הכוכב בווידוי חשוף: "זה היה החלום שלי, אבל זה לא סיפק אותי"
אליאו בן זאב יצא מהבית כשהיה בן 13 והלך ללמוד בישיבה, אבל כשהגיע לגיל 19 הבין - הוא חייב להגשים את החלום שלו ולהפוך לשחקן. כיום הוא מגלם את הזמר המנוח פרדי מרקיורי במחזמר "איפה לורה?", ובריאיון מיוחד לרשת 13 הוא סיפר על הרגע שבו הבין שהוא חייב ללכת עד הסוף עם האמת שלו, על הדימיון בינו ובין הזמר האגדי ועל מה שהוא נתן מעצמו לתפקיד הגדול שהוא מגלם

בצעירותו, השחקן אליאו בן זאב חי במשפחה דתית ואף למד בישיבה קטנה, שבה נחשף לראשונה לעולם הריקוד. בהמשך, כשיצא בשאלה, עבר לעולם המשחק, כשהשתתף בסרטים קצרים ובסרטי סטודנטים, ואפילו עבר לתיאטרון - כשב-10 במאי הוא יעלה לבמה במרכז אניס שביפו עם המחזמר "איפה לורה?", שבו הוא מגלם את לא אחר מאשר את פרדי מרקיורי, סולנה האגדי של להקת קווין.
בריאיון מיוחד לרשת 13 לרגל המחזמר (שנוצר בידי דניאל דובילנסקי ורון ביגמן), הוא סיפר על הרגע שבו עזב את הבית בגיל 13 ("חזרתי בגיל 19, ואחרי שבועיים עברתי לגור אצל החבר הכי טוב שלי"), על החיבור שיש לו ל"איפה לורה?" ("שמח להיות חלק") ועל הקושי שלו מול משפחתו, אותה הוא לא מזמין להצגות שבהן הוא משחק מכיוון שהתכנים שלהן לא מתאימים להן ("זה הפסד שלהם, אני דווקא שחקן אחלה").
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

הוא עזב את הבית של ההורים כבר בגיל 13, כשהלך לישיבה קטנה. לעולם המשחק והתיאטרון הוא נחשף בגיל צעיר מאוד: "כשהייתי בישיבה רקדתי היפ הופ ופופינג. בגיל 14 ראיתי בטלפון הנייד הלא כשר של חבר את סרטי 'סטאפ אפ', צפיתי בהם בהילוך איטי ולמדתי את כל התנועות. לא הייתה לי מראה בישיבה, אז הייתי רוקד על הצל שלי מתחת למנורות רחוב, ועד היום כשאני רוקד יוצא לי להסתכל על הרצפה. האמת, תמיד חלמתי להיות כוריאוגרף". לדבריו, הוא עדיין לא ויתר על החלום הזה: "כשעזבתי את הישיבה יצרתי כוריאוגרפיות לכמה קליפים של זמרים חרדיים, והבנתי שזה פחות הכיוון שלי, זה לא סיפק אותי כמו שחשבתי. אנשים התחילו להגיב לי בטיקטוק ושאלו מתי אני מתחיל לשחק, וזה היה לי מוזר". הוא אומר שהוא חשב שכולם רוצים להיות שחקנים ושזה יעבור בסופו של דבר מעצמו, ככל שיגדל: "אצלי זה לא עבר. להפך, התשוקה למשחק התחילה ממש לבעור בי".
לבן זאב לא היה כסף להירשם ללימודי משחק, אז הוא פשוט התחיל לעשות אודישנים לסרטי סטודנטים: "אחרי שנתיים בהן עשיתי 15 סרטים קצרים, התקבלתי לסרט באורך מלא, ומשם המשכתי הלאה. חשבתי שרק קולנוע מספק אותי, אפילו לא יצא לי לראות הצגות, אבל אז חבר ראה שמחפשם שחקנים למחזמר 'זוהי ירושלים', וממש הכריח אותי לשלוח אודישן. בהתחלה אמרתי לו שזה לא הכיוון שלי, אבל בסופו של דבר כן שלחתי אודישן - והתקבלתי. זה פתח לי את התיאבון בצורה הזויה, לא ידעתי שיש לי בכלל מקום בעולם הבמה".

הקשר של השחקן הצעיר עם משפחתו מעט מסובך: "ההורים שלי חזרו בתשובה כשהיו בני 18. קשה להם שבחרתי בדרך חיים שהם עזבו. האמת היא שאני מקבל את זה ומבין אותם לגמרי, אבל חבל לי שהם לא יכולים לקבל את הבחירות שלי". הוא מספר כי הוא מעולם לא חלם שהם יגיעו לראות פרויקטים עליהם עבד: "זה לא חסר לי, אני מבין שלרוב התכנים שעולים לא יתאימו להם לצפייה, אפילו שהם מאוד רוצים להראות שהם תומכים בי. זה הפסד רק שלהם, אני דווקא שחקן אחלה לדעתי", הוא צוחק.
הוא חזר לבית הוריו כשהיה בן 19 הביתה למשך שבועיים, אך לא הצליח להסתדר שם: "יש לי משפחה מדהימה, אבל הייתי כבר רגיל ללבד שלי, אז אחרי שבועיים עברתי לגור אצל החבר הכי טוב שלי בירושלים. כנראה שאף פעם לא באמת גרתי בבית, כך שלא היה רגע שבו החלטתי לעזוב". אחרי תהליך ארוך שעבר, בן זאב החליט לעזוב את הדת: "זה היה להכיר בכך שזאת דרך חיים שפחות מתאימה לי. כן, בהתחלה ניסיתי לשלב יותר, אבל היום כבר לא". עם זאת, הוא לא פוסל לחזור לשם: "אני מאוד אוהב ומעריך את הדת ולא פוסל את האפשרות לחזור ולנסות יום אחד לשלב ערכים דתיים בחיים שלי".

כיום בן זאב משתתף במחמזמר "איפה לורה?", כשלצידו משתתפים גלי אשכנזי, גיא רון, אדיר בקשי, יובל בירן, סתיו צוברי, שגיא שולמן ובר כהן מוראד. "איפה לורה?" עוקב אחר צעירה בשם לורה שנעלמת ביער בעיירה אמריקאית קטנה. כשאימה ואחותה יוצאות לחפש אותה, הן פוגשות במקרה כת מסתורית שמנסה להחזיר לחיים את כוכבי הרוק הגדולים מהעבר, כמו אלביס פרסלי, מייקל ג'קסון, פרדי מרקיורי ועוד. "זה המחזמר הכי משוגע שהיה אי פעם בארץ", אומר בן זאב, "כשפנו אליי לגבי לעבור אודישן לגלם את מרקיורי, צרחתי! לא כל יום מבקשים ממך לעשות אודישן לדמות כל כך אייקונית. אני זוכר שכשראיתי את הסרט 'רפסודיה בוהמית' לפני כמה שנים, בסצנה של ההופעה האחרונה שלו, ממש בכיתי והרגשתי שאני חייב יום אחד לשחק דמות בסדר גודל כזה. חשבתי שאולי אני גם צריך להיות יום אחד זמר ענק כמוהו. כשאני עומד על הבמה זה אמנם לא בפני עשרות אלפי אנשים כפי שמרקיורי עשה, אבל עדיין יש אנרגיה שמזכירה לי את הסצנה ההיא. אני שמח להיות חלק מהיצירה הזאת".
בן זאב מודה שהוא רואה דימיון בינו ובין הזמר המנוח: "אני לא משווה את עצמי לאגדה שהוא היה, אבל עשיתי עליו עבודת מחקר רצינית. משהו בתשוקה שלו ובאמונה שלו בעצמו לצד הרצון לכבוש את העולם, אלו דברים שיש גם בי. אני לא חושב שהכנסתי מעצמי משהו לדמות שלו, אבל כן הוספתי. יש לי סצנה של חמש דקות בהן אני הולך מכות עם האמא. אני הולך על הגשר ועושה סלטות - זה משהו שביקשתי להוסיף בחדר החזרות, הבמאי אהב את זה - וזה נשאר".


