"שיחקתי בחו"ל בהצגה על חרדים. ציירו על האמא קרניים ועיניים"
הדרך של השחקן יפתח מזרחי מישראל ללונדון היא תהליך שלקח לו זמן: "הכול נבנה לאט-לאט". כיום הוא מככב בהצגה לצד זוכה פרס הטוני, ומספר בריאיון לרשת 13 על הדרך שעשה: "כלום לא נחת משמיים". מזרחי שיתף בחוויות של קולגות יהודיות שלו, סיפר על החיים לצד בן זוג בריטי-קתולי וגם גילה אם הוא חושב שמחזמר כזה יכול להצליח בישראל: "הלוואי"
יפתח מזרחי הוא לא עוד שחקן ישראלי שעשה רילוקיישן. הוא זמר, רקדן ושחקן – מה שנקרא "איום משולש" – אבל אצלו זה לא מיתוג, אלא מסלול חיים כמעט בלתי נמנע. "גדלתי בארה"ב של שנות ה-90 בילדותי. דיסני באנגלית זרם לי בדם", הוא מספר. "ראיתי שם בגיל 8 את ג'ייסון דונובן משחק ב'יוסף וכותנת הפסים' ואת 'צלילי המוזיקה' ו'פנטום האופרה'. איפשהו שם נזרע החלום, או הידיעה, שיום אחד אני אעשה את זה בדיוק".
הוא שר וניגן מגיל 6, רקד ביסודי ובתיכון – אבל הדרך שלו לא הייתה ליניארית. "השתחררתי מהצבא בדיכאון והלכתי לטיפול. בינתיים הלכתי לרקוד. למדתי בלט באקדמיה לבלט בסן פרנסיסקו", הוא מספר, ואומר שבהמשך למד שירה קלאסית ומשחק בלונדון: לא למדתי מחזות זמר אף פעם. אני חושב שמשחק הוא כלי התקשורת, ומוזיקליות היא הבסיס להכול. אני חושב על שלושתם כמו שלושה כבלים צבעוניים קטנים בתוך כבל חשמלי שמנמן".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
הקריירה הבינלאומית שלו נבנתה לאט. אחרי "קברט" ב"תיאטרון הקאמרי", קיבל הזדמנות נדירה לאודישן בלונדון – ומשם לתפקיד במחזה "From Here to Eternity" בווסט אנד ולטלוויזיה, למשל בסדרה "רשת מרגלים": "כלום לא נחת משמיים, הכול נבנה לאט-לאט. מזל הוא הזדמנות שנפלה על מישהו מוכן".
אבל לונדון של ימינו היא אינה בועה סטרילית. לפני כחצי שנה הוא שיחק בהצגה על חרדים מברוקלין שמרבית אנשי הצוות בה היו יהודים, והפוסטרים שלה הושחתו באחת מתחנות הרכבת בעיר. "ציירו על הפנים של האמא בתמונה קרניים ועיניים. ודאי שזה לא נעים, אבל זה דווח גם לאיגוד השחקנים כאן. מעבר לזה, לשמחתנו לא חווינו הפגנות מחוץ לתיאטרון כמו שהיו מול הצגות ישראליות שביקרו פה", הוא מספר בריאיון לרשת 13. למרות זאת, הוא מדגיש שהתגובות לרוב ענייניות: "רוב מה שיצא לי לעשות כאן הוא במבטא אמריקאי, לא יצא לי לשחק תפקיד של ישראלי או במבטא ישראלי".
המלחמה השפיעה על היקף העבודה שלך?
"זו שאלה שקשה לאמוד. אם היו אודישנים שיכולתי לקבל ולא הוזמנתי, אני לא יודע עליהם. אבל אני לא אופתע לגלות. בהצגה הנוכחית שלי, 'Already Perfect' שמוצגת בלונדון, יש מנהל הצגה יהודי שטוען שפני התעשייה משתנים וקשרים של שנים פשוט נדמו. יש אנשים בעבודה שבהפסקת קפה שואלים אותי על 'המצב בבית'. זה תמיד מחזיר לי את התקווה באנושות".
פסע מלהקת בנים
מזרחי בן ה-39 חי עם בן זוג בריטי-קתולי, גם הוא שחקן: "הייתי אומר שהחוויה המשותפת לשנינו היא של נוודות. שנינו יודעים להסתדר עם תיק על הגב. אם קורה ששנינו מרגישים לא שייכים, אז פשוט אנחנו מרגישים לא שייכים ביחד ויש לנו אחד את השני".
בימים אלה הוא מככב במחזמר החדש "Already Perfect" לצד זוכה פרס הטוני ליווי קרייס. "התפקיד הזה הוא תענוג חדש. קודם כל, הוא הקומיק ריליף של המחזה מדהים. שנית, הדמות שלי משחקת בתוך ההצגה מספר דמויות אחרות, שלישית – אנחנו רק שלושה שחקנים, במחזמר חדש. זה בגדול כפסע מלהיות להקת בנים".
על קרייס, הוא אומר: "הוא מגיע עם המון ענווה ואסירות תודה. הוא בעיקר מזכיר לי שהדרך לטוני וגם אחריו היא כולה עבודה קשה, מדויקת וענווה. תן את כל הלב שלך".
לדעתך מחזמר כזה יכול לעבוד בארץ? מה סוד הקסם שלו בעיניך?
"אין סיכוי, כי החומר כל כך אמריקאי. מצד שני, אני גם חשבתי ש'מלצרית' יהיה דבר שקשה לתרגם, ודורי פרנס עשה עבודה מופלאה וזה היה להיט רציני ב'תיאטרון הקאמרי'. מה אני יודע, הלוואי".
