בקשה אחרונה מאלוהים

פחות משנה עברה מאז מינויו של דייגו מראדונה למאמן ארגנטינה, וגם מבקריו הגדולים ביותר לא חלמו שהנבחרת תהיה במצב כה עדין במוקדמות המונדיאל. אלפיו באסילה שהתפטר אחרי ההפסד בצ'ילה באוקטובר השאיר לדייגו משימה לא פשוטה, אך האחרון הצליח לסבך אותה עוד יותר. אם ארגנטינה לא תנצח בלילה שבין שבת לראשון את ברזיל ברוסאריו, היא תהיה בסכנה ממשית של אי העפלה לדרום אפריקה. האם יתכן שלא נראה את ליאו מסי, שיוכתר בעוד חודשים ספורים לשחקן השנה בכל משאל אפשרי, בטורניר הגדול בתבל? זה הסיוט הגדול ביותר לא רק של האוהדים, אלא גם של פיפ"א, מה גם שסיכוייו של כריסטיאנו רונאלדו להעפיל עם פורטוגל נמוכים יחסית.

ארבע הראשונות בדרום אמריקה יעפילו ישירות למונדיאל, החמישית תלך לפלייאוף שיהיה הפעם מול הנבחרת הרביעית בצפון אמריקה, וזו עשויה להיות מכסיקו שנמצאת במשבר לא פשוט בעצמה. ברזיל מקדימה את ארגנטינה ב-5 נקודות, וגם צ'ילה ופרגוואי נמצאות לפניה. אקוואדור החמישית מרוחקת רק 2 נקודות מהחבורה של דייגו, וגם אורוגוואי בתמונה. אם לוקחים בחשבון שלארגנטינה מצפה ביום רביעי נסיעה לא פשוטה לפרגוואי ובמחזור האחרון היא מתארחת באורוגוואי, אפשר להבין את הלחץ העצום.

שני החששות המרכזיים ממינויו המפתיע של דייגו לתפקיד המאתגר נבעו מחוסר נסיונו המוחלט באימון ומאישיותו הבעייתית. שניהם התממשו עד כה במידה רבה מאוד. במשחקי הידידות השיג מראדונה תוצאות מעולות, עם נצחונות בסקוטלנד, צרפת ורוסיה, תוך הפגנת כדורגל נהדר. אבל ברגעי האמת הוא לא מספק את הסחורה. בהתאחדות אולי ציפו שמראדונה ימשוך את כל תשומת הלב אליו וזה ישחרר את השחקנים מהלחץ, אך בפועל זה לא בדיוק עובד. דייגו מספק לעתים תכופות מדי את הכותרות הלא נכונות, והכוכבים שלא זוכים להדרכה טקטית אמיתית לפני המשחקים נוטים ללכת לאיבוד. מסי, למשל, מקבל גיבוי מוחלט מצד המאמן, אך לא מגלה יכולת גבוהה במדים הלאומיים ולא מתקרב לרמת ביצועיו במדי ברצלונה.

משחקי כבוד, תבוסות משפילות

מראדונה מעולם לא חשב שהוא צריך לשמור על פיו, ושערוריות מתפוצצות סביבו על בסיס קבוע. תחילה היה זה ריב גדול עם נשיא ההתאחדות חוליו גרונדולה, שסירב לאפשר לו למנות את אוסקר רוג'רי לעוזרו. במרץ התרחשה תקרית משמעותית יותר, כאשר דייגו הירשה לעצמו לבקר בחריפות את כושרו של חואן רומן ריקלמה בתקשורת. בתגובה הודיע ריקלמה על פרישה מהנבחרת, וחלק מאוהדי בוקה ג'וניורס כינו את מראדונה בוגד.

המשחק הרשמי הראשון של דייגו הסתיים בנצחון ביתי חלק – 0:4 על ונצואלה, אך זו לא חוכמה גדולה וכאן זה נגמר. איש לא חזה את גודל התקלה הראשונה שבאה ימים ספורים לאחר מכן. ב-1 באפריל הובסה ארגנטינה 6:1 בבוליביה, וזו בכלל לא היתה בדיחה. כולם התריעו שיש צורך להתכונן למשחק באופן מיוחד בגלל האויר הדליל בלה-פאס, אבל דייגו ציפצף על כולם, נחת בבוליביה יומיים לפני המשחק ויצא עם ההפסד הגדול ביותר בתולדות הנבחרת. ביוני ניצחה ארגנטינה בקושי את קולומביה במשחק גרוע משער של הבלם קאטה דיאס, אבל אז נכנעה ללא תנאי 2:0 באקוואדור.

ובינתיים דייגו ממשיך לחולל מהומות בתקשורת. זה לא תמיד באשמתו – הרי הוא לא קשור לדיווח המגוחך על האפשרות שיעזוב את הנבחרת לטובת משרת נשיא פורטסמות. אבל בדרך כלל דייגו הוא האחראי הבלעדי למהומה. ההתאחדות שלא תמיד עוזרת אירגנה בניגוד לדעתו משחק ידידות במוסקבה. כיצד הגיב מראדונה? הוא הגדיר את המשחק "מיותר", הפר את כל ההסכמות המוקדמות עם הרוסים לגבי פעילויות משותפות, סגר את האימונים לתקשורת, אסר על השחקנים להתראיין ואפילו לצאת מהמלון, והעדיף לישון בזמן שנקבעה לו מסיבת עיתונאים.

ומה עשה מראדונה לפני המשחק הגורלי מול ברזיל. הוא ניצל ראיון עם אתר האינטרנט של פיפ"א כדי לסגור חשבונות עם פלה. "הוא מעולם לא שיחק באירופה, ואני הצלחתי בליגה האיטלקית הקשה. פלה צריך לזכור שסיימתי במקום הראשון בהיסטוריה במשאל האוהדים. הוא אפילו הפסיד לאיירטון סנה במשאל על הספורטאי הגדול בברזיל. פלה צריך להפסיק עם המנהג של לסיים שני".

למרות הבלגן, מראדונה ניצח ברוסיה 2:3, וחלק מהשחקנים גילו יכולת מעודדת לקראת ברזיל. קון אגוארו, חתנו של הבוס, נמצא בכושר טוב, וגם חסוס דאטולו שעבר לאחרונה לנאפולי הרשים באגף השמאלי. מראדונה לא חושש לתת את הבמה לצעירים, ומשקיע רבות בהחדרת מוטיבציה בשחקנים שהוא מאמין בהם. הוא משבח בלי סוף את חבייר מסצ'ראנו ושיכנע אותו לענוד את סרט הקפטן. הוא החזיר לנבחרת את חואן ורון שנחוש למחוק את תיק ההדחה בשלב הבתים במונדיאל 2002 שהופל עליו. מצד שני, הוא לא מזמן את גונסאלו היגוואין למרות העונה הגדולה שנתן במדי ריאל מדריד, כנראה בגלל שהעדיף לא לשחק במונדיאל עד גיל 20 לפני שנתיים.

אי אפשר לצבוע את הקדנציה של דייגו בצבעים שחורים בלבד, אך אם יכשל נגד ברזיל ברוסאריו, ההתאחדות עשויה לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי. לעומת זאת, ניצחון יסלול את דרכו למונדיאל והמבקרים יאלצו לסתום את הפה עד חודש יוני. שקט סביב מראדונה – את זה כבר הבנתם – אף פעם לא יהיה.

ובינתיים דייגו ממשיך לחולל מהומות בתקשורת. זה לא תמיד באשמתו – הרי הוא לא קשור לדיווח המגוחך על האפשרות שיעזוב את הנבחרת לטובת משרת נשיא פורטסמות. אבל בדרך כלל דייגו הוא האחראי הבלעדי למהומה