עוד חוזר הריקוד

לפני תחילת העונה בליגה האיטלקית, כתבנו שזו הולכת להיות העונה הגורלית של רונאלדיניו. וזה אכן המצב. הכוכב הברזילאי עבר תהפוכות רבות בחודשים האחרונים, והדרבי הגדול נגד אינטר יכריע במידה רבה לאן מועדות פניו. האם ההצגות האחרונות של רוני באמת מצביעות על כך שהוא חוזר לבמה הגדולה, ומוכן להיאבק ברצינות על מקום בסגל הסלסאו במונדיאל, או שמדובר בניצוץ קטן שמזכיר לכולם איזה כשרון אדיר איבדנו מאז ימיו הגדולים בברצלונה באמצע העשור הקודם?

הדרבי בסן-סירו יקבע גם את גורל הליגה האיטלקית כולה. המשבר ביובנטוס כה עמוק שהיא כבר לא תהיה מסוגלת לתת פייט בצמרת הגבוהה, ולכן התקווה היחידה למתח בקרב על הסקודטו עד למחזורי הסיום נמצאת אצל החבורה של לאונרדו. אם הרוסונרי ישיגו נצחון תשיעי ב-10 משחקים, הם יצמצמו את הפער מאינטר ל-3 נקודות בלבד עם משחק חסר ביד, והמומנטום האדיר יהפוך את מילאן לפייבוריטית לזכיה בתואר. לעומת זאת, נצחון של מוריניו יגדיל את הפער ל-9 נקודות, יוציא את כל הרוח מהמפרשים של היריבה העירונית, וכדי לראות צמרת צמודה ניאלץ לזפזפ לפרמיירליג או לבונדסליגה.

בקריירה הלא ארוכה של רונאלדיניו בארץ המגף, למשחקים מול אינטר שמור מקום מיוחד, לטוב ולרע. המפגש הראשון שלו עם הנראזורי, בספטמבר 2008, הוגדר בתקשורת האיטלקית כקרב בין מוריניו לרונאלדיניו, שני הכוכבים החדשים של הליגה. הברזילאי עמד במשימה וניצח 0:1 עם נגיחה יפהפיה במחצית הראשונה. העיתונים לא הפסיקו להלל אותו, אבל הנפילה היתה מהירה, ואיתה באה הביקורת. את העונה שעברה סיים רונאלדיניו בשפל מסוים, אבל עזיבתו של קאקה העלתה שוב את רף הציפיות. בלעדיו, היה אמור "רוני" לסחוב את הקבוצה על גבו, וזה דווקא התחיל מצוין.

במשחק הפתיחה של העונה, שהסתיים בנצחון 1:2 בסיינה, נתן רונאלדיניו הצגה מהסרטים. הוא בישל שער גאוני לפאטו, ליהטט ללא הפסקה, ואפילו היה קרוב להבקיע במספרת ראוותנית. אלא ששבוע לאחר מכן הוא נתקל באינטר, הובס 4:0, והופעתו העלובה שינתה לחלוטין את סדר היום בתקשורת. אצל פרשנים באיטליה יש רק שחור ולבן, והכוונה היא לא לאהדת יובנטוס. אלה ששיבחו את הברזילאי, מיהרו להכריז על סיום הקריירה המוקדמת שלו. הבילויים במועדוני ריקודים עד השעות הקטנות, אי שמירה על דיאטה מינימלית ואורח החיים הלא ספורטיבי שלו תפס את הכותרות הראשיות. רונאלדיניו איבד את חדוות המשחק ודעך, ואיתו התערער מאוד גם מעמדו של לאונרדו. כאשר מילאן כבשה 3 שערים בלבד ב-6 משחקי הליגה הראשונים, העיתונים כבר הספידו את המאמן הברזילאי הצעיר ואת שחקניו המבוגרים מדי, ואת רונאלדיניו שלחו בחזרה למולדתו כבר בחלון ההעברות הנוכחי.

ואז משהו השתנה שוב. לזכותו של לאונרדו חייבים לומר שהוא לא איבד את קור הרוח ולא שינה את דרכיו. הוא החתים את רונאלדיניו מברצלונה כאשר היה המנהל הספורטיבי של מילאן, ונתן בו אמון גם בשבועות הקשים ביותר. שער שיוויון של הברזילאי במגרשה של אטאלנטה שיחרר המון לחץ, ושמחת החיים החלה לחזור בהדרגה. בנובמבר רונאלדיניו כבר היה בסדר. בנובמבר ודצמבר מילאן כבר דרסה את הליגה, ובינואר מדברים על רונאלדיניו במונחים של סופרסטאר שקם לתחיה. וגם זה, כמובן, מוקדם מדי.

החודש האחרון של רוני באמת מטורף. ב-3 המשחקים האחרונים הוא סיפק לא פחות מ-6 שערים, כולל צמד ב-0:3 בטורינו על יובנטוס ושלושער בשבוע שעבר ב-0:4 על סיינה. השער האחרון באותו משחק מול האחרונה בטבלה - בעיטה מופלאה מהמקום לפינה הרחוקה - היה אחד היפים בקריירה שלו כולה.

"אני מרגיש אהוב, וזה גורם לי לשחק טוב" אמר רונאלדיניו, וצדק לחלוטין. בניגוד לכוכבים רבים אחרים, תחושת השייכות ואהבה משחקים תפקיד מכריע בהצלחתו. רונאלדיניו הוא גאון כדורגל, אבל פייטר הוא לא. הוא לא יודע להתמודד עם ביקורת, ולא מוכן להשתנות גם כאשר הוא טועה. הרי גם עכשיו הוא לא הפסיק לצאת בלילות ולאכול טוב. הוא עדיין שמנמן וכושרו הפיזי רחוק מלהיות אופטימלי. הנשק העיקרי שלו הוא החיוך על פניו. כאשר רונאלדיניו מראה את שיניו למצלמה, יודעים שההצגה הבאה בדרך.

לכן הדרבי הזה כה קריטי עבורו. המומנטום החלומי עלול להשתנות שוב אם לא יעמוד בציפיות הגבוהות שהוא עצמו יצר. קריסה מחודשת מול המכונה של מוריניו, שלא הרשימה לאחרונה וסובלת ממכת פציעות והיעדרויות, כולל סמואל אטו שמבלה באנגולה, תוציא את הסכינים החדשות של הפרשנים. עוד כמה כתבות על רונאלדיניו שלא מספק את הסחורה ברגע האמת יכניסו אותו למשבר עמוק חדש. לכו תדעו מתי הוא ייצא משם שוב, אם בכלל. זו הסיבה שכל מי שאינו אוהד אינטר יחזיק הערב אצבעות לכשרון הברזילאי ולמאמן שלו. גם למען הקריירה של אחד השחקנים המוכשרים בדורו, גם למען שמירת העניין בליגה האיטלקית.

רונאלדיניו הוא גאון כדורגל, אבל פייטר הוא לא. הוא לא יודע להתמודד עם ביקורת, ולא מוכן להשתנות גם כאשר הוא טועה. הוא עדיין שמנמן וכושרו הפיזי רחוק מלהיות אופטימלי, והנשק העיקרי שלו הוא החיוך על פניו. כאשר רונאלדיניו מראה את שיניו למצלמה, יודעים שההצגה הבאה בדרך