סמלי עבר יש מספיק בריאל מדריד, אבל מה יהיה תפקידו של ראול?

פלורנטינו פרס נתפש כמגלומן, אך אחת הפעולות הראשונות שביצע בתחילת העשור כשהתמנה לנשיא ריאל מדריד היתה למנות מישהו מעליו, לכאורה, נשיא כבוד: אלפרדו די סטפאנו. הייתה זו דרכו להראות כבוד לא רק לדי סטפאנו, אלא בעיקר למסורת ריאל ולאוהדיה.

לאחר מכן הוא מינה שני שחקני עבר אגדיים נוספים לתפקידים חשובים: חורחה ולדאנו כמנהל הספורטיבי (האחראי על קבוצות הכדורגל) ואמיליו בוטראגניו לתפקיד בכיר במחלקת העסקים. לאחר שהפך שלושה אייקונים מדרידיסטים לבעלי תפקיד במועדון, החל הנשיא להפוך את ריאל למותג גלאקטי. ואז הוא איבד את האייקון הרביעי.

ראול כמובן לא עזב את ריאל, אבל היחסים בין החלוץ המזהיר לבין הנשיא הזוהר הפכו מיד לקודרים. "ראול תיעב את חזון הגלאקטיקוס כי הוא ראה בכך פגיעה בו ובשחקני הבית", מסביר פרד הרמל מה"אס". "פרס, לעומת זאת, ראה בגישה של ראול פגיעה בו. היחסים שלהם מיד הפכו לגרועים ולמעשה הם נשארו כך עד היום".

במדריד כלל לא בטוחים שראול יישאר בקבוצה בעונה הבאה. לא מעט כותבים על כך שהוא עשוי לעבור לניו יורק רד בולס מה-MLS. אולי אפילו יחליט לחתום בקבוצה אחרת בספרד או באירופה, למרות שהסיכויים לכך קלושים. אך למרות הטריז בין ראול לבין פרס, אין כמעט אדם שלא חושב שראול יקבל תפקיד במועדון בעתיד.

"מה יהיה התפקיד הזה", תוהה הרמל, "אף אחד לא ממש יודע, אבל לדעתי זה יהיה תפקיד של שגריר. ראול ייצג את ריאל בספרד ואולי גם במדינות אחרות. הוא גם יכול להיות אחראי על הקשר בין המועדון לבין ההתאחדות ואופ"א. כמובן שיהיה לו חלק משמעותי בקשר מול הקהל, הרי הוא ראול בסופו של דבר. האוהדים סוגדים לו".

לכן, פרס לא צפוי לוותר על שירותיו של הקפטן לאחר פרישתו. מי יודע, אולי השניים אף יתקרבו ויהיו לשותפי אמת. אבל בינתיים ראול אינו נמנה על כוכבי העבר שמנהלים את המועדון. מנהלים זו הגדרה קצת לא מדויקת. ולדאנו הוא אמנם המנכ"ל, תפקיד בכיר עוד מזה שמילא בקדנציה הראשונה בשכר הנאמד ב-2 מיליון יורו לעונה, אך פרשן הגרדיאן סיד לואו, שמסקר את ריאל מזה עשור, טוען כי "ולדאנו הוא בעיקר הפרצוף של הקבוצה מול התקשורת. הוא מאפשר לפרס לעשות מה שהוא רוצה כמעט מבלי לקבל ביקורת ציבורית. ולדאנו מדבר כל כך יפה וחכם שהוא חוסך לפרס הרבה מאוד צרות".

בקדנציה הראשונה הנשיא היה תמיד בקו האש התקשורתי. "ההתעסקות היא יומיומית, מייגעת ואכזרית", מסביר לואו. "פרס הבין שזה מבזבז לו את כל הזמן והאנרגיה וגם לא מוציא אותו טוב. לכן עכשיו הוא כמעט לא מדבר ומשאיר את כל העבודה מול התקשורת לוולדאנו".

שחקן עבר שנמצא קצת פחות באור הזרקורים, אבל חשיבותו לחזון הגלאקטי של פרס משמעותית אף יותר, הוא בוטראגניו. כפי שהעיט כבש בצרורות בשנות ה-80, כך בעשור האחרון הוא כובש שווקים חדשים. בוטראגניו, שלמד מנהל עסקים וניהול קבוצות ספורט בארצות הברית, הפך את ריאל למותג בינ"ל לוהט, שסייע למועדון למחוק חוב של 300 מיליוני דולרים. כפי שהיה כשחקן, גם כיום הוא נחשב לטיפוס נחבא אל הכלים, אך במדריד לא פוסלים את האפשרות שבוטרה יהיה בסוף מי שיירש את פלורנטינו.

"אם יש שחקן עבר שיכול להיות נשיא, זה רק בוטראגניו", טוען הרמל. "הוא שחקן בית ואייקון אהוב על ידי מיליוני אוהדים. ויש לו ניסיון ניהולי והצלחה עסקית מרשימה". אלא שגם הרמל קצת סקפטי בנוגע לאפשרות הזאת. "בוטראגניו אולי יכול להיות נשיא נפלא, אבל כדי להיבחר ולשמש כנשיא אתה חייב להיות איש עסקים בסקאלה אחרת. אתה חייב להיות אדם עתיר ממון ועתיר קשרים בפוליטיקה. במובן הזה, אני לא רואה את בוטראגניו מסוגל להיכנס לנעליים של פלורנטינו".

על זינאדין זידאן איש עדיין לא מדבר כנשיא פוטנציאלי, אך אין ספק שיש לו שם ופרסונה גדולה יותר אף מזו של בוטראגניו (והאמת, גם של פלורנטינו). הנשיא פרס, שתמיד ידע לזהות כוכבי על, התעקש שזידאן יעבוד במועדון מיד עם פרישתו. כעת משמש זיזו כ"יועץ מיוחד לנשיא", אך הוא מתעקש למלא את התפקיד בהתנדבות.

"הוא מגיע למשרדים, מסתובב, מדבר עם אנשים ולומד את העסק", מספר הרמל. "הוא גם לפעמים נוסע לראות שחקנים ומדברים על זה שהוא יעזור להביא את פרנק ריברי כי הוא חבר מאד קרוב של הסוכן שלו". מצד שני, הוא טוען: "יש לזידאן גם הרבה מאד מחויבויות אחרות עם החברות המסחריות שאותן הוא מייצג ועם פעולות הצדקה שלו. לדעתי, הוא עדיין לא החליט אם הוא רוצה להיות עובד ריאל מדריד בפול טיים ולכן הוא גם לא רוצה לקחת כסף".

אז אם כל הכבוד לשחקני העבר, מצד פלורנטינו ובעיקר מצד האוהדים, ספק אם מישהו מהם יהיה מסוגל לרשת אותו בבוא העת. "חשוב להבין כי גם אם פרס יחליט מתישהו שהוא לא רוצה להיות נשיא, לדעתי על השליטה בריאל הוא כבר בחיים לא יוותר. זה שווה לו יותר מדי כוח, יוקרה וכסף. לכן גם אם הוא לא יהיה בתפקיד, הוא ידאג שייבחר מישהו מטעמו".

סיד לואו מסכים עם ההנחה ואף מכנה את פלורנטינו "גרסה מדרידיסטית לוולדימיר פוטין. רק שהוא הרבה יותר פופוליסטי ממנו. כל מה שקורה בריאל, ובעיקר מינוי שחקני העבר לתפקידי מפתח במועדון, מונע מאותו צורך לרצות את דעת הקהל וההמונים".

לכן מעניין יהיה לראות מה יקרה בעתיד עם ראול. והעתיד הזה יגיע כבר בקיץ הקרוב.