שורפים את המועדון: כמה עגום עתידה של ליברפול?
בניגוד למה שחושבים ברחבי העולם, אוהדי ליברפול יודעים שהפרידה מרפא בניטס אינה אקט של ריפוי, אלא המשך הדעיכה. המנג'ר עזב בגלל יחס מחפיר ולא בגלל תוצאות חלשות. והמצב עוד עלול להחמיר
אוהדי ליברפול מיוחדים. כל העולם חושב שפיטורי רפא בניטס מתבקשים ואילו הם יוצאים במפגן תמיכה במנג'ר המפוטר וכנגד הבעלים האמריקנים של המועדון, ג'ורג' ג'ילט וטום היקס. במובן השנאה כלפי הבעלים היאנקיז, הם בהחלט לא יוצאי דופן ואפילו אוהדי מנצ'סטר יונייטד הפגינו בשנים האחרונות תיעוב עמוק יותר כלפי משפחת גלייזר. אך קשה לחשוב על עוד קבוצה שאוהדיה לא רק שאינם פועלים לעולם לפיטוריו של מאמן, אלא שמרביתם אפילו תומכים בו גם כאשר הוא נכשל.
בניטס כשל, קשה להתווכח על כך. הוא אמנם זכה בליגת האלופות בשנתו הראשונה (כאשר לא בנה בעצמו את מרבית הסגל) והגיע פעם נוספת לגמר. אולם בזירה המקומית הישגיו לא היו מספקים. בשש עונות הוא זכה בגביע אחד וסיים במקומות החמישי, שלישי, שלישי, רביעי, שני ושביעי. בעונה הבאה ליברפול, לראשונה מאז 2004, לא תשחק בליגת האלופות. זה הפסד כספי כבד של עשרות מיליוני ליש"ט ומהלומה תדמיתית למועדון עם מספר אוהדים עצום בכל רחבי תבל. בניטס הגיע לאנפילד במטרה לשחזר מה שעשה בספרד, שם הדהים וזכה בשתי אליפויות ביחד עם ולנסיה, מול ברצלונה וריאל מדריד הענקיות. בניטס גם זכה עם ולנסיה בגביע אופ"א. בגדול, הקדנציה שלו במסטאייה הייתה מפוארת בהרבה מזו באנפילד, מציאות שמועדון בקליבר של ליברפול אינו יכול להשלים עמה.
אבל רבים מאוהדי ליברפול אינם תופשים כך את המציאות. במו עיני ראיתי אוהדים בוכים לפני חמש שנים, בימים שקדמו לגמר באיסטנבול, כאשר דיברו על עזיבתו של ז'ראר הוייה (הולייה, כדברם) לאחר שש שנים כושלות אף מאלה של בניטס. "הוא היה איש טוב וליברפול-מאן", הם אמרו, והתחושה שלהם כלפי בניטס דומה. "למרות מה שחשבתם בנוגע להחתמות שלו או לטקטיקות שלו, אין להכחיש את העובדה שמדובר היה באדם טוב", נכתב אתמול במאמר מערכת ב"ליברפול אקו". "הוא מנג'ר שהתייחס למסורת ולהיסטוריה של ליברפול פוטבול קלאב במלוא הכבוד. הוא ייצר קשר חזק מאד עם אלה שישבו ביציעים ונלחם ככל יכולתו כדי להגשים את החלומות שלהם".
זו דרך נפלאה ומכובדת להיפרד ממנג'ר שכשל. אך גם ב"ליברפול אקו" כתוב באותו מאמר כי "כמובן שקולות הביקורת הלכו והתחזקו במהלך עונה מסויטת שבה ביצע בניטס טעויות ללא ספק". הטעויות של המאמן רבות ומגוונות: הוויתור על צ'אבי אלונסו לטובת ריאל מדריד כאשר המחליף אלברטו אקווילאני עולה כמעט אותו דבר, הוויתור על חלוץ מחליף איכותי (פערי האיכות בין דייויד נ'גוג ופרננדו טורס בלתי נסבלים) והרכבת שני קשרים הגנתיים במרבית המשחקים. כל אלה הן טעויות של השנה האחרונה. באופן כללי, בשנים האחרונות בניטס טעה לא מעט במדיניות הרכש וביישום טקטיקה שאינה די התקפית למועדון עם אספירציות לצמרת הגבוהה. כמו כן, הספרדי החל לאבד את חדר ההלבשה כאשר יחסיו עם כוכב העל סטיבן ג'רארד ואפילו עם פרננדו טורס עלו על שרטון.
כשלון לזכות באליפות, משחק הגנתי, מדיניות רכש לא מוצלחת, יחסי אנוש בעייתיים, והדחה כואבת מקצועית, כלכלית ותדמיתית מליגת האלופות - ברור מדוע בניטס נאלץ לעזוב את אנפילד. אך האמת היא שכל הסיבות הללו לא גרמו לעזיבתו. "הוא נחתך כי הוא לא יכול היה להסכים למגבלות הכלכליות שהושתו עליו בשוק ההעברות בקיץ הקרוב, וזה כתב אישום חמור כנגד היקס וג'ילט", נכתב ב"אקו". צמד הבעלים האמריקני לא היה מוכן להקצות בקיץ הקרוב יותר מ-15 מיליון ליש"ט על רכש, וזאת אף אם הסכום ממכירת שחקנים יהיה גבוה יותר. זה סוג של השפלה קשה כלפי בניטס, הן מההיבט המקצועי והן מזה התדמיתי ולכן שני הצדדים הסכימו להגיע לכדי סיכום על סכום פיצויים שיאפשר גט מכובד ובעיקר שקט עד כמה שניתן בכדי שהנזק התדמיתי של הצדדים לא יחריף עוד יותר. אז בניטס קיבל 6 מיליון ליש"ט ויחפש קבוצה אחרת. ואילו היקס וג'ילט ימשיכו לחפש רוכשים חדשים לקבוצה שגרמה להם לעוגמת נפש בלתי נתפשת בחמש השנים האחרונות.
אך כפי שכבר אמר ש"י עגנון, "אין לך מדרגה שאין לה מדרגה נמוכה הימנה", ולכן צפויים הבעלים של ליברפול לגלות בקרוב כי הבעיות שהיו להם מול האוהדים ובכלל ברמה המקצועית יכולים להחריף ואף באופן קיצוני. ליברפול, כאמור, בלי כסף, כבוד או ליגת האלופות אף תתקשה לשמור על הקיים. הדברים בעיקר נוגעים לעתידם של צמד הסופרסטארים, ג'רארד וטורס. בעוד הראשון הוא קפטן מיתולוגי, אייקון ושחקן שגדל במחלקה, טורס הוא ייבוא אישי של בניטס מאתלטיקו מדריד. בשלוש השנים האחרונות טורס נוכח לגלות כי גם כאשר הוא מציג את הכדורגל הכי טוב בחייו (ומהטובים בעולם), הוא עדיין לא יכול לזכות בכלום. בעונה הבאה אפילו לא תהיה לו ההזדמנות להתחרות על התואר החשוב מכולם. לכן הסיכויים שיישאר באנפילד זעומים, ודאי אם יהיה לו מונדיאל מוצלח עם נבחרת ספרד. ג'רארד, כאמור, מחויב למועדון הרבה יותר. וכולנו גם יודעים מה קרה כאשר רצה לעזוב לפני חמש שנים (השמועות המפורסמות התייחסו לאיומים מהעולם התחתון). אז הוא נאלץ בסופו של דבר לומר "לא תודה" לצ'לסי, אך כעת כלל לא בטוח שהוא יסרב לריאל מדריד, שפורסם שהיא מתעניינת בו. גם מנצ'סטר סיטי הייתה מוכנה לתת הרבה מאוד כסף כדי להנחית את סטיבי ג'י בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום. יכול להיות שגם צ'לסי או קבוצה איטלקית גדולה תהיה מעוניינת בו אחרי גביע העולם.
ג'רארד אולי יבכר מועדון אירופי מצליח ועשיר על פני קבוצה נטולת ליגת אלופות ובתוך ערפל כלכלי. ליברפול ללא ג'רארד זו קבוצה שאיבדה חלק גדול מנשמתה וזהותה. ללא טורס זו קבוצה שאיבדה את איכותה. לנוכח מצבה הכלכלי הרעוע וחוסר מחויבות הבעלים לחיזוק, גם אם ליברפול תמכור את ג'רארד וטורס ביותר מ-70 מיליון ליש"ט אין לצפות כי חלק משמעותי מהסכום העצום הזה יילך לחיזוק. וגם אם יילך, אין שחקנים ברמתם של ג'רארד וטורס. הוסיפו לכך את העובדה שאין ליגת אלופות, התדמית ברצפה, ואווירת הנכאים גבוהה. אפילו יוסי בניון כמעט בטוח עוזב ואיתו אולי שחקנים מובילים נוספים, למרות שאין כמעט כאלה. בעצם, גם חבייר מסצ'ראנו, אחד הבודדים, עשוי להימכר לאחר או בזמן הגביע העולמי.
לכן, אירוע שאמור היה להיות משמח, פרידה ממנג'ר כושל ומבאס, הפך להיות די חסר משמעות. לאוהדי ליברפול המשמעות אפילו שלילית. אולי כי הם מבינים שרפא לפחות אהב את ליברפול, ושאיתו הקבוצה לפחות הייתה תחרותית ובעלת יומרות, ושכעת כל שנותרו איתו הוא שלטון בודד של צמד הבעלים הכושל. ה"ליברפול אקו" מפרסם כי "קני דאלגליש יופקד על חיפוש מנג'ר מחליף בשבועות הקרובים. רוי הודג'סון ומרטין אוניל מובילים את רשימת הפייבוריטים". אך ליד הידיעה הזאת מופיעה עוד כותרת: "'רק קני דאלגליש יכול להיות המנג'ר הבא של ליברפול", טוען ברוס גרובלאר. עם זה אפילו "אוהבי בניטס" הכי גדולים מבין אוהדי ליברפול יתקשו להתווכח. נכון לעכשיו, הסיכויים קטנים ביותר שהמאמן האגדי האחרון של הקבוצה הזאת יחזור. יש לקוות כי לפחות יבחר מחליף שיתעלה על בניטס. אך גם אם יעשה זאת, דאלגליש לא יכול לבחור בעלים.
ולכן נראה כי הרצף שמאמלל כל אוהד ליברפול בעולם - 20 שנה בלי אליפות אנגליה - לא עומד להסתיים בקרוב.