צרות של עשירים

פרויקט הגלקטיקוס השני יצא לדרך, ומשחקי הידידות בתחילת העידן החדש של ריאל מדריד, כמו ה-0:5 בדורטמונד, ה-0:4 על רוזנבורג או ה-2:3 במוצ"ש על לה קורוניה בהחלט מעודדים. אבל מי שחושב שזה יעזור לריאל מדריד לגנוב מברצלונה את כל התארים טועה. ההיפך הוא הנכון – הרביעיות והחמישיות רק מגבירות את הציפיות שהיו אסטרונומיות ממילא אחרי מסע הרכש המתוקשר ביותר אי פעם בקיץ אחד. האם יש מאמן בעולם שיכול לשמור את כל הכוכבים בסגל המנופח מרוצים? סביר להניח שלא, ומנואל פלגריני הוא בודאי לא התשובה האידיאלית.

כולם מכירים את העבודה הנפלאה שעשה הצ'יליאני בויאריאל במשך 5 שנים, אך הוא מעולם לא התמודד אפילו עם עשירית מהאגו של כריסטיאנו רונאלדו. הסופרסטאר היחיד שאימן פלגריני היה חואן רומן ריקלמה, וגם זה הסתיים בריב מתוקשר במיוחד, והארגנטיני נזרק ליציע ואל מחוץ למועדון. לפלגריני אין גם ניסיון קלוש בהתמודדות עם לחץ תקשורתי. כמעט כל דבר שעשה בצוללת הצהובה בפרברי ולנסיה התקבל באהבה גדולה. אבל במדריד מחכים לו העיתונאים בפינה, והנשיא פרס לא יהסס להפוך את האיש על הקווים לשעיר לעזאזל אם הקבוצה לא תעמוד ביעדים. זו אולי גם הסיבה האמיתית למינויו: הנשיא החדש-ישן בנה סגל נוצץ, אך הביא מאמן אפור שקל להיפטר ממנו בשעת הצורך מבלי להתלכלך.

על האיכויות המקצועיות של פלגריני אין עוררין, והוא הנחה את ההנהלה לא להתרכז הפעם רק ברכש התקפי אלא לדאוג לסגל מאוזן. פרס, שהעיף מריאל את קלוד מאקללה תוך התבטאויות ממש לא מחמיאות לעברו, שמר הפעם את לסאנה דיארה וייעד לו מקום בהרכב. הוא השקיע ימים ולילות במו"מ מתיש עם ליברפול והשיג את צ'אבי אלונסו, הרכש שעשוי להתברר כמשמעותי יותר מכל יתר הכוכבים. הוא הביא מליברפול גם את המגן הרב-גוני אלבארו ארבלואה, ואת הבלם המבטיח ראול אלביול מולנסיה. למרות בעיות המשמעת של סרחיו ראמוס ופפה (מעניין בכמה משחקים יוכלו להשתתף יחדיו בלי השעיות), המערך האחורי של ריאל נראה מבטיח על הנייר. אבל פרס ופלגריני נכשלו לחלוטין בצמצום הסגל, ומבחינת האגו צפויה להם בעיה חמורה.

בלי דקות יהיו בעיות

אחרי שיותר מ-80 אלף אוהדים באו לקבל את פניו של כריסטיאנו רונאלדו בברנבאו, הוא בטוח שריאל נוסדה לפני 107 שנים למענו וחיכתה בקוצר רוח עד שיגיע. אפילו עם אלכס פרגוסון הפורטוגלי הירשה לעצמו לכעוס על חילופים ולבקר את המערך הטקטי בתקשורת. אם משהו ירגיז אותו, האם הוא יראה את פלגריני ממטר? קארים בנזמה פרח בליון, אך יצר לא מעט חיכוכים בחדר ההלבשה, ולפני שנה נמכר יריבו הגדול חאטם בן-ארפה למארסיי בעיקר כדי להרגיע את הקבוצה מבחינה חברתית. לריאל הוא הובא כדי למלא את המשבצת של השחקן הטוב ביותר בעונה שעברה – גונסאלו היגוואין. כיצד יגיב הארגנטיני על הניסיון לעצור את הקריירה שלו? כיצד יפרש ראול את ההצהרה של פלגריני לפיה יאלץ להיות מסופסל במשחקים רבים? כוחו של הקפטן והסמל בריאל עצום, וגם מעמדו של גוטי לא מבוטל. זו אמורה להיות עונתו האחרונה במדים הלבנים, והוא יעשה ממנה מטעמים. בעונה שעברה כולם ידעו בדיוק מה הוא חושב על חואנדה ראמוס.

לפחות סוגיית המחנה ההולנדי שפשוט סירב לעזוב את הקבוצה נפתרה חלקית. קלאס-יאן הונטלאר היה הראשון שנמכר ונסע למילאן. השבוע הלך בעקבותיו לסן-סירו ווסלי סניידר, למרות שהביע התנגדות נחרצת לעזוב לאינטר על סמך הבטחה שקיבל לכאורה מפלגריני שהוא בונה עליו בעונה הקרובה. האחרון ברשימת העוזבים הוא אריאן רובן, האיש שהטריף את כולם עם הכדרורים האנוכיים שיהיו כעת מנת חלקם של חבריו החדשים בבאיירן מינכן. לא ממש ברור מה יעלה בגורלו של רפאל ואן-דר-וארט שלא קיבל הזדמנות הולמת בעונתו הראשונה, ואפילו המעבר הצפוי של רויסטון דרנטה לפיורנטינה נכשל בינתיים.

אה, ויש עוד הולנדי אחד. זוכרים שרוד ואן-ניסטלרוי הבקיע 63 שערים ב-93 משחקים במדי ריאל? את רוב העונה שעברה הוא החמיץ בגלל פציעה, אבל זה לא אומר שצריך לזרוק אותו לפח הזבל של ההיסטוריה. גם ממאדו דיארה מתוסכל שלא סופרים אותו רק בגלל שהיה פצוע תקופה ארוכה.

בקיצור, כדי לא להיקלע למשבר, ריאל חייבת לנצח בכל משחק ומשחק, ואולי גם זה לא יעזור. רצף לא מוצלח יכניס את פלגריני ללחץ שלא חווה מעולם, ופרס לא יעמוד לצידו. גמר ליגת האלופות ייערך במאי בברנבאו, אצטדיונה הביתי של ריאל. פרס יודע זאת, עיתוני מדריד מתכוננים לאירוע, והאוהדים חולמים עליו. הסיוט של כולם הוא לראות שם דווקא את ברצלונה, במיוחד לאור העובדה שריאל הודחה מהמפעל האירופי הבכיר בשמינית-הגמר בכל אחת מחמש השנים האחרונות. לכן הקבלות חייבות להיות מיידיות, בעוד שכל מאמן (ולא רק פלגריני) זקוק לזמן כדי לבנות את הקבוצה מחדש. כמו כל קבוצת כדורגל, גם הגלקטיקוס יגיעו לתקופת משבר. השאלה איך הם יצאו ממנו.