סתם לנו את הפה

זלטן משתיק את כולם >>>

"זלטן איברהימוביץ' הוא הכדורגלן הכי אובר-רייטד בעולם". זה מה שאמר על החלוץ השבדי לא אחר מאשר מרטין אוניל, מנג'ר אסטון וילה, ששימש כפרשן במונדיאל 2008. הצפון אירי ביטא תחושה של הרבה אנשים עד לאחרונה. שחקן גדול באמת מוביל את הקבוצה שלו במשחקים החשובים, ואיברהימוביץ' נהג להיעלם בכאלה: באינטר, ביובנטוס, באיאקס ובנבחרת שבדיה. ההופעה העלובה שלו בשמינית גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד בעונה שעברה שכנעה אפילו חלק מתומכיו הגדולים שהוא שווה הרבה פחות ממה שהם חושבים. גם אישיותו של השבדי, שתמיד משדר בשפת הגוף שלו התנשאות וחוסר אכפתיות, גרמה לכך שאוהדי אינטר אף פעם לא אהבו אותו במיוחד, ואפילו שרקו לו בוז וקיללו אותו כשביקש להתחלף באחד ממשחקי הקבוצה בעונה שעברה. עוד אחד שהושפע מהתדמית של זלטן היה דווקא צ'אבי, המוח של ברצלונה: "כולם אמרו שזלטן טיפוס מוזר ושחצן, אבל זה ממש לא נכון. הוא בחור נחמד שהסתגל מצוין לקבוצה והפך חבר של כולם".

ברצלונה ומאמנה פפ גוארדיולה ספגו ביקורת על ההעברה היקרה בקיץ (46 מיליון יורו פלוס סמואל אטו), שרק התגברה אחרי שהחלוץ היה רע מאוד במשחקי ההכנה ובסופר קאפ האירופי. אלא שנכון למחזור ה-15, זלטן איברהימוביץ' נראה כמו עוד הברקה של ברצלונה. איברה קדברה כבש 11 שערים ב-10 משחקי ליגה בהם פתח, ובשלושה בהם עלה מהספסל. אבל אלו לא רק המספרים, אותם סיפק גם בשתי העונות הקודמות באינטר (22 ו-31 שערים בהתאמה), אלא בעיקר החשיבות של השערים לזכות בארסה, שכבר לא מפרקת עם רביעיות וחמישיות. כך היה בסופר-קלאסיקו, ככה גם מול אספניול בשבת.

גבר בגן ילדים >>>

כמעט שנה חלפה מאז ביצע מנג'ר ארסנל ארסן ונגר סיבוב פרסה של 180 מעלות, ובניגוד למדיניות הקרדיט לצעירים רכש את אנדרי ארשבין בן ה-27 רגע לפני סגירת חלון העברות של ינואר תמורת 15 מיליון ליש"ט. הצרפתי ניסה להסביר אז את הזיגזג, כשאמר: "ארשבין שחקן מנוסה שיכול לעזור לקבוצה הצעירה שלנו לזכות בתארים". לונגר לא היה מושג עד כמה הוא צדק. ארשבין הקטנטן, 1.72 מטר על 62 קילוגרמים, הוא לא רק השחקן הכי איכותי בארסנל, אלא גם היחיד שמגיע למשחקים מול הגדולות ולא מוריד את הראש אחרי ספיגת שער. זה מה שקרה מול ליברפול כשונגר צרח על השחקנים במחצית, וכך היה אחרי התבוסה המשפילה 3:0 לצ'לסי לפני שבועיים, אז אמר הרוסי: "עוד נחזור למרוץ האליפות. הכל תלוי בתוצאות שנשיג בשני המשחקים הקרובים". באותם משחקים אגב, ארשבין כבש פעמיים, בישל אחד והוביל את ארסנל ל-6 נקודות חשובות.

בפעם הבאה שפרשן נתקע ללא מילים, ואומר ש"כל המשחק של ארסנל תלוי ועובר אך ורק דרך פברגאס", כדאי שיעיף מבט במספרים: בחמשת המשחקים בהם שיחק ארשבין מול הגדולות של אנגליה – מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וליברפול – הוא כבש 6 פעמים, לעומת שער בודד של שאר הקבוצה ואחד עצמי. בליגת האלופות, ממנה נעדר הרוסי בעונה שעברה בגלל שפתח את העונה בזניט, ארסנל היתה אומללה מול מנצ'סטר יונייטד והפסידה את שני המשחקים נגדה בחצי הגמר. אם זה ישתנה השנה, זה יהיה רק בזכות ארשבין. פברגאס, נאסרי וולקוט ושאר הצעירים המבטיחים ימשיכו לקפוא במשחקים הגורליים, הרוסי יהיה איש הקרח.

גם הקסדה לא מגנה על הראש >>>

במשך 630 דקות ליגה ביתיות ספגה צ'לסי רק שער אחד, עד שהגיעה אברטון ותקעה 3 מסמרים ברשת של פטר צ'ך. השוער הצ'כי, שאחראי באופן בלעדי על שניים מתוך השלושה, מתחיל לאבד מהרקורד שלו כאחד מהשוערים הטובים בעולם, לצידם של ג'יאנלואיג'י בופון, איקר קסיאס וז'וליו סזאר. השגיאות האחרונות מצטרפות לשער לא אופייני שספג מקרלוס טבס רק לפני שבוע, ולשתי טעויות שעשה בהפסד 2:1 לאסטון וילה לפני חודש. אלא שבניגוד לשבוע שעבר, אז קרלו אנצ'לוטי הפיל את ההפסד על השוער שלו וחזר בו עם הערה כללית על יכולת הקישור, סרב השבוע האיטלקי לדבר כשנשאל על יכולתו של צ'ך. אלא שבניגוד לדיפלומטיות של אנצ'לוטי, הקהל בסטמפורד ברידג' שרק לשוער בוז ואפילו שחקני ההגנה שלו התעמתו איתו.

אז מה קרה לשוער שהגיע לאימפריה של רומן אברמוביץ' בשנת 2004 תמורת 7 מיליון ליש"ט, וקבע בעונת הבכורה שלו שיא כשלא ספג במשך 1,025 דקות ברציפות וב-25 משחקי ליגה (שיא שנשבר על ידי אדווין ואן דר סאר במנצ'סטר יונייטד אשתקד)? חלק משחקני צ'לסי טענו שהנסיגה שלו החלה באותה פציעה מפורסמת ברדינג בשנת 2006, בעקבותיה הוא חובש את הקסדה המזוהה איתו עד היום. הרופאים כבר הודיעו לשוער כי הוא יכול לשחק בלעדיה, אך הוא טוען שהיא נותנת לו ביטחון (או קצת כסף מחברת אדידס). בשורה התחתונה: בגלל האביזר האופנתי השוער מאבד אחוזים משדה הראייה שלו. מה שבטוח, שנכון לעכשיו צ'ך הוא החוליה הכי חלשה במכונה של אנצ'לוטי.

הישראלי הבכיר באירופה >>>

אחת התופעות הכי מאוסות בכדורגל שלנו היא ההתבכיינות של הלגיונרים. לרוב זה קורה בראיון קורע לב בו הטאלנט מספר על החיים הקשים בניכר, ועל חוסר הפרגון שהוא מקבל בארץ. רוב השחקנים יושבים על הספסל בבלגיה או טורקיה, ולא בדיוק יכולים להתלונן על חוסר פרגון, אבל אם יש אחד שכן יכול להרגיש מקופח זה דודו אוואט. השוער של מאיורקה, שניצחה ביום ראשון 0:1 באוסאסונה, שמר העונה על רשת נקיה ב-6 משחקי ליגה והיה שותף מרכזי בפתיחת העונה המצוינת של קבוצתו שמדורגת במקום ה-6 המפתיע. מי, פרט לאוהדים הטפשים של אוסאסונה, זוכר את האגרוף שספג מגוסטבו מונואה רק לפני שנה וחצי, ואיים לחסל לו קריירה מפוארת של שש שנים וחצי בספרד?

דודו אוואט בן ה-32 כבר לא יהיה דמות פופולרית ומתוקשרת כמו יוסי בניון, אייל ברקוביץ' או חיים רביבו. יתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שהוא שוער, יותר סביר שדווקא מפני ששיחק בקבוצות אפרוריות כמו ראסינג סנטאנדר, דפורטיבו לה קורוניה ומאיורקה בליגה שבה הישראלי הממוצע מכיר רק את ברצלונה וריאל מדריד. אבל יש כמה דברים שיהיה קשה לקחת ממנו: ההתמדה, הנחישות, הסתגלנות ובעיקר היכולת, שבגללם הוא ראוי להיזכר כשוער הגדול בהיסטוריה של ישראל.