תנו לו זמן

אינטר באופוריה, ובצדק, אחרי ה-0:4 המדהים בדרבי נגד מילאן. לא מעט מאוהדי אינטר חששו אחרי העזיבה של זלטן איברהימוביץ' שהקבוצה תאבד מכוחה. בינתיים, עושה רושם, אינטר רק הרוויחה מהעסקה – ואני לא מדבר רק על הכסף. ז'וזה מוריניו, אחד שאף פעם לא חושש להגיד את שעל ליבו, הצהיר מיד אחרי המשחק: "אני שמח שאיברהימוביץ' עזב. העונה אנחנו מניעים את הכדור באופן שלא עשינו כלל בעונה שעברה. עכשיו הפוטנציאל של אינטר גבוה יותר, דווקא אחרי העזיבה של 'איברה'. עכשיו נהיה קבוצת כדורגל עוד יותר טובה".

סמואל אטו, החלוץ שעליו ויתרה ברצלונה כדי להביא את זלטן, אומנם לא כבש נגד מילאן, אבל היה פנטסטי, עבד ללא ליאות וסחט פנדל. מוריניו לא החמיץ גם את ההזדמנות הזאת כדי לעקוץ את ברצלונה, מולה ייפגש כבר בעוד שבועיים וחצי, בפתיחת ליגת האלופות. "דייגו מיליטו וסמואל אטו היו מדהימים. גוורדיולה אמר שהוא יעשה מאמץ גדול יותר להחתים את איברהימוביץ' אם אני אעשה מאמץ דומה בקשר לאטו. ובכן, לא אני החלטתי למכור את סמואל...".

אז כן, כהרגלו בקודש, מוריניו כבר החל את המלחמה הפסיכולוגית נגד בארסה, אבל התחושה היא – לפחות כרגע – שאינטר באמת עשתה דיל מצוין. למי ששכח לא היה מדובר בעסקת חליפין פשוטה. ממש לא. אינטר קיבלה את סמואל אטו ועוד 45 מיליון יורו, על הסכמתה לבצע את ההעברה של זלטן לקאמפ נואו. אמנם איברהימוביץ' היה הכוכב הגדול של אינטר בשלוש השנים האחרונות. לעיתים נראה היה כי אינטר היא זלטן ועוד עשרה נושאי-כלים. הוא הוליך אותה לשלוש אליפויות ולא הפסיק להבקיע. 15 שערים בעונתו הראשונה, 17 בשנייה ו-25 בשלישית. וזה רק בליגה. בסך הכל הוא כבש 66 שערים במדי אינטר. מאזן לגמרי לא רע.

אבל אינטר היתה קבוצה שהיתה תלויה באיברהימוביץ', בכושר האישי שלו ובמצב הרוח שלו. לאף קבוצה זה לא מצב בריא. ההגעה של אטו אכן משנה לחלוטין את סגנון המשחק של אינטר. היום היא לא תלויה באף שחקן בודד. לכל אחד יש מחליף. וגם ליריבות שלה הרבה יותר קשה עכשיו. בשנים קודמות המשימה היתה פשוטה: למנוע מזלטן לקבל את הכדור, למנוע מזלטן להיות מעורב במשחק. זה לא היה פשוט, כי הוא באמת שחקן גדול, אבל כשזה הצליח, וזה קרה בעיקר בליגת האלופות, אינטר היתה בבעיה.

עכשיו הבעיה הזאת עוברת לברצלונה. או שלא. פפ גוורדיולה, למרות גילו הצעיר ו"חוסר ניסיונו" (שטות מוחלטת כמובן), ידע בדיוק מה הוא מקבל ומה הוא מאבד, כשהחליט שהוא הולך על עסקת זלטן-אטו. הוא ידע שהוא יחסר מעתה את הסקורר הכי טוב שהיה לו, אחד ממבקיעי השערים הטובים בעולם, אם לא הטוב שבהם. אטו הוא מכונת שערים. ב-5 עונות בברצלונה הוא כבש 107 שערים ב-145 משחקי ליגה. העונה הפורייה ביותר שלו היתה האחרונה, עם 30 שערים בליגה בלבד. את הקדנציה הנפלאה שלו בבארסה הוא סיים עם מספר מדהים של 130 שערים ב-200 משחקים בכל המסגרות. וזה כולל שערים בשני משחקי גמר ליגת האלופות, נגד ארסנל ב-2006 ונגד מנצ'סטר יונייטד בעונה שעברה.

אטו השתלב מצוין במשחק הקבוצתי של בארסה. השילוב בינו לבין לאו מסי ותיירי הנרי בעונה שעברה היה מופלא. לא היה צריך ללמד אותו את השיטה, את סגנון המשחק של הנעת הכדור, הלחץ על שחקני היריב. זה היה חלק מהדי.אן.איי שלו. את זלטן צריך ללמד הכל מהתחלה. איברהימוביץ' אומנם שיחק בצעירותו שלוש שנים באיאקס ומכיר משם את שיטת ה-3-3-4, אבל זה היה מזמן. ב-5 השנים האחרונות הוא הפך לסופרסטאר ענק, שחי בתחושה שכולם עובדים עבורו. בברצלונה זה אחרת. גוורדיולה לא ישנה את השיטה עבור זלטן. ממש לא. השבדי יצטרך להסתגל לשיטה של בארסה. וזה לא יהיה קל.

על כך שמדובר בכדורגלן ענק, אין עוררין. זלטן עולה על אטו בכל מה שקשור לטכניקה אישית, הוא גבוה ממנו בהרבה ומוסיף מימד של משחק גובה בהתקפה, מה שהיה חסר לברצלונה עם אטו. אבל מה שאין לזלטן זה את האגרסיביות של סמואל, את הכוח המתפרץ שלו, את הזריזות שלו ברחבה. וגם קשה לראות אותו עושה לחץ על שחקני היריב באותה דבקות ואפקטיביות כפי שעשה הקמרוני.

במשחק הסופר-קאפ ביום שישי מול שחטאר דונייצק היה לעיתים מביך לראות איך זלטן מנסה בכל כוחו לגנוב את ההצגה. כשהיה צריך למסור לתיירי הנרי שהיה חופשי לגמרי מול השער – הוא בעט לשער (ברשלנות). כשהיה צריך למסור בנגיעה אחת קדימה – ניסה מסירת עקב לא מוצלחת. ואחרי שהוחלף ראה את פדרו הצעיר, שנכנס במקומו, עושה את כל מה שהוא היה אמור לעשות: המון תנועה בלי כדור, חילופי מקומות עם מסי והנרי, משחק של נגיעה אחת, של השתחררות משמירה, ושער ניצחון נהדר.

אז נכון, אלו עדיין ימיו הראשונים של זלטן בברצלונה. הוא גם החל את ההשתלבות שלו בקבוצה מאוחר, בגלל הפציעה ביד. כולם יודעים שצריך סבלנות. כולם יודעים שזה לא פשוט להסתגל לסגנון המשחק המיוחד והתובעני של בארסה. לתיירי הנרי זה לקח שנה שלמה. ופפ גוורדיולה חזר ואמר שיש לו סבלנות והוא ימשיך לתת לאיברהימוביץ' לשחק, גם כשהוא יהיה רע. השאלה היא האם זה לא ייקח יותר מדי זמן, ומה יהיה שכר הלימוד שברצלונה בסופו של דבר תשלם.

ב-5 השנים האחרונות הוא הפך לסופרסטאר ענק, שחי בתחושה שכולם עובדים עבורו. בברצלונה זה אחרת. גוורדיולה לא ישנה את השיטה עבור זלטן. ממש לא. השבדי יצטרך להסתגל לשיטה של בארסה. וזה לא יהיה קל