קונצרט הסיום של פסטיבל הפילהרמונית היה מרהיב - גם למי שלא חובב מוזיקה קלאסית

פסטיבל הקיץ של הפילהרמונית הישראלית הגיע לסיומו עם ה"קונצ'רטו לברזיל" של ההרכב "שורולה". במשך כשעה וחצי, הם נינגו את היצירות של מיטב מלחיני השורו הברזילאים, בשילוב מנגינות של באך, צ'ייקובסקי ושופן • חבל רק שלא יכולנו לקום ולרקוד | ביקורת קונצרט

שורולה
שורולה | צילום: יוסי נמני

בתום שלושה ימים עם 12 הופעות והיכל תרבות אחד, פסטיבל הקיץ של הפילהרמונית הישראלית, "פילהרמונית 2023 Fest", הגיע אמש (שני) לסיומו. המופע החותם היה ה"קונצ'רטו לברזיל" של ההרכב "שורולה", ובו הרמוניות, קטעי שורו ומקצבים ברזילאיים לוהטים שהתערבבו עם היצירות של המלחינים הקלאסיים בעיבודים מקוריים.

"שורו", נסביר, הוא ז'אנר מוזיקלי פופולרי ברזילאי שמקורו במאה ה-19. האנסמבל "שורולה" שהופיע אמש בהיכל התרבות מונה חמישה מוזיקאים ישראלים וברזילאים, שחברו יחד בעקבות אהבתם המשותפת למוזיקה הברזילאית המקפיצה.

הפירוש המילולי של "שורו" בפורטוגזית הוא בכי, אלא שמה שקרה בהיכל התרבות הוא בדיוק ההפך מעצב ודמעות: החמישייה נתנה הופעה תוססת ושמחה של יצירות מקוריות של מיטב מלחיני השורו הברזילאים, בהם רדאמס גנטלי, מואסיר סנטוס וקקסינבניו. לצד זאת, הם גם נינגו את יצירותיו של דומנגיוס בסט ששלהב והקפיץ את הקהל.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

סלעית להב, שגם הנחתה את הערב, הפליאה בנגינתה המרשימה בחליל ובאקורדיון. לצידה בהרכב, ניר שטיינברג על גיטרה עם שבעה מיתרים; עודד אלוני על כלי הקשה (בין השאר על תוף יד ברזילאי בשם "פנדיירו", ממנו הצליח לבצע מנעד מטורף של צלילים שלא חשבתי שאפשר להפיק מהכלי הזה); דניאל רינג על הקווקיניו (גיטרה שמשמשת למקצבים ברזילאים ומזכירה את היוקללה) וכן יונתן הדס שהפגין וירטואוזיות יוצאת דופן בקלרינטים.

השוס הגיע כשחברי ההרכב העזו לגעת בקודש הקודשים של המוזיקה הקלאסית ושפכו עליהם גוונים של צבע: הם פתחו באינבנציה של באך בסגנון פישינגיניה, מגדולי המלחינים של מוזיקת השורו, עברו לאגם הברבורים של צ'ייקובסקי והמשיכו לעיבוד מרגש לוואלס של שופן אופוס 64.

שורולה
שורולה | צילום: יוסי נמני

הדובדבן שבקצפת היה המחרוזת העליזה של מוצרט ששזרה בתוכה מגוון "להיטים" שהיו יותר מוכרות לאוזן של מי שפחות בקיא במוזיקה הברזילאית, כמו נישואי פיגרו, סימפוניה 40, מרש טורקי ומגוון סונטות במקצבים משתנים וטמפו עליז ושמח.

בסוף המופע, ההרכב ירד מהבמה אולם חזר מיד לשני הדרנים נוספים, כשבאחרון שבהם עלה לבמה (היישר מהקהל) הזמר ג'וקה פרפיניאן והצטרף להרכב לשיר סיום כיפי במיוחד. שילוב הסגנונות הקלאסיים עם המקצב האפרו-ברזילאי שגורמים לך לרצות לקום ולרקוד, לא השאיר אף מאזין משועמם.

אני באופן אישי חובב מוזיקה קלאסית וזו לא הפעם הראשונה שלי בקונצרט, כך שיכול להיות שהגעתי משוחד מלכתחילה. מצד שני, עבור הפלוס 1 שהייתה איתי זו הייתה הפעם הראשונה, והיא אישרה כאן כל מילה בכתבה. אז מי אני שאתווכח?