הדיקטטורה תקרוס שוב

המשימה של לואיס ואן-חאל ברורה – המאמן ההולנדי החדש של באיירן מינכן חייב להחזיר את האימפריה הגרמנית למקום הראשון בבונדסליגה שנפתחת בסוף השבוע, וגם לשקם את מעמדה בליגת האלופות. אם לא יעשה זאת, הוא יוכתר ככשלון, וגורלו יהיה דומה לזה של יורגן קלינסמן. את הביזיון של קלינסי ניתן היה לצפות מראש, כי אין לו מושג באימון. ניבוי הסיכויים של ואן-חאל להצליח באחד המועדונים הקשים בתבל מבחינה ניהולית מורכב יותר, אבל כבר עכשיו אפשר להצביע על כמה נקודות תורפה מהותיות שיובילו אותו לכישלון.

ההיסטוריה מוכיחה שאופיו של ואן-חאל לא ממש מתאים לקבוצות מסוגה של באיירן. ההולנדי לא התבייש לקרוא לעצמו דיקטטור במסיבת העיתונאים הראשונה, והוא צודק לחלוטין. הוא הגיע לשיאיו הגדולים עם קבוצות קטנות, בהן השחקנים ראו בו אלוהים וקבלו את מרותו בלי לפקפק. כך היה באיאקס המדהימה שזכתה בליגת האלופות ב-95', וכך גם באלקמאר שלקחה את אליפות הולנד בעונה שעברה. שחקניה אפילו שיכנעו אותו להישאר כאשר הגיש את התפטרותו בתום עונה כושלת לפני שנה. אבל עם שחקנים בעלי אגו מנופח ותקשורת צמאת דם הסיפור יהיה אחר. שתי הקדנציות של ואן-חאל בברצלונה התאפיינו בסכסוכים בלתי פוסקים עם הסגל, האוהדים והעיתונאים, והסתיימו בטונים צורמים למרות התארים. ואן-חאל הוא גם המאמן היחיד בשני העשורים האחרונים שלא הצליח להביא את הולנד לטורניר גדול, כשהודח במוקדמות מונדיאל 2002.

כדי להצליח בבאיירן, המכונה פ.צ הוליווד בגלל הסיפורים הרבים שמספק חדר ההלבשה לצהובונים, צריך להיות מאמן קר ששולט בחניכיו ביד ברזל, אך לא חושב שהוא הכוכב מספר 1 בתבל. אוטמאר היצפלד ופליקס מאגאט סיפקו את הסחורה, אבל ואן-חאל הוא ההפך המוחלט, ויש לו פוטנציאל לשרוף את כל הגשרים עם העיתונאים והשחקנים באופן מיידי.

את הטעימה הראשונה מהתנהלותו הביזארית קיבלו הגרמנים כאשר ואן-חאל נטש בזעם מסיבת עיתונאים בגלל שאלה תמימה למדי על מעמדו של לוקה טוני. סוגיית החלוץ האיטלקי באמת חייבת להיפתר בהקדם האפשרי – אין לו ברירה אלא לעזוב את הקבוצה. מריו גומז, הסקורר המצוין של שטוטגרט הגיע תמורת 30 מיליון יורו, וישתף פעולה עם מירוסלאב קלוזה. החוד קיבל חיזוק משמעותי גם בדמותו של איביצה אוליץ' הקרואטי מהמבורג, וטוני שהלך לאיבוד בחודשים האחרונים נזרק לקבוצת המילואים.

לבאיירן לא צפויות דאגות מבחינת כיבוש שערים, אבל החלק האחורי שלה לא תיפקד בעונה שעברה, והקיץ נחלש עוד יותר. המאמן ההולנדי אשם בהפקרות של ממש – הוא לא התייחס בכבוד ללוסיו שהנהיג את העורף במינכן ב-5 השנים האחרונות. קפטן נבחרת ברזיל נטש לטובת אינטר, ולא נרכש לו מחליף ראוי. שיתוף הפעולה של מרטין דמיצ'ליס עם דניאל ואן-בויטן בינוני במקרה הטוב, והשוער לא יוכל לישון בשקט.

איזה שוער, בעצם? מיכאל רנסינג הצטיין בזמנו כמחליפו של אוליבר קאן, אבל איבד את הבטחון העצמי כאשר ירש אותו לפני שנה, ולקראת סוף העונה שעברה אפילו נזרק לספסל לטובת האנס-יורג בוט הוותיק. שוערים צעירים נפלאים, ביניהם רנה אדלר מלברקוזן ומנואל נוייר משאלקה, היו על הכוונת בקיץ, אבל ואן-חאל החליט להישאר עם רנסינג. זו עלולה להיות מפלה גדולה. במשחק הרשמי הראשון של באיירן, בניצחון 1:3 על נקארנץ החובבנית, היה רנסינג גרוע והאשם הבלעדי בשער שספגה קבוצתו. ההגנה הקטסטרופלית הכשילה את קלינסמן, והעסק רק מתדרדר עם ואן-חאל.

שחקן רכש חשוב מאוד בהקשר זה הוא אנטולי טימושצ'וק, הקשר האחורי האוקראיני שהגיע מזניט תמורת 11 מיליון יורו. כעת מתברר שהוא בכלל לא נמצא בתוכניות של המאמן, שהשאיר את מרק ואן-בומל בתפקיד הקפטן ומתכוון לתת לו את המפתחות במרכז המגרש. זו בשורה לא מעודדת נוספת לאוהדי באיירן.

ועוד לא דיברנו על כך שכל ההכנות של באיירן לעונה החדשה הושפעו משמועות בלתי פוסקות על עזיבה אפשרית של פרנק ריברי לריאל מדריד, ברצלונה, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד או ליברפול. הנושא ישאר על הפרק עד יומו האחרון של אוגוסט, ויקשה על ואן-חאל לגבש שיטת משחק להמשך העונה – הרי היא תלויה ב-100 האחוזים בשאלת הישארותו של הגאון הצרפתי.

לכן, למרות שואן-חאל עולה על קלינסמן בעשרות דרגות מבחינת הבנת המשחק הטקטית, קבלו את התחזית הבאה: באיירן תספק לנו העונה משחקים מרתקים עם שערים רבים, תענג את כל הצהובונים עם כותרות עם בסיס יומי, תיכשל בכל החזיתות ותחפש בקרוב מאמן חדש. באחריות.