הנבחר: למה חשוב כל כך לברצלונה להחזיר את ססק פבראגס?

כשברצלונה סיימה את משחקה האחרון מול אתלטיק בילבאו, אחרי עוד הצגת כדורגל מפוארת, היו על המגרש שמונה שחקנים שגדלו במחלקת הנוער של המועדון. רק שלושה, אריק אבידל, דמיטרו צ'יגרינסקי ומקסוול, היו שחקני רכש. ולא רק זאת. את כל ארבעת השערים מול בילבאו, קבוצה שמתגאה בכך שכל שחקניה הם באסקים, הבקיעו יוצאי ה"קאנטרה" (מחלקת הנוער) ג'פרן, בויאן קרקיץ' וליאו מסי. למעשה, 68 אחוזים מכלל השערים שהבקיעה בארסה העונה בכל המסגרות, נכבשו על ידי שחקני הבית. מסי לבדו אחראי על 35 שערים בכל המסגרות ואחריו פדרו, שעלה רק העונה מקבוצת המילואים, עם 17 כיבושים.

בארסה היא ללא ספק תופעה ייחודית בכדורגל העולמי. לא רק שהיא הקבוצה הטובה ביותר בעולם, היא היחידה מבין הקבוצות הגדולות שמתבססת באופן מובהק כל כך על שחקני בית. כל מי שמבין מעט בספורט יודע שאוהדים מזדהים בעיקר עם השחקנים המקומיים, אלו שהיו ילדים בשכונה, צמחו להיות כוכבים גדולים בזכות כישרונם, אבל נשארו קשורים למקום בו גדלו. שחקני רכש באים והולכים. הם ינשקו בדרמטיות את הסמל שעל החולצה, אבל יעשו בדיוק אותו דבר בשנה לאחר מכן בקבוצתם החדשה.

לאומיות קטלונית כפילוסופיה של כדורגל

המוטו של ברצלונה הוא MES QUE UN CLUB (בקטלונית: יותר ממועדון), והכוונה ברורה: אנחנו לא רק מועדון כדורגל, אנחנו הסמל הלאומי של קטלוניה. גם נשיא ברצלונה בעצמו, ז'ואן לאפורטה, בהחלט מערב פוליטיקה בספורט כשהוא אומר: "בארסה הייתה תמיד מעורבת בהגנה על החירות של קטלוניה, וזה בדיוק מה שאומר המוטו שלנו. על המגרש זה בא לידי ביטוי בפילוסופיית הכדורגל שלנו, ברגש שלנו כלפי קטלוניה. אנחנו מחנכים את שחקני הנוער שלנו לאהוב את בארסה".

שישה משחקני הסגל של בארסה הם קטלונים: צ'אבי, ויקטור ואלדס, קרלס פויול, ג'רארד פיקה, סרג'י בוסקטס ובויאן קרקיץ' (שאביו היגר מסרביה, אבל אימו מקומית). כל השישה הגיעו בגיל צעיר ל"לה מאסיה", האקדמיה המפורסמת של ברצלונה, ושם גדלו, התחנכו, למדו ובעיקר התפתחו להיות כדורגלנים מצוינים. אבל ברצלונה לא מסתפקת רק בתוצר המקומי. מאות הסקאוטים שלה, הפזורים בספרד וברחבי העולם, דואגים לשלוח לאקדמיה כשרונות צעירים רבים נוספים. כך הגיעו לקאנטרה אנדרס אינייסטה (מכפר קטן ליד אלבסטה), פדרו (מטנריפה), ג'פרן (שנולד בוונצואלה והתגלה בטנריפה, לשם היגרה משפחתו), ג'ונתן דוס סנטוס (ממכסיקו), וכמובן ליונל מסי, שאת סיפור ההגעה שלו מארגנטינה למועדון בגיל 13 אין מי שלא מכיר.

"בייבי דרים טים", עם מסי, פברגאס ופיקה

בעבר נחשבה מחלקת הנוער של אייאקס לבית החרושת הטוב בעולם לייצור שחקני כדורגל. יוהן קרויף ויוהן נייסקנס היו השמות הבולטים בשנות ה-60 וה-70, אבל המגמה נמשכה גם עמוק אל תוך שנות ה-90. לא פחות מתשעה משחקני ההרכב בקבוצה של לואיס ואן חאל, שניצחה ב-1995 את מילאן בגמר גביע האלופות, היו מתוצרת בית. והקשר בין אייאקס לברצלונה אינו מקרי.

בתחילת שנות ה-70 הגיע המאמן רינוס מיכלס, אבי ה"טוטאל פוטבול", לברצלונה והביא איתו את קרויף ונייסקנס. מאז עברו שם עוד שלושה מאמנים הולנדים דגולים, שלושתם יוצאי אייאקס כמובן, קרויף עצמו, ואן חאל ופרנק רייקארד, שרשומים על ההישגים הגדולים ביותר בהיסטוריה של בארסה. המאמן הנוכחי פפ גווארדיולה, הוא אמנם קטלוני מבטן ומלידה, אבל בתפיסת המשחק שלו הוא ממשיכו הטבעי של קרויף, שמונה לא מכבר לנשיא הכבוד של המועדון.

מחלקת הנוער של בארסה ירשה מאייאקס את הבכורה העולמית, ונציגים של מועדונים מכל רחבי תבל מגיעים ל"לה מאסיה" כדי ללמוד איך עושים זאת נכון. הפרויקט התחיל ב-1979, כשבית האחוזה העתיק הנמצא בסמוך לקאמפ נואו הוסב לשמש כאכסניה. מאז עברו שם יותר מ-500 נערים. בעיקר כדורגלנים, אבל גם שחקני כדורסל, כדוריד והוקי גלגיליות, ענפי הספורט האחרים של המועדון. הנערים, שנבחרים בקפידה, מקבלים מימון מלא, וההשקעה של בארסה היא בהתאם: כ-15 מיליון יורו בשנה. זה לא מעט כסף, גם עבור מועדון עשיר כמו ברצלונה, שבקלות יכול היה להשקיע את הסכום הזה בשניים-שלושה שחקני חיזוק לקבוצה הבוגרת.

בארסה לא חוסכת דבר מ-75 הנערים, בני 11 עד 18, שנמצאים כרגע ב"לה מאסיה". לא פחות מ-70 אנשי צוות דואגים להם, וביניהם רופאים, תזונאים, פסיכולוגים, טבחים ויועצים פדגוגיים. רק לשם השוואה, התקציב השנתי של מחלקת הנוער של מנצ'סטר יונייטד הוא כ-5 מיליון יורו, של צ'לסי 4 מיליון ושל ארסנל כ-3 מיליון.

אחת התמונות התלויות על הקירות ב"לה מאסיה" צולמה ב-2002. למרות שחלפו כבר שמונה שנים, אי אפשר שלא לזהות בתוך קבוצת בני ה-15 שלושה פרצופים מוכרים: ג'רארד פיקה, ליאו מסי וססק פברגאס. הקבוצה ההיא זכתה לכינוי "בייבי דרים טים", על שם החבורה המופלאה המקורית של בארסה, זו שזכתה בגביע האלופות ב-1992. אלברט בנאייגס, שהיה המאמן של אותה קבוצת נערים מופלאה, לעולם לא ישכח את אותה עונה. "מסי הבקיע אז 30 שערים ב-37 משחקים כששיחק כחלוץ השני וססק היה המוח מאחורי הקבוצה. הוא תמיד התנהג למופת, ומה שתמיד בלט אצלו היה האופי שלו, המנהיגות".

פברגאס עזב בגלל הבחירות, ויחזור בגללן

2003 הייתה שנת בחירות בברצלונה. ראשי המועדון היו עסוקים בעיקר בפוליטיקה ולא היה להם זמן להתעסק ב"עניינים שוליים", כמו מצבם של שחקני הנוער. זאת הייתה גם השנה בה ססק פברגאס נבחר לשחקן המצטיין בטורניר גביע העולם עד גיל 17 שנערך בפינלנד. ארסן ונגר היה שם, כמובן, והתרשם מאוד מהקשר הצעיר. המנג'ר הצרפתי שיכנע את הוריו של ססק שאם יגיע לארסנל, יהיה לו קל יותר להגיע לקבוצה הבוגרת מאשר בברצלונה עמוסת הכוכבים. כשז'ואן לאפורטה נבחר בקיץ 2003 לנשיא בארסה, פברגאס כבר היה תותחן.

ונגר, נאמן להבטחתו, העלה את ססק לקבוצה הבוגרת בגיל 16 ו-177 יום, השחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של התותחנים. לא לקח הרבה זמן עד שפברגאס הפך לשחקן החשוב ביותר של ארסנל. 8 שנים עברו ובשבוע שעבר שיחק פברגאס בפעם הראשונה מול חבריו לשעבר (מסי ופיקה לא שיחקו בגמר האלופות ב-2006) במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות. מה שהוגדר כ"מפגש בין שתי הקבוצות היפות ביותר בעולם" הפך במחצית הראשונה, לפחות, להצגה של קבוצה אחת בלבד.

ססק וכל יתר חבריו נראו כאילו הם רודפים אחרי הרוח. ב-15 הדקות הראשונות בעטה ברצלונה 11 פעמים לעבר שערו של מנואל אלמוניה (לעומת אפס בעיטות של ארסנל) והחזיקה בכדור ב-71 אחוזים מהזמן. הפער בין שתי הקבוצות היה מבהיל. שיטת המשחק של בארסה, שפברגאס מכיר כל כך טוב, פעלה באופן כמעט מושלם. הוא ראה לצדו את חברי הילדות שלו בחולצות הצהובות, ובוודאי עברה במוחו המחשבה "גם אני הייתי צריך להיות שם, בקבוצה הטובה בעולם". ואז, בדקה ה-85, הגיע הפנדל, שאותו בעט ססק עם כל הלב והנשמה פנימה והשווה ל-2:2. באותו רגע הוא הרגיש את הכאב ברגלו הימנית. כשצלע החוצה, הוא כבר ידע שאת העונה הזאת הוא סיים. ויכול להיות שבעיטת הפנדל הזו, מול ברצלונה, הייתה הבעיטה האחרונה שלו במדי התותחנים. שכן כמו ב-2003, כאשר עזב את ברצלונה והגיע ללונדון בחסות המאבק על נשיאות המועדון, ייתכן שבקרוב הוא יחזור למקום בו גדל והפך להיות כדורגלן, שוב על רקע הבחירות.

צ'ק בסך 57 מיליון יורו וססק בברצלונה

ז'ואן לאפורטה, אחרי שתי קדנציות בתפקיד, מחויב לעזוב בסוף העונה. ב-13 ביוני יתקיימו הבחירות כאשר שני המועמדים העיקריים הם אלפונס גודיי, האיש שאותו מריץ לאפורטה ומשמש בעצם כ"בובה שלו", וסנדרו רוסיי. האחרון היה סגנו הכריזמטי של הנשיא הנוכחי כשזה זכה בבחירות ב-2003, אחרי שהבטיח לאוהדים שהחתים את דייויד בקהאם. יום לאחר בחירתו התברר שלא דובים ולא ויקטוריה, כאשר בקס חתם דווקא בריאל מדריד. מי שהציל את לאפורטה מביזיון היה אותו רוסיי, מנהל בכיר בנייקי, שהצליח לשכנע את רונאלדיניו לחתום בברצלונה. ההגעה של הברזילאי לקאמפ נואו שינתה את ההיסטוריה של בארסה והעלתה אותה על דרך ההצלחות.

רק שהחברות בין לאפורטה ורוסיי לא שרדה זמן רב. הנשיא התנהג כמו דיקטטור אמיתי וכשסגנו החל לגלות התנגדות, הוא דאג לסלק אותו עם עוד כמה מחברי ההנהלה. היריבות בין השניים הפכה להיות שנאה של ממש. לא מכבר פרסם לאפורטה את ספרו האוטוביוגרפי "חלום עבור ילדיי", ובו האשים את רוסיי כי זה הציע לו למכור את רונאלדיניו לצ'לסי ב-2004 תמורת 100 מיליון יורו, כאשר שניהם יחלקו בעמלה בסך 10 מיליון יורו. צ'לסי הגיבה בזעם וטענה כי מדובר בשקר גס. רוסיי הכחיש גם הוא את הסיפור והודיע כי יפתח בהליכים משפטיים כנגד לאפורטה, אבל רק אחרי הבחירות, כדי שלא לפגום בהליך הדמוקרטי.

לסנדרו רוסיי יש תומכים רבים בקרב אוהדי ברצלונה ויש לו סיכוי טוב להיות הנשיא הבא של המועדון. ובהחלט יכול להיות שהקלף המנצח של רוסיי יהיה ססק פברגאס. כמו כל מועמד שמכבד את עצמו, הדרך הבטוחה לזכות בקולות הבוחרים היא להבטיח להם כוכב על. כך זכה פלורנטינו פרס בנשיאות ריאל מדריד ב-2000, כשהבטיח להביא את לואיס פיגו מברצלונה, וכך כאמור זכה לפורטה ב-2003 כשהבטיח את בקהאם. רוסיי, שנמצא בקשרים אישיים מצויינים עם משפחת פברגאס, יודע שאם יבטיח את הגעתו של הבן האובד בעונה הבאה, סיכוייו להיבחר ישתפרו מאוד. החוזה של ססק בארסנל יסתיים רק ב-2014, אבל לפי השמועות האחרונות התותחנים יהיו מוכנים למכור אותו בעבור 57 מיליון יורו.

בימים הבאים השמועות בעניין רק יילכו ויגברו, גם לאור העובדה שססק לא נשאר בלונדון למרות פציעתו ויעביר את הימים הקרובים בקטלוניה. הוא יהיה בגומלין בקאמפ נואו, אבל לצערו יצפה מהיציע בחבריו הנוכחיים, שינסו להפתיע ולנצח את חבריו לשעבר במאבק על הכרטיס לחצי גמר ליגת האלופות. זה היה החלום הגדול שלו, מאז שהוא זוכר את עצמו, לשחק בקאמפ נואו. הפעם זה לא יקרה, אבל יתכן שבעוד חמישה חודשים פברגאס יסגור מעגל ויתאחד שוב עם החברים מה"בייבי דרים טים".