קצרה ידו

אמנם רפא בניטס לא קורא את הכתבות שלנו על בסיס קבוע, ובכל זאת בא לי להפנות אליו שאלה קטנה לגבי בניית הסגל. כולם יודעים עד כמה חשובים לאדומים פרננדו טורס וסטיבן ג'רארד, ופציעותיהם מובאים כתירוץ ל-4 ההפסדים הרצופים של ליברפול בכל המסגרות – הרצף הגרוע ביותר מזה 22 שנים. גם המנג'ר הספרדי יודע עד כמה שני הסופרסטארים קריטיים להצלחת קבוצתו. את ג'רארד, המנהיג הבלתי מעורער שבונה את המשחק, דווקא לא קשה להחליף. יוסי בניון עשה את זה נהדר בעונה שעברה, והמשחקים הבולטים של ליברפול היו בלי הקפטן. לעומת זאת, לטורס פשוט אין גיבוי. אז אני יודע, רפא, שאין בשוק חלוצים ברמתו. אבל למה לא לרכוש סקורר נורמלי שיאייש את הספסל?

מבט על הסגל של ליברפול, הן של העונה והן של העונה שעברה, מגלה שיש לה רק חלוץ רחבה אחד שאפשר לסמוך עליו. האופציה השניה של בניטס היא דויד אנגוג, הצרפתי הצעיר שפשוט לא מתאים למעמד. אנגוג בן ה-20 הוא כשרון לא רע שיכול לשחק בלאנס, לשבת על הספסל בבולטון, או לקבל דקות פה ושם בליברפול על תקן חלוץ רביעי או חמישי בסגל, כפי שבן סהר עשה בזמנו בצ'לסי. אם נותנים לו לפתוח במשחקים קריטיים בליגת האלופות, התוצאה תהיה עגומה.

בעיה כה מהותית בבניית הסגל זועקת לשמיים. איך לא טיפלת בזה, רפא? איך נתת לפיטר קראוץ' (לא גאון כדורגל, אבל בכל זאת חלוץ סביר עם נוכחות ברחבה) ללכת, מבלי להביא איש בתמורה? למה הרגת את הקריירה לאנדריי וורונין? הרי הוא היה נהדר בהרטה ברלין בעונה שעברה, אבל אתה לא סומך עליו בגרוש. החזרת אותו בכוח לאנפילד, ועכשיו הוא שוב מזכיר שחקן מהליגה האוקראינית השלישית. לא חבל? אגב, אם טורס לא יוכל לשחק מול יונייטד, או לא יהיה כשיר ל-90 דקות, הרשה לי לתת לך עצה קטנה. עשית מדירק קויט קיצוני ימני טוב, אבל בתחילת הקריירה הוא היה חלוץ, ואפילו אתה השתמשת בו לא פעם במרכז הרחבה. יש לו משחק ראש מצוין, כוח פריצה וחוש מפותח לשערים. למה שהוא לא יהיה המחליף הקבוע של טורס, לפחות עד ינואר? צריך רק לתרגל את זה באימונים.

לפני כמה חודשים, היה מייקל אואן עלול להיחנק למוות משמחה אם היו מציעים לו לחזור לליברפול. אלא שהוא יעלה לאנפילד במדי מנצ'סטר יונייטד, ולא יזכה לקבלת פנים חמה. בניגוד לאלילים כמו ג'רארד או רובי פאולר, אואן מעולם לא התחבר לאוהדים. הם אהבו אותו על השערים שכבש (160 ב-300 משחקים בדיוק בכל המסגרות), אבל אישיותו המרוחקת ועברו הכחול תמיד היו ברקע. אביו של מייקל, טרי אואן, שיחק באברטון, וגם הילד עצמו אהד את החבר'ה מגודיסון פארק עד שהגיע לקבוצת הילדים של ליברפול בגיל 14. היום, יותר מ-5 שנים אחרי העזיבה לריאל מדריד, הכיבושים שלו באנפילד מרגישים כמו זכרון רחוק. ובכל זאת, כל אוהד אדום היה לוקח אותו בשתי הידיים במקום אנגוג. אם אין לך כסף, למה לא הבאת אותו, רפא?

כשהרופאים מנסים הכל כדי להכשיר את טורס וג'רארד לקרב הגורלי, חייבים להזכיר את האיש שלא יהיה שם בוודאות. קוראים לו צ'אבי אלונסו, ועם כל משחק שעובר חסרונו מורגש יותר ויותר. אני מבקש סליחה מעומק ליבי מלוקאס לייבה, ברזילאי חביב ומוכשר, אבל גם לאלונסו לא מצא בניטס מחליף ראוי. הוא ניסה להשאיר אותו בכל הכוח, אבל הרצון של הספרדי לחזור הביתה לקבוצת הגלאקטיקוס של ריאל מדריד, וצ'ק על סך 30 מיליון ליש"ט בחתימתו של פלורנטינו פרס, קבעו עובדה מוגמרת. הניווט השקט של צ'אבי אלונסו, יכולתו למנוע התקפות מתפרצות ולחלק כדורי עומק נהדרים, עזרו מאוד לג'רארד כששיחק ופיצו על חסרונו כשנעדר. בלעדיו, הקישור האחורי נראה כמו מסננת, וחבייר מסצ'ראנו לא מסוגל לעשות הכל לבד, במיוחד כשהוא לא במיטבו. אלברטו אקווילאני האיטלקי הוא שחקן שונה בתכלית מאלונסו, וגם כשיבריא לא יוכל להחליף אותו.

נגד יונייטד כל הצרות יושמו בצד. בעונה שעברה עשתה ליברפול דאבל על השדים האדומים, ובכל זאת לא לקחה את התואר. הפעם הסוגיה קריטית מתמיד – אם תיכשל העונה, תסגור ליברפול 20 שנה ללא אליפות אנגליה. עם או בלי טורס, עם או בלי ג'רארד, צ'אבי אלונסו ואואן, היא חייבת לנצח כדי שחלום האליפות לא יהפוך לסיוט עוד לפני סיום חודש אוקטובר. אם הניצחון לא יגיע, את התשובות לגבי אנגוג יכתוב רפא מהווילה בספרד.