כך תעבור אותם, יוסי

המזל שהאיר פנים לנבחרת ישראל בהגרלת מוקדמות מונדיאל 2010 החליט להישאר איתנו. אמנם הבית לקראת יורו 2012 מעט קשה יותר (בכל זאת, קרואטיה טובה יותר משווייץ), אבל בשורה התחתונה אי אפשר היה לקוות לשיבוץ נוח יותר. קיבלנו את הנבחרת החלשה ביותר מהדרג הראשון ואת החלשה ביותר מהדרג השני. בנוסף, נמנענו מהגרלה מול הפתעות פוטנציאליות מהדרג הרביעי. לטביה אמנם לקחה מאיתנו 4 נקודות בקמפיין האחרון, אבל אי אפשר להשוות אותה להונגריה, ובמיוחד לא לבלגיה שהולכת להיות אחת הנבחרות הלוהטות של העשור הנוכחי עם סגל חלומי.

אם הבית של נבחרת ישראל עדיין נראה לכם מאיים, נסו לשים אותה בכל הבתים האחרים במקום הנבחרת מהדרג השלישי. רק בית 2, עם רוסיה, סלובקיה ומקדוניה, נראה דומה לשלנו, אבל גם הוא אפילו חזק יותר. סלובקיה, הכוח העולה בכדורגל האירופי, עדיפה על יוון, ולפי הכושר של גוראן פאנדב באינטר בחודש האחרון גם המפגש המחודש עם המקדונים לא אמור היה להיות טיול בפארק הירקון.
האם כל זה אומר שדרכנו סלולה לחוויה הגדולה בפולין ואוקראינה, שתי המארחות המפוקפקות של אליפות אירופה הקרובה? ברור שלא. רוב הסיכויים שלא נגיע לשם, אך בדיוק כמו לפני שנתיים – אפשר לחלום. אם ניכשל, נוכל להאשים רק את עצמנו.

קרואטיה

קרואטיה היא הנבחרת האיכותית ביותר בבית, אך נכון לעכשיו היא נמצאת במומנטום שלילי. חניכיו של סלאבן ביליץ' היו נפלאים ביורו 2008, אך מאז כשלו במוקדמות המונדיאל. אנגליה נקמה בהם עם שתי תבוסות גבוהות במיוחד, ואוקראינה הבינונית הצליחה לחלץ שתי תוצאות תיקו. לפני אליפות אירופה הקודמת הפסדנו לביליץ' פעמיים, 4:3 ברמת-גן ו-1:0 בזאגרב. אדוארדו דה-סילבה כבש 4 מתוך 5 השערים שישראל ספגה, אלא שמאז עבר המתאזרח הברזילאי של ארסנל פציעה איומה שקטעה את הפיכתו לכוכב-על. אדוארדו אמנם ממשיך להיות שחקן טוב מאוד בסגל התותחנים, אך איבד חלק ניכר מהבטחון העצמי ומהיעילות הרצחנית מול השער. התפתחותו של לוקה מודריץ', הפליימייקר והשחקן החשוב ביותר של הקרואטים, קצת נתקעה בינתיים בטוטנהאם, והוא עדיין לא מצדיק את ההשוואות עם יוהאן קרויף שנעשו בצדק בתחילת הקריירה.

מרכז ההגנה של ביליץ' עובר חילופי דורות. רוברט קובאץ' ודאריו שימיץ' כבר פרשו, וגם יוסיפ שימוניץ' יהיה בן 33 ב-2011. מחליפים ראויים בינתיים לא נראים באופק, וזו אחת הסיבות שאנגליה הפציצה 9 שערים בשני משחקים לרשת הקרואטית. ביליץ' עצמו היה מבוקש מאוד באירופה לפני שנתיים ואפילו שודך לצ'לסי, אך בינתיים המוניטין שלו ירד מעט, והוא העדיף להישאר בנבחרת למרות אי ההעפלה למונדיאל.

למרות הבעיות, קרואטיה היא הפייבוריטית הברורה לסיים במקום הראשון בבית הישראלי, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שחקנים אדירים כמו דאריו סרנה ומלאדן פטריץ'. אבל במצבה הנוכחי היא אפילו לא מתקרבת לרוב הנבחרות האחרות מהדרג הראשון, אשר היו מבחינת ישראל בלתי עבירות בעליל. נגד החבר'ה המשובצים נעלה למגרש עם תקווה בעיניים.

יוון

במוקדמות המונדיאל קיבלנו את יוון מהדרג הראשון, וזה היה חלום שהתגשם. גם מהדרג השני אנחנו שמחים מאוד לקבל את אלופת יורו 2004 שלא בדיוק הרשימה אותנו לפני שנה, על אף שזכינו נגדה בנקודה אחת בלבד מתוך 6. עתידו של השועל הותיק אוטו רהאגל, שקרוב לסגור עשור באתונה, עדיין לא ברור, וסביר להניח שההחלטה לגביו תתקבל אחרי ההופעה במונדיאל. מבחינתנו, אולי עדיף שהיוונים יצליחו בדרום אפריקה מול ארגנטינה, ניגריה ודרום קוריאה. הסגנון של רהאגל מוכר היטב, ואם יישאר נדע בדיוק למה להתכונן. הגרמני בן ה-71 לא מצליח להעביר באופן חלק את חילופי הדורות בנבחרת, ושחקני מפתח כמו ג'ורג'וס קראגוניס וקוסטאס קצוראניס נמצאים לקראת סוף דרכם. רהאגל לא ממש מאמין בצעירים, במיוחד לא בסוטיריס ניניס המוכשר בן ה-19, ואם הם ימשיכו להתייבש מחוץ לסגל יהיה לנו סיכוי טוב יותר לנקום על הלייזר האדום בעיניו של דודו אוואט בכרתים. עם הרבה מזל והרבה מאוד אופי, לפחות המקום בפלייאוף אמור להיות ריאלי מבחינתנו.

לטביה וגיאורגיה

שתי הנציגות של ברית המועצות לשעבר עשויות להוות בעיה, אבל ברור שהן נחותות בהשוואה לישראל. לטביה תהיה בדיוק אותה לטביה, וזו תהיה בושה גדולה להיכשל נגדה שוב. דבר אחד בטוח – המוטיבציה של יוסי בניון נגדה תהיה גבוהה במיוחד, ולא משנה מי יהיה המאמן הלאומי החדש.

את גיאורגיה אימנו בשנים האחרונות קלאוס טופמולר והקטור קופר, ושניהם נכשלו. הפעם יעמוד על הקווים טמורי קצבאיה, הכשרון המקומי שהצעיד את אנורטוסיס פמאגוסטה הקפריסאית לשלב הבתים בליגת האלופות בעונה שעברה. לנבחרת של ולדימיר דבאלישוילי תמיד היה פוטנציאל לא רע, אך הוא מעולם לא מומש. אם קצבאיה יוציא את המקסימום מכוכבים כמו לבאן קניה משאלקה ולבאן מצ'לידזה מפאלרמו, שניהם רק בני 19, גיאורגיה עשויה לחולל כמה הפתעות. מצד שני, אף אחד לא אמר שהן חייבות להיות על חשבוננו. הם יכולים דווקא לסייע לנו ולקחת נקודות מהיריבות.

מלטה

הרשו לי לא להרחיב על מלטה שניצחה 4 משחקים והפסידה 136 מתוך 160 מפגשים רשמיים. מזג האויר באי הקטן נוח והמצב הפוליטי יציב, ולכן זו הגרלה עדיפה על איי פארו או אזרבייג'אן. היא עדיפה אפילו על אנדורה שלא זכורה לטובה לשחקני מכבי תל אביב.

לסיכום, זו לא הגרלה סבירה - זו הגרלה חלומית. אי אפשר היה לייחל למשהו טוב יותר, אבל חייבים להיות מציאותיים ולהבין שהסיכויים עדיין לרעתנו. האם מאמן הנבחרת החדש ישכיל לנצל את המזל שמסרב לעזוב אותנו? את התשובה נקבל בעוד פחות משנתיים.