונטית. זה מחזה שמצליח להיות קליל, מצחיק ומרגש, ובאותו זמן להחזיק עומק רגשי. התחושה היא שאנחנו לא 'מעבדים סרט', אלא ממש מחיים את העולם של הסרט, מה גם שרוב ההפקות הקודמות כעיבוד לסרטים היו מחזות זמר, ופה פעם ראשונה שהמחזה נקי משירים".