"דרך המשחק שלהם, מוני וסנדרה גרמו לי לחזור לרגעים בשבי"

שלוש שנים אחרי שנחטפו מביתם בקיבוץ כפר עזה: מחזה חדש שנכתב בהשראת סיפורם של בני הזוג קית' ואביבה סיגל, "אהבה בקצה המנהרה", יעלה בקרוב על בימת תיאטרון הבימה; לנעליהם של בני הזוג ייכנסו השחקנים ובני הזוג במציאות מוני מושונוב וסנדרה שדה. כעת, בעיצומם של ימי החזרות, פגשו צמד השחקנים את שורדי השבי לראשונה.

מעבר לעשייה האמנותית, המפגש מציף את התמודדותו הנפשית המורכבת של סיגל לאחר חזרתו מהשבי ואת המשא הרגשי הכבד שהוא נושא עמו מדי יום. סיגל שיתף בכאב ובעצב העמוק שהוא חווה על אובדן חבריו מקיבוץ כפר עזה שנרצחו, והגדיר את תחושותיו: "יש מושג שנקרא 'אשמת הניצול', ואני מרגיש שאני חווה את זה. עצם זה שאני זכיתי לחזור בחיים לעומת כל כך הרבה שלא".

לצד הכאב האנושי האישי, עומד גם הקונפליקט הציבורי סביב הזיכרון וההנצחה. "יש את הקונפליקט הזה, הצורך הזה לזכור כל הזמן אצלי, אבל באותה מידה יש צורך לאנשים לא לזכור או אפילו לשכוח", תיאר מושונוב, בהתייחסו למתח שבין שימור הזיכרון לבין הנטייה הציבורית להדחיק או להסיט את הדיון לאפיקים פוליטיים.

ומבימת התיאטרון אל המציאות היומיומית. כשנשאלו על סוגיית הבחירות הקרבות, פנה מושונוב באופן ישיר לציבור הרחב וקורא לכל אחד ואחת לממש את חובתם האזרחית הבסיסית ביותר, להגיע לקלפי ולהצביע, זאת לצד חיזוק החשיבות המכרעת והנחיצות של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. "להגיד קודם כל למי שמתכנן שלא ללכת לבחור שלא יעשה את הטעות הזאת - את כל זה צריכים כמובן לעשות בוועדת חקירה ממלכתית", אמר. "אנחנו צריכים הנהגה שתוביל אותנו לכיוון של תיקון וריפוי בתוכנו, וגם הנהגה שתוביל אותנו לכיוון של הסכמים מדיניים שיביאו למצב של שלום וביטחון", הוסיף סיגל.