איך בני נוער מגיבים למופע על פורנו? "התלמידים פחות מובכים ממה שהיית חושב"
קשה להלחם בהשלכות ההרסניות של הפורנו על בני ובנות הנוער, במיוחד בעידן בו הפורנו נגיש וזמין מאי פעם. "אפקט הפורנו" הוא מופע חינוכי המנסה לנרמל את השיח על מיניות בקרב ילדים ובני נוער, לשים זרקור על הבעיות שעלולות לצוץ מצפייה בפורנו ולשנות תפיסות עולם אלימות
המופע "אפקט הפורנו" הוא כנראה הדבר האחרון שהייתם מצפים שיוצג בפני בני נוער בבתי ספר ברחבי הארץ. מדובר בהצגה בהשתתפות הקהל, שבוחנת את הצפייה בפורנו ואת ההשלכות שהיא מביאה איתה. האמת המרה היא ש-80% מהילדים נחשפים לפורנו לפני גיל 13, וכשאין אף אחד שידבר איתם על זה, הפורנו הופך להיות תחליף לחינוך המיני שלהם. עודד אור ואוריה יבלונובסקי יצרו את המופע לפני כ-3 שנים ומאז הם רצים איתו ברחבי הארץ.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
מאיפה הגיע הרעיון לעשות הצגת נוער על פורנו?
עודד: "הייתי בשנת סטאז' שעשיתי כמורה בחטיבת ביניים, ובאחת ההפסקות שמעתי שיחה של כמה תלמידות שדיברו על כוכבת פורנו בשם מיה קליפה. הן היו תלמידות בכיתה ט' ונלחצתי ממש - מה אני עושה אם הן פונות אליי ושואלות אותי אם אני מכיר אותה? טסתי משם. כמורים אנחנו לא יודעים לדבר עם הנוער על הדבר הזה. הפורנו היום הרבה יותר משמעותי ודומיננטתי בחיים של ילדים מאשר מה שהיה בתקופה שאנחנו גדלנו. בני נוער היום חיים במצב פרדוקסלי שבו הם כל הזמן מוצפים בתכנים מיניים. כל התרבות היא כזו, אבל הפורנו זה הקיצון. מצד שני, אף אחד לא מדבר איתם על זה. המטרה שלנו היא לנרמל את השיח על גוף, על אינטימיות. להוריד מזה את הבושה והטאבו, לפתוח ערוצי תקשורת בין בני הנוער לבין עצמם, וגם מול ההורים והמורים שלהם".
אוריה: "בדור שלנו היה מחשב אחד בבית, לא בחדר. להוריד תמונה או סרטון לקח תקופה. היום יש טלפונים, הם גדלים לתוך זה. הפורנו הופך להיות החינוך מיני שלהם - משם הם לומדים והם חושבים שככה זה אמיתי, ומשם צפות כל החרדות, הבעיות והדאגות".
מה הן הסכנות של הצפייה בפורנו בקרב בני נוער?
עודד: "90 אחוז מהפורנו המיינסטרימי מציג אלימות נגד נשים. מתקבל מזה מסר שמנרמל אלימות, גם נגד נשים אבל באופן כללי. יש מחקרים שמראים שאנשים שצופים בפורנו בקביעות במשך שנים נוטים יותר להאמין שלאנס מורשע מגיע עונש מופחת. הפורנו מנרמל אלימות כתפיסה".
אוריה: "זאת גם כמובן תעשייה מאוד נצלנית, שמשלבת ומעודדת שימוש באלכוהול ובסמים. יש קטע במהלך ההצגה שאנחנו מראים שחקנים ושחקניות ששמו קץ לחייהם".
איך התלמידים מגיבים להצגה?
אוריה: "אנחנו ממש לא באים ונותנים להם בראש או אומרים להם שזה אסור. אנחנו מציינים כמה פעמים במהלך המופע שזו ממש לא הכוונה שלנו. אנחנו מדברים איתם בגובה העיניים ומתייחסים לחבר'ה האלה כנערים אינטיליגנטיים ובוגרים עם חשיבה ביקורתית אמיתית. אנחנו רק נותנים להם זרקור על הדבר הזה - שישימו לב שיש הבדל בין מה שהם רואים על המסך לבין המציאות עצמה, ויבינו שיש לזה השפעות והשלכות. התלמידים פחות מובכים ממה שהיית חושב. דווקא המורים יותר מובכים, והאמת היא שיש גם קשר ישיר בין מידת המבוכה של המורים ליכולת של הילדים לשבת בשקט במהלך ההצגה".
עודד: "כשהם מבינים שההצגה נקראת "אפקט הפורנו" הם נדלקים מיד. תמיד יש תגובות, ובהצלחה יש רעש והמון הפרעות, אבל כבר במהלך המונולוג הראשון הם משתתקים ומתחילים להקשיב. הנושא הזה מתסיס אותם חבל על הזמן, ותמיד יש כאלה שמפריעים, לרוב זאת קבוצה של ארבעה או חמישה נערים. ברוב המקרים דווקא החבר'ה שהפריעו הם אלה שניגשים בסוף המופע ומתחילים לשאול שאלות. הם אלה שהכי צמאים לזה".
ובכל זאת, כל קריאות הביניים לא מפריעות למהלך התקין של ההצגה?
אוריה: "בהצגות רגילות אם מישהו זורק הערה או שואל שאלה באמצע ההצגה זה מפריע לרצף. אצלנו האינטרקציה עם הקהל מובנת בתוך המופע. הוא בנוי בצורה כזאת שהוא יודע להכיל את הדקות הראשון. החלק הראשון שובר את הקרח ומשאיר מקום לאווירה ולצחוקים. אחרי עשר דקות יש שקט של הקשבה שמורים מתארים אותו כרגע מאוד מיוחד, כי הקהל מרגיש שיש שם אח גדול שמדבר איתם ברצינות ובכנות על הדברים שהכי מעניינים אותם".
מה המטרה של "אפקט הפורנו"?
אוריה: "אנחנו לא מנסים לנצח את התעשייה, היא גדולה מאיתנו והיא תמשיך גם אחרינו".
עודד: "מדד הצלחה מבחינתי הוא חשיבה ביקורתית. כשנער בשכבה שומע נערה אחרת מדברת על זה שההתנהגות גברית כוחנית לא מושכת אותה, משתנה אצלו משהו בתפיסה. כשמתעורר שיח, ונערים ונערות שומעים אחד את השנייה".
אתם מזהים אימפקט חיובי בקרב בני הנוער שצפו בהצגה?
אוריה: "בכל הצגה יש שחקן ושחקנית. עצם הנוכחות של בחורה שמדברת על מיניות בפתיחות ורצינות כזאת הופכת את המופע הזה למשמעותי. יש לה מונולוג שבו היא מספרת על החוויה הראשונית שלה, ועל כך שלמדה מהפורנו איך להתנהל, איך נשים נתפשות מהיבט גברי ומה תפקידה בכוח, והדבר הזה נחקק בה וגרם לה למעשה להרגיש בסיטואציות האלו מושפלת ובהדרגה להרתע מיחסי מין עד שלמדה לתקשר את עצמה, ולהקשיב למה שעושה לה טוב מתוך הבנה שאין מישהו שיחליט מה עושים ומה נכון ומה לא נכון. היא בוחרת להכנס למיטה רק עם מישהו שמקשיב לה. זה משנה פרספקטיבה של בנות בקהל ושל צוות המורים".
עודד: "באחת ההצגות הראשונות שבתי בהכנת צוות עם חלק מהסגל, והיועצת סיפרה לי שכמה פעמים בשנה היא מלווה תלמידות להפלות. יש ילדים שמגיעים מבתים שההורים מכורים וכל מיני כאלה. לא ידענו למה לצפות אבל זה היה מופע מדהים. היה בקהל זוג שהחזיק ידיים לאורך כל המופע, ומדי פעם שמעתי את הנערה אומרת לחבר שלה: "אתה מבין? שמעת?". הם היו נורא חמודים. היא כנראה לא הייתה יכולה לעשות איתו את השיחה הזאת בלעדינו כי לא היו לה את המילים לנסח את זה".