חזק ליד הרשת: איך הפך דייגו פורלאן לרפאל נדאל של הכדורגל
הסקורר המצטיין של אתלטיקו מדריד הוא קודם כל שחקן של אופי. וזה בדיוק מה שצריך במשחק גמר אירופי
הכדורגל האיכותי בעולם מפיק כל כך הרבה יופי שלעתים ניתן לשכוח עד כמה חשוב האופי. דייגו פורלאן הוא שחקן של אופי מעל יופי, חרף היותו כובש שערים מחונן. מס' 9 של אתלטיקו מדריד כבש 143 שערים בשש שנותיו האחרונות, אך אסתטיקה לשמה אינה סימן ההיכר שלו. רבים משעריו יפים אמנם, אך הם שערים של טורף, לא של אסתטיקן. פורלאן אינו משחק כדי להרשים. לא תראו אצלו דריבלים נאים אך חסרי פשר. גם לא מסירות עומק מתוחכמות ואנינות. כן תראו אותו רודף אחר מגנים ובלמים. כן תראו אותו עושה הכל כדי לכבוש עוד שערים.
שניים כאלה מול ליברפול בשני משחקי חצי הגמר של הליגה האירופית הקנו לקבוצתו מקום במשחק הגמר הערב בנורדבאנק ארנה בהמבורג. זהו הישג עצום לאתלטיקו מדריד, קבוצה שסיימה את שלב הבתים בליגת האלופות עם אפס ניצחונות ומאזן שערים 3-12. גם בליגה הספרדית חווים הקולצ'ונרוס עונה חלשה במיוחד, כשהם צפויים לסיים במקום התשיעי או העשירי. ועדיין, האדומים-לבנים ממדריד העפילו לגמר הליגה האירופית ולגמר הקופה דל ריי, גביע המלך הספרדי.
"כל העונה מתנקזת לשני המשחקים הללו", טוען פורלאן, שאמנם אינו מציין זאת אך ברור אילו משני הגמרים יותר חשוב. בגביע הספרדי, מפעל לא יוקרתי במיוחד, אתלטיקו כבר זכתה תשע פעמים, כמות זהה למספר האליפויות שלה. באירופה לעומת זאת אתלטיקו כמעט אף פעם לא הרשימה, והתואר היחיד שלה הוא גביע מחזיקות הגביע מ-1962.
למועדון שרוצה לקרוא תיגר על ההגמוניה המקצועית והתדמיתית של ריאל ובארסה, הצלחה באירופה היא חובה. וכדי להצליח הלילה, כמעט בטוח שאתלטיקו תהיה חייבת את פורלאן חד. החלוץ מאורוגוואי שזכה כבר פעמיים ב"נעל הזהב", הפרס שמוענק למלך השערים באירופה, נוטה להגיע למשחקים הגדולים. הוא עשה זאת העונה בשלב הנוק אאוט בליגה האירופית והוא עשה זאת גם במשחקי ההכרעה בעונה שעברה בליגה הספרדית, שבסיומה סיימה אתלטי רביעית והעפילה לליגת האלופות. הוא אפילו עשה זאת במדים הלאומיים כאשר כבש בדקה ה-90 במשחק החוץ מול אקוואדור, שהעניק לנבחרתו ניצחון 1:2 שלמעשה איפשר לה להמשיך להיאבק על העפלה לגביע העולמי. אורוגוואי אכן עלתה, כאשר פורלאן כובש שבעה שערים בקמפיין. עוד לפני המונדיאל יש לו משימה חשובה מאד בזירה האירופית. מבחן של אופי ויכולת לאחד החלוצים הכבירים בכדורגל העולמי.
השניים הללו תמיד הלכו ביחד אצל פורלאן, שבגיל 12 החליט להקדיש עצמו לכדור העגול הגדול למרות שעד אז בעיקר הצטיין עם כדור עגול קטן. פורלאן היה אחד משחקני הטניס המוכשרים בדרום אמריקה לגילו, אבל כאשר אחותו הבכורה ממנו בחמש שנים נפצעה קשה ונעשתה נכה בעקבות תאונת דרכים קטלנית (החבר שלה נהרג), הבטיח דייגו הקטן לבני משפחתו כי "יום אחד אהיה כוכב בינלאומי גדול ואעזור למשפחה לשלם על כל ההוצאות הרפואיות". משפחת פורלאן אכן נכנסה לחובות די גדולים בעקבות פציעת האחות, אך האח הצעיר נותר נאמן להבטחתו ובגיל 22 נמכר ב-7.5 מיליון ליש"ט למנצ'סטר יונייטד.
את הבית הוא עזב למעשה חמש שנים קודם לכן כאשר עבר מפניארול, קבוצת נעוריו במונטווידאו, לאינדפנדיינטה הארגנטינית. בבואנוס איירס הפך פורלאן לאחד הסקוררים המבטיחים באמריקה הדרומית אבל באולד טראפורד הוא התקשה מאד להמשיך בקצב הכיבושים. שמונה חודשים עברו עד שכבש את השער הראשון וזה היה בפנדל, מול מכבי חיפה בליגת האלופות. פורלאן חגג את הכיבוש עם הורדת חולצה, ובעקבות כך החליטה אופ"א להעניש בכרטיס צהוב כל כדורגלן שיוריד חולצה. פורלאן נראה תמיד שמח וחיובי למרות שאוהדים ועיתונאים מסויימים כינו אותו "דייגו פורלורן", כלומר אומלל,מסכן, נטוש. הסיבה הייתה כי בקושי כבש. ב-95 משחקים במדי היונייטד במשך שנתיים וחצי הרשית רק 16 פעמים. ועדיין, הוא היה אחד השחקנים החביבים על ידי האוהדים. "הוא משאיר הכל על הדשא", הסביר אלכס פרגוסון, "לכן אוהדי יונייטד יזכרו אותו לעד".
פורלאן נאלץ להמשיך הלאה והתחנה הבאה היתה ספרד. בוויאריאל, בניגוד לצפון אנגליה, הוא התאקלם מיד. 25 שערים היתה תפוקתו כבר בעונה הראשונה אותם סיים כפיצ'יצ'י (מלך השערים בלה ליגה) ועם "נעל הזהב". ויאריאל, שרכשה אותו ב-3 מיליון ליש"ט בלבד, נהנתה ממנו עוד שנתיים בהן כבש 29 שערים, ומכרה אותו לאתלטיקו ששילמה עליו סכום גבוה פי שבעה. בויסנטה קלדרון עמד פורלאן בפני מבחן אופי קשה במיוחד כי הוא נדרש להחליף את גדול שחקני הבית ואהוב לבם של אוהדי אתלטיקו, פרננדו טורס. את אל ניניו בלתי אפשרי לגמרי להחליף אך כבר בעונתו הראשונה בבירה כבש פורלאן 16 שערים, ובעונה השניה הכפיל בדיוק את הכמות הגבוהה.
הבלונדיני ממוטווידאו החליף בלב האוהדים את הבלונדיני ממדריד שהיגר לליברפול. העונה, בשנתו השלישית, פורלאן אמנם כובש פחות (18 שערים עד כה) אך ביניהם ארבעה בשלבי הנוק אאוט של היורופה ליג שהעלו את אתלטי לגמר הערב בהמבורג. פורלאן, המתנשא לגובה 1.73 מ' בלבד (לעומת 1.85 מ' של טורס), הוא חלוץ עם שתי רגליים מושלמות ומשחק ראש יעיל ביותר לחלוץ יחסית נמוך. למרות שהוא נעדר טכניקה גבוהה פורלאן הוא נשק רב תכליתי. באתלטיקו כבר מזמן מחשיבים אותו לכלי אמין בהרבה אפילו מהעילוי סרחיו אגוארו, שותפו לקו ההתקפה שכבש בשלוש השנים האחרונות 17 שערים פחות ממנו.
אולי פורלאן כל כך מצליח גם כי אינו מצוי במלחמות אגו. "כשסרחיו לא משחק אני וכל שחקן אחר צריכים לתת 150 אחוז", הוא אומר ובכך מפרגן לחלוץ הארגנטיני בן ה-21, שדי מאכזב. אגוארו נחשב בעיני רבים למוכשר הרבה יותר מפורלאן. הוא, בניגוד לחלוץ ממדינתו השכנה, כן נחשב לעילוי טכני בעל פוטנציאל להפוך לאחד הכדורגלנים הגדולים בעולם. אבל בינתיים פורלאן הוא זה שנותן קבלות. "בעבר הייתי בעיקר חלוץ רחבה אבל היום אני מנסה ליצור גם הרבה יותר בעבור האחרים", טוען פורלאן, טיפוס חיובי ומאושר במיוחד וכזה המשמש גם כמנהיג חברתי. אבל הלילה אתלטיקו מדריד צריכה אותו קצת פחות כיוצר מאשר כמוציא לפועל, הדבר אותו הוא עושה בצורה הטובה ביותר.
אבל אם תשאלו את דייגו פורלאן מה סוד ההצלחה שלו הוא לא יגיד כיבוש שערים. אלא ישיב תשובה המתכתבת עם ענף הספורט האחר בו הצטיין. "אני מנסה לשחק כדורגל כמו שרפאל נדאל משחק טניס. אין אצלי כדור אבוד. אין משחק שלא אעשה בו הכל על מנת לנצח".