עלית לי בזיכרון: 16 שנים אחרי, ריאל מדריד מאבדת את הסמל
עזיבתו של ראול את הסנטיאגו ברנבאו החזירה את נדב יעקבי לאוקטובר 94' ולבכורה של החלוץ האגדי במדי הבלאנקוס. מה שבטוח, ריאל לעולם לא תחזור להיות אותה קבוצה
לפני 16 שנים, ליתר דיוק ב-29 באוקטובר 1994, ערך ילד בן 17 את משחק הבכורה שלו במדי ריאל מדריד. ראול גונסאלס בלנקו נכנס כמחליף במשחק החוץ של ריאל נגד סראגוסה באיצטדיון "לה רומרדה", ואי אפשר היה להתעלם ממנו. באותם ימים, בשנים הראשונות של ערוץ הספורט, עדיין לא שידרנו משחקים בשידור ישיר מהליגה הספרדית, אבל בכל שבוע היינו מקליטים את תכנית הסיכום, עם תקצירי המשחקים. ועדיין, יהודהל'ה שהרבני לא יכול היה להתעלם מהילד. גם אני.
את אותו יום, שבו ראול ערך את הבכורה שלו במדים הלבנים, אני זוכר מצויין. לא אשכח את ההתפעלות של שהרבני, איך הוא פירגן למאמן חורחה ולדאנו שהעיז לשלוח למגרש שחקן כל כך צעיר. ואוי כמה שהוא צדק. שבוע לאחר מכן, לא שהרבני ולא אני הופתענו כאשר ראול עלה בהרכב ואפילו הבקיע את שערו הראשון בליגה הספרדית - בדרבי נגד אתלטיקו מדריד.
הימים היו ימים אחרים. אינטרנט היתה מילה שעדיין לא שמענו עליה, כך שהסיפור האמיתי של ראול, שבכלל גדל במחלקת הנוער של אתלטיקו - הקבוצה שאבא שלו אהד וגם הוא כשהיה ילד - בכלל לא היה ידוע לנו. כידוע, חסוס חיל, נשיא אתלטיקו דאז, החליט לצמצם בהוצאות וסגר את מחלקת הנוער במועדון. אבא של ראול עיקם את האף אבל אפשר לבן המוכשר לעבור לנוער של ריאל. הוא היה אז בן 14. היום אין אף חובב כדורגל שלא מכיר את הסיפור הזה.
מאז אותו משחק מול סראגוסה ואותו שער מול אתלטיקו, ראול שבר את כל שיאי ריאל מדריד. 741 משחקי ליגה, 323 שערים. המספרים הללו משאירים במקום השני בהיסטוריה של ריאל את "החץ הבלונדיני", נשיא הכבוד אלפרדו די סטפנו, שעם כל הכבוד לראול, עדיין נחשב לשחקן הגדול ביותר בתולדות המועדון. אבל לא לדאוג לראול. הוא במקום השני המכובד.
היום הוא בן 33, אבל עדיין רעב לכדור, לא יכול להעלות על הדעת רעיון של פרישה. אולי בעוד שנתיים. עכשיו הוא רוצה לשחק. ולא בליגה בארה"ב אלא בליגה קשה ותובענית כמו הבונדסליגה. או הפרמיירשיפ. ובכל זאת, ראול יחזור לריאל. בכך אין כמעט שום ספק. חכו שנתיים-שלוש ותראו אותו חוזר לברנבאו.
למה? כי ריאל אוהבת להחזיר את כוכבי העבר שלה. מיצ'ל חזר לאמן את קבוצת המילואים, אמיליו בוטראגניו חזר להנהלה, חורחה ולדאנו שב לעמדת המנהל הספורטיבי. ראול מסומן כרגע כנשיא בעתיד. לא בטוח שזה יקרה, כי כדי להיות נשיא במועדון כמו ריאל מדריד לא מספיק להיות סמל, צריך גם לשחות בפוליטיקה המקומית.
אבל מה שלא יהיה, דבר אחד בטוח: ריאל מדריד תהיה קבוצה שונה החל מהעונה הקרובה - ולא בגלל שלמאמן קוראים ז'וזה מוריניו.
