האח שהפך לשחקן: "אני זקוק לשני העולמות כדי להיות שלם"

בימים רגילים, תוכלו למצוא את אכרם עודה עטוף בחלוק לבן במשרדי סניף קופת החולים אותו הוא מנהל, אבל באותה מידה יש סיכוי שתוכלו לראות אותו על הבמה, שם הוא מככב בימים אלו בהצגה "רביע ויהלי", שתעלה ביום חמישי הקרוב בתיאטרון יפו. "אם בסיעוד אני נותן יציבות וביטחון, על הבמה אני מבטא את הרגש, החופש והאמת שבי", הוא מסביר בריאיון עם רשת 13 לרגל עליית ההצגה. "אלה שני עולמות שונים לחלוטין, אבל אני זקוק לשניהם כדי להיות שלם".

ההצגה, שבה עודה מככב לצד דור כהן ונגבה מאור, מספרת על מפגש מקרי בין רביע (אותו אכרם מגלם), מלצר ערבי בקייטרינג, ויהלי, יהודי שמרגיש זר באירוע משפחתי שבו הוא משתתף. השניים מסתירים את מי שהם באמת, ומתוך אותו מפגש בלתי צפוי, נרקם קשר אהבה שמטשטש גבולות ומתמודד עם המציאות המזרח תיכונית המורכבת.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• השחקן שכבש את המסך יוצא לדרך מוזיקלית חדשה עם אלבום בכורה מפתיע
• הראל סקעת חובר לאחד הקולות הגדולים של המוזיקה הים-תיכונית
• הכי אישי שלה: היוצרת שלא מפסיקה לרגש חוקרת את העצב הלא פתור

המקום הנכון

עד שהגיע לבמת התיאטרון, אכרם בן ה-33 עבר מסלול לא שגרתי. "האמת היא שלא הגעתי לסיעוד מתוך תשוקה גדולה", הוא מודה. "הלכתי לשם בגלל היציבות והביטחון התעסוקתי. אבל ככל שלמדתי, הבנתי שאני טוב בזה, וכשהתחלתי בעשייה הקלינית, גיליתי שאני גם מאוד אוהב את זה". במשך שמונה שנים הוא עבד בבית חולים כאח מוסמך, ולדבריו כל החייאה מוצלחת שבוצעה במטופל, גרמה לו להרגיש שהוא נמצא במקום הנכון עבורו: "זה יוצר תחושת שלווה עמוקה, התרגשות שממלאת אותך".

אז איך בעצם הגעת לעולם המשחק?
"אני לא בחרתי בתיאטרון, התיאטרון בחר בי. הבמה תמיד הייתה חלק ממני. בילדותי שיחקתי תפקידים ראשיים, ניגנתי בפסנתר ושרתי בכל הזדמנות. אהבתי את הספוטים, את הקהל, את הבמה. כשזה הפך גם לעשייה מקצועית, הרגשתי שהיא פשוט שואבת אותי פנימה".

הוא מספר: "באחת ההופעות שלי, כשעמדתי על הבמה ושרתי, אחת ממפיקות התיאטרון הייתה בקהל. היא ניגשה אליי אחר כך, אמרה לי שהיא רואה בי פוטנציאל משחקי, והציעה לי תפקיד ראשי במחזמר על פריד אל-אטרש (זמר מצרי שהיה אחד מהזמרים הערביים המצליחים והמשפיעים בכל הזמנים, ע"א)". משפחתו הופתעה מהמעבר הלא צפוי, "אבל הם תמיד האמינו בי, תמכו בי בכל דרך שבחרתי, והיום הם הכי גאים בי בעולם, בדיוק כפי שהיה גם כשיצאתי מהארון בגיל 25. יש להם תמיד מקום קבוע בשורה הראשונה".

עולם עמוס באתגרים

כשמדברים על ההצגה, אותה כתב וביים אור ענבר, אכרם מקפיד להדגיש שהמסר שלה חורג מעבר לקשר הרומנטי בין שני גברים. "בעיניי, ההצגה לא עוסקת רק בזוגיות בין שני גברים, אלא בעיקר במתח שבין ערבי ויהודי", הסביר. "אותו סיפור היה יכול לקרות גם בין גבר ואישה, והוא עדיין היה נוגע בשאלות של שייכות, קבלה ודעות קדומות". הוא מספר כי מה שמשך אותו לדמותו של רביע היה הייצוג של מצב מוכר מדי. "הדמות שלו מביאה לבמה את התחושה של הרבה חבר'ה ערבים, שחיים את הצורך המתמיד להוכיח שהם 'הערבים הטובים', אלה שאפשר להרגיש איתם בנוח. הדמות הזו גם מציפה את האתגר של להיות מיעוט בתוך מיעוט, והבמה מאפשרת לדבר על זה בצורה ישירה, אמיצה ורגשית", אמר.

אכרם מספר כי טבח 7 באוקטובר היה "כאפה לכולנו, תקופה מפחידה מאוד, עם תחושת חוסר ודאות", אך הוא בחר שלא לתת לזה לחלחל אליו פנימה. לדבריו, הוא לא מרגיש ביום-יום שלו את המתיחות שבין המגזר הערבי והמגזר היהודי בישראל: "אני לא עושה מזה אישיו. אני לא מגדיר את עצמי לפי אם אני ערבי או יהודי, אלא פשוט לפי מי שאני כאדם. כשזה לא אישיו מבחינתי, זה גם לא הופך להיות אישיו כלפי חוץ. אני נשאר נאמן לעצמי, אני אוהב אדם – כל אדם – כל עוד יש כבוד הדדי". הוא אפילו אומר שלדעתו, העובדה שהוא עובד בתחום הרפואה ובתחום הבמה היא שליחות שהוא לקח על עצמו: "זה מרפא, בין אם דרך טיפול רפואי ובין אם זה דרך המוזיקה, המשחק והאמנות. אלה שני נתיבים, אבל עם מטרה אחת".

במקביל לעבודתו הרפואית והתיאטרונית, עודה משתתף גם בפרויקט "דבר איתך" של תזמורת המהפכה, שבו לוקחים שירים ישראליים ומתרגמים אותם לערבית. יחד עם הפרויקט, הוא הופיע ברחבי העולם ויצר הדים רבים.

לגבי העתיד, אכרם נשאר פתוח: "כרגע, אני לא רואה את עצמי מוותר על אף אחד מהתחומים. אני מצליח לשלב ביניהם בלי שאחד יבוא על חשבון השני, ואני טוב בזה וגם בזה, ונהנה מהשילוב ומהעושר שכל אחד מהם מביא איתו". הוא ממשיך בגישה האופטימית שלו, וממשיך לשאוף להתפתח: "כמובן שיש לי חלומות גדולים, להתקדם, לצמוח, להגיע להישגים נוספים. אני מאמין שזה יקרה. אני שלם עם הדרך שלי, גאה במסלולים שבחרתי, ומרגיש שאני בדיוק במקום הנכון".