בוז לכסף הגדול

עשר, תשע, שמונה, שבע... יכול להיות שזו הספירה לאחור לקראת הקץ הדרמטי של פורטסמות' פוטבול קלאב. השבוע הקרוב עלול להיות אחד הקריטיים והעצובים בתולדות הכדורגל האנגלי. למרות שאני לא ממש משוגע על משרת נביא הזעם, אין ברירה אלא להתייצב מול העובדות: ביום רביעי הבא, 10 בפברואר 2010, עלולה פורטסמות' לקרוס, לפשוט רגל, לרדת ליגה, להיסגר ובסופו של תהליך אף להיעלם. המועדון הבכיר אמנם מנהל כבר חצי עונה מלחמת הישרדות על חייו הספורטיביים בפרמיירליג, אבל המאבק הזה נגד ירידה הוא פינאטס לעומת מלחמת הקיום האמיתית: להיות או לא להיות. לא בליגה העילית, המשנה או השלישית, אלא בכלל.

דבר כזה עוד לא היה. מעולם לא התמוטט באנגליה מועדון מהליגה הבכירה. בליגות האחרות כבר יש תקדימים של קבוצות ששבקו חיים לכל חי (אולדרשוט, סקרבורו, האליפאקס) או כאלה שפשטו רגל ואיבדו את הסטטוס המקצועני שלהן (לוטון טאון) או קרסו והורדו ליגה (לידס יונייטד, סאות'המפטון). אבל הליגה האנגלית הבכירה, הפרמיירליג על 18 שנותיה, וקודמתה, הליגה הראשונה שהוקמה ב-1892, לא ידעו תופעה כזו מימיהן. פורטסמות' מאיימת להיות הראשונה שתתפרק מנכסיה בעודה בחוג הסילון.

יכול להיות שמדובר איפוא בימי פומפי האחרונים, משום שהמצוקה הכלכלית של המועדון מדרום אנגליה הגיעה בשבועות החולפים אל צומת אקוטי שיתכן שאין ממנו דרך חזרה. פורטסמות' חייבת לנושים כ-70 מיליון ליש"ט. מנהלת הליגה הוציאה נגדה צו איסור רכישות שחקנים חדשים עד שתסדיר את חובותיה, והסירה אותו חמישה ימים לפני תום חלון ההעברות, אבל איפשרה לפורטסמות' השאלות בלבד. הפרמיירליג גם משעה בינתיים העברת כספים המגיעים לכאורה לפומפי מזכויות שידור, פרסום וכדומה. במקום זאת היא משלמת כספים אלו לחלק מהמועדונים להם חייבת פורטסמות' כסף על העברות שחקנים מן העבר שלא שולמו עדיין. יתרה מזאת: הליגה שמה את ידה על 10 מיליון פאונד ששילמו טוטנהאם וסטוק סיטי לפומפי תמורת יונס קאבול ואסמיר בגוביץ', ותעביר חלק מהם למועדוני פרמייר וצ'מפיונשיפ כמו ווטפורד וצ'לסי, להם פורטסמות' חייבת עדיין כסף תמורת עסקאות עבר.

וזה רק קצה הקרחון. החרב השלופה, החדה והמאיימת על גורל פורטסמות' פוטבול קלאב היא של רשויות מס הכנסה בבריטניה. אלו דורשות מהמועדון החזר חוב מס הכנסה ומע"מ בסך כ-12 מיליון פאונד, כאשר אי תשלום גורר פשיטת רגל רשמית של המועדון ומינוי כונס נכסים. ב-10 בפברואר תישמע הדרישה הזו של השלטונות בפני שופט. פומפי ניסתה השבוע לבטל את רוע הגזרה, להרוויח עוד זמן, אבל בית המשפט דחה את עתירתה. עכשיו החלה הספירה לאחור.

מדובר כמובן בכסף, ממון, הון, אבל בעיקר בניהול מרושל, כושל, פושע (למרות שלא פלילי). פורטסמות' החליפה בשנים האחרונות יותר בעלים מאשר אליזבט טיילור. רק לפני כשמונה חודשים היא עברה מידיו של סשה גאידמק, הטייקון הרוסי-צרפתי-ישראלי, לידי סולימן אל-פאחים, כביכול מיליונר מהאמירויות, שאחרי פחות מחצי שנה התגלה כמי שלא מסוגל להמשיך ולממנה ומכר את חלקו לאיש עסקים ערבי אחר, עלי אל-פאראג' מערב הסעודית.

אל-פאראג' השקיע 40 מיליון ברכישה והגעתו היתה אמורה לסמל את תחילת ההתייצבות של פומפי. הסעודי ויועציו – חלקם אנשי עסקים ישראלים כמו פנחס זהבי ורוני מאנה – סללו את הדרך למינוי אברהם גרנט לדירקטור טכני ואחר כך למנג'ר, וניסו להפגין אופטימיות ולשים דגש על בניה עתידית. אלא שמהר מאוד התברר כי גם לפסבדו-מיליארדר הזה אין כיסוי. הזרמת הכספים לפראטון פארק נעצרה. איש לא יודע מדוע, למה ואיך, ולא נוטל אחריות. הודעות ההרגעה הרשמיות היוצאות מפי המנכ"ל פיטר סטורי הן לא רק מבולבלות ונעדרות בשר ובשורה, הן אף נראות כמו ניסיון להדביק פלסטר כדי לטפל בשבר.

הספינה של פומפי מתמרנת כרגע בין קרחון לשרטון. כבר ארבע פעמים ברציפות שכדורגלני הקבוצה ואנשי המשק שלה לא קיבלו את משכורותיהם בזמן. פברואר החל השבוע בצלקת חדשה: הכדורגלנים ממתינים לתלוש, אבל הפעם מחכים איתם גם אנשי הניהול, המשק והתחזוקה במועדון. הרמן הריידרסון, המגן האיסלנדי של פומפי, הפך אתמול שתיקה רועמת לצעקה זועמת, כשאמר ש"המועדון צריך לבוא ולספר לנו מה בדיוק קורה. הלנת השכר מתרחשת בפעם הרביעית וזה מתחיל להראות כמו סיפור שלא נגמר. מה שמדהים זה לא רק שלא שילמו לנו, אלא שאיש לא יצר עימנו קשר. אני בטוח שהכדורגלנים יסתדרו, אבל אם העובדים במועדון לא מקבלים את כספם זה מעורר דאגה רבה".

דייויד ג'יימס, קפטן פורטסמות', בכיר השחקנים ושוער נבחרת אנגליה בן ה-39, שלח מסר ברור ובוטה באשר למצב הקטסטרופלי במועדון ודעתו עליו, כאשר הגיש תביעה משפטית על חוב בסך 1.7 מיליון ליש"ט נגד מועדונו (!), ועשה במהלך ינואר ככל שביכולתו על מנת לעזוב את הספינה הטובעת ולהצטרף, ולו בהשאלה, לסטוק סיטי. המהלך נבלם בגלל התנגדות רבתי של גרנט, שאף איים לעזוב בעצמו אם ג'יימס יימכר. המנג'ר הישראלי הגיע לאחרונה למסקנה שהגיעו מים עד נפש, והידיעות שפורסמו בצהובונים על האפשרות שיתפטר היו העשן שהיתמר מן האש של מצב רוחו והתלבטויותיו.

ערב משחק שמינית גמר הגביע האנגלי נגד סנדרלנד בשבת לפני שבועיים, ביטל גרנט לראשונה את מסיבת העיתונאים הקבועה שלו ביום שישי. הסיבה הרשמית לא הוסתרה: הוא לא מוכן לענות על שאלות העוסקות בסימני השאלה המרחפים על עתיד המועדון. גרנט יודע שזה הנושא החם, הרלבנטי והיחיד עליו ירצו העיתונאים לקבל מידע. גרנט רוצה שהקבוצה שלו תדבר רק על המגרש. גם זה יהפוך לקשה שבעתיים אם המשכורות ימשיכו להתמהמה, שחקנים יבקשו לקפוץ מהסיפון ורכש טרי ראוי לא יגיע. אבל כאמור, ייתכן שמצוקות שכאלו יהפכו לזוטות לעומת האיום הממשי – הכחדה.

ומה אם פורטסמות' אכן תשקע במצולות? זה יהיה עצוב, חסר תקדים, כואב לספורטאים ומאמנים שיצטרכו לחפש עבודה (הם ימצאו), ואכזרי לאוהדים הנאמנים, אבל מעז בהחלט יכול לצאת עדיין מתוק. הניהול הכלכלי שהביא את פומפי אל עברי פי פחת הוא לא נחלתה הבלעדית. בכל רחבי הפרמיירליג נמצאים מועדונים החיים הרבה מעבר ליכולתם. רק בינואר התברר שהחובות של ווסטהאם נגעו ב-110 מיליון ליש"ט, והיא זכתה לחבל הצלה משני אנשי עסקים-אוהדים שרכשו אותה מאהבה, בידיעה צלולה וחרף כלכלתה וקלקלתה. רק השבוע פורסם שהחוב של משפחת אלופת אנגליה, מנצ'סטר יונייטד, צמח ל-716 מיליון פאונד.

יכול איפוא להיות שהתמוטטות מוחלטת של קבוצת פרמיירליג בכירה, תהווה את חציית הרוביקון, תציב את שלטי האזהרה וסימני הקריאה, ותוביל לליגה שפויה יותר. ומי יודע, אולי גם תחרותית יותר. אם וכאשר, זו עשויה להיות הנחמה היחידה.

המועדון צריך לבוא ולספר לנו מה בדיוק קורה. מה שמדהים זה לא רק שלא שילמו לנו, אלא שאיש לא יצר עימנו קשר. אני בטוח שהכדורגלנים יסתדרו, אבל אם העובדים במועדון לא מקבלים את כספם זה מעורר דאגה רבה