סיכום שלב הבתים בליגת האלופות

השיטה של פלאטיני צריכה עוד זמן >>>

הסתיים שלב הבתים בעונה הראשונה אחרי המהפכה הקטנה של מישל פלאטיני. ומה השינוי בשיטת המוקדמות בליגת האלופות תרם לנו? חמש אלופות העפילו באוגוסט במסלול המיועד רק להן. את אולימפיאקוס לא צריך לקחת בחשבון – היא היתה מדורגת גם בשיטה הקודמת, והפעם רק קיבלה הטבה גדולה בהגרלה. החידוש של פלאטיני כוון לארבע הנציגות האחרות – ציריך, אפואל ניקוסיה, דברצן ומכבי חיפה. ואיזו פארסה הן סידרו לו.

כולן ביחד השיגו בשלב הבתים 7 נקודות ב-24 משחקים, עם נצחון בודד, 0:1 של השוויצרים על מילאן בסן-סירו. כולן סיימו במקום האחרון בביתן. חיפה הפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמסיימת את כל משחקיה ללא נקודות וללא שערי זכות, אם כי יהיה מוגזם להכתיר אותה לקבוצה הגרועה אי פעם. ספרטק מוסקבה, למשל, כבשה אמנם שער אחד ב-2002 אבל ספגה 18. הרשו לי להניח שהכיבוש הבודד לא שימח אותה במיוחד. בצד השני, דברצן שהוציאה 19 כדורים מהרשת הישוותה בכך את השיא השלילי של שלב הבתים, ששייך באופן אירוני לנציגה הקודמת של הונגריה במפעל, פרנצווארוש ב-1995, וגם לדינמו קייב מודל 2007.

מנגד, 4 מתוך 5 הקבוצות שהעפילו לשלב הבתים דרך המסלול לקבוצות שאינן אלופות עלו לשמינית הגמר: ארסנל, פיורנטינה, ליון ושטוטגרט). עושה רושם שפלאטיני טעה, אבל צריך לזכור שהמטרה היא בעיקר לחולל שינוי בטווח הארוך ולאפשר גם לנציגות מדינות קטנות לצבור ניסיון על הבמה הגדולה. לכן נצטרך להמתין בסבלנות ולשפוט את המהפכה הצרפתית בעוד מספר שנים. אם גם אז האלופות של ישראל, הונגריה או בולגריה יעשו בושות, לא יהיה מנוס מחזרה לשיטה המקורית.

האי של השכן ירוק יותר >>>

אם כבר מדברים על צבירת ניסיון, אז אפואל ניקוסיה אמנם לא השיגה נצחונות, אבל עשתה רושם מכובד וסיימה פעמיים בתיקו מול אתלטיקו מדריד לפני שחילצה נקודה בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי במחזור הסיום. בעונה שעברה עשתה אנורתוסיס פמאגוסטה תוצאות טובות אפילו יותר, בבית קשה עם אינטר, ברמן ופנאתינייקוס. שתי הנציגות הראשונות של האי השכן בשלב הבתים עשו פריצת דרך מרשימה, ומעכשיו איש לא יזלזל כשיקבל את אלופת קפריסין בהגרלה. השאלה הגדולה היא אם התנופה תימשך, כי הרי גם הנציגה הראשונה של ישראל הותירה רושם מדהים בהופעת הבכורה שלה בליגת האלופות עם 12 שערי זכות. 12 יותר מאשר הפעם.

טובים באלופות, גוזרים קופון במונדיאל >>>

באנגליה מתנהל כבר חודשים ארוכים ויכוח נוקב לגבי כדאיות הכללתו של מייקל אואן בסגל הנבחרת למונדיאל הקרוב. ילד הפלא לשעבר נהנה מאוד לתרום לדיון עם שלושער לרשת וולפסבורג במחזור האחרון. הפרשנים שתומכים בו מציינים בעיקר את אחוז ניצול המצבים שלו, והפעם הוא עמד על 100 – בדיוק כמו שקרה בדרבי מול מנצ'סטר סיטי בדקה ה-96. השלישייה לא רק העיפה את האימפריה ההתקפית של וולפסבורג מליגת האלופות, אלא גם הותירה את פאביו קאפלו במצב של חוסר ברירה. אם לא יושיב את אואן, שחקן ספסל בקבוצתו, במטוס לדרום אפריקה, כל חסידי מייקל יעשו ממנו שיפודים. האם אנגליה תצטער על זה בסוף?

גם פאטו, שלא מקבל אשראי מדונגה, לא הזיק לעצמו עם צמד דרמטי ב-2:3 הסנסציוני של מילאן על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו. המאמן הברזילאי טען בזמנו שהברווזון לא מספק קבלות ברגע האמת. הטיעון הזה כבר לא רלוונטי, ואם פאטו ימשיך בכושרו הנוכחי, הוא עשוי לזכות במקום בהרכב הסלסאו.

משתדרגים בשלב הבתים >>>

סטבן יובטיץ' לא יהיה במונדיאל, וסיכוייו להיות שם אי פעם קלושים – הוא משחק הרי בנבחרת מונטנגרו. זה לא הפריע לחלוץ בן ה-20 להפוך לאחד השמות החמים של ליגת האלופות, עם הצגות מדהימות במדי פיורנטינה, כולל השער הקריטי מול ספורטינג ליסבון במוקדמות וצמד מול ליברפול בנצחון 0:2 במחזור השני. כל קבוצות הפאר ביבשת, כולל ליברפול עצמה, כבר החלו לרחרח אצל סוכנו.

איביצה אוליץ' מבוגר מיובטיץ' בעשור שלם, אך גם הוא עשה לעצמו שם מחדש בליגת האלופות. החלוץ הקרואטי היה אהוב הקהל בכל מקום בו דרך, וביציעי המבורג הריעו לו בעונה שעברה גם אחרי שסיכם את המעבר לבאיירן מינכן כבר בינואר. למה? כי הוא משקיע מעצמו לחלוטין בכל דקת משחק, רץ ללא הפסקה, ואין בו טיפת אנוכיות. כל זה הולך באריזה אחת עם כוח פריצה וחוש נהדר לשערים. לכן טבעי שאוליץ' היה זה שכבש את שער הנצחון מול חיפה לפני שבועיים, והיה גם האיש שהבקיע את השער הקריטי בדרך ל-1:4 בטורינו על יובנטוס שהעלה את הגרמנים לשמינית-הגמר.

ההצגה הגדולה ביותר: משחק ההישרדות של ואן חאל? >>>

על ההצגה של לואיס ואן-חאל חייבים להגיד כמה מילים נפרדות – ה-1:4 בדלה אלפי היה המשחק האיכותי ביותר של שלב הבתים, ובפער ניכר. המאמן ההולנדי הגיע לטורינו כשהתקשורת משוכנעת שמכתב הפיטורים כבר מחכה לו בסוף החודש. חסרונו של הכוכב הגדול של הקבוצה, פרנק ריברי, יכול היה להוות תירוץ עלוב, אבל באיירן סיפקה כדורגל עילאי בלעדיו ופירקה לחתיכות את הגברת הזקנה שלא הפסידה בבית באירופה במשך 6 וחצי שנים.

הנתונים הסטטיסטיים מדהימים. באיירן הביסה את יובה 2:11 בקרנות, 7:20 בבעיטות לשער, והחזיקה בכדור במשך 60 אחוזים מזמן המשחק. ה-1:4 נכנס הישר לספרי הזהב בהיסטוריה של באיירן, וייזכר לדורות. הבעיה היא שב-5 המשחקים הקודמים היכולת של הבווארים היתה עלובה. אז למי אנחנו צריכים להאמין? אם באיירן תשחק בשמינית-הגמר כמו ששיחקה בשני המשחקים מול חיפה או בשני ההפסדים לבורדו, ואן-חאל ישלם בכל זאת את המחיר בכיסאו.