אגו טריפ

"רק מאמן טיפש לא יהיה מאושר לעבוד עם סמואל אטו", אמר בסוף השבוע מאמן אינטר ז'וזה מוריניו, והוא צודק. מבחינת הרמה המקצועית, הנחישות על המגרש וההשקעה באימונים, אין הרבה מתחרים לחלוץ הקמרוני, והמספרים שלו מדברים בעד עצמם. ב-5 עונות בברצלונה הבקיע אטו 108 שערי ליגה ב-145 משחקים, ובכל עונה בה היה נקי מפציעות חמורות זכתה קבוצתו באליפות. אטו כבש שערים קריטיים בשני גמרים של ליגת האלופות, והיה אחד האחראים החשובים לשתי הזכיות ההיסטוריות. ועדיין, יכולת היא לא הכל בחיים.

על אופיו של אטו כאדם הדעות חלוקות, ובזמן האחרון הוא עשה כמיטב יכולתו לקלקל את תדמיתו עם חמדנות בקנה מידה בלתי נתפס. אפילו מנצ'סטר סיטי לא הסכימה לדרישות השכר הדמיוניות של הקמרוני. באינטר הוא יקבל 10 מיליון יורו לעונה בחוזה ל-5 שנים, אבל זה לא הפריע לו לבקש מברצלונה מענק פרידה בגובה 5 מיליון. ככה סתם, שירגיש יותר טוב עם ההחלטה להיפטר ממנו.

האגו וההכרה בתרומתו חשובים לאטו יותר מכל. כך, למשל, הוא רצה שכולם יידעו עד כמה הוא עובד יותר קשה מרונאלדיניו באימונים, מה שגרם לחיכוכים רבים בקבוצתו של פרנק רייקארד. פפ גוארדיולה זיהה את אטו כאחת הבעיות של בארסה כאשר הגיע לפני שנה, וניסה למכור אותו כבר בקיץ שעבר יחד עם רונאלדיניו ודקו. הוא לא הצליח כי איש לא הסכים לשלם לחלוץ שכר עתק, וגוארדיולה הרוויח בסופו של דבר. את ההחלטה למכור את הקמרוני גם בקיץ הזה הסביר פפ בתחושת בטן: "אין לי שום טענה לסמואל מבחינה מקצועית או אישית. אני מרגיש שאחרי עונת הטרבל יש צורך בשינוי, והולך עם תחושה זו. האחריות כולה עלי". הוא צודק. אטו מיצה את עצמו בקאמפ-נואו, ועדיף לשני הצדדים להיפרד כדי להגשים שאיפות חדשות.

על חוסר התאמתו של זלטן איברהימוביץ' לשמש כמחליפו כבר דיברנו. אך האם אטו מתאים לאינטר? אם היינו שמים את הקמרוני בהרכב הנראזורי בעונה שעברה, זה היה נגמר בכשלון. הקישור נטול היצירתיות של אינטר מיעט ליצור הזדמנויות, והכריח את זלטן לסחוב את הקבוצה על כתפיו. השבדי הסתדר עם זה, אבל אטו הוא חלוץ רחבה שזקוק לאספקת כדורים סדירה ולא רגיל ליצור הזדמנויות לעצמו. בכל 5 שנותיו בבארסה הוא קיבל שירות מעולה בשפע, ואינטר חייבת לשנות את הגישה לחלוטין כדי למצות את המיטב מהרכש החדש.

למעשה, הצלחתו של אטו בסן-סירו תלויה מאוד בהתאקלמותו של האיש שמגיע איתו בעסקת חבילה, וכמעט ולא מוזכר. אלכסנדר חלב הבלארוסי, תלמידו של קראסימיר בלאקוב הנפלא בשטוטגרט, הלהיב בזמנו את הבונדסליגה כפליימייקר קלאסי, והיה אחד הקשרים המצטיינים בפרמיירליג בתקופתו בארסנל. בעונה שעברה הוא הלך לאיבוד לחלוטין בברצלונה, אך זהו בדיוק השחקן שהיה חסר למוריניו אשתקד, ואם הפורטוגלי יחזיר לו בטחון עצמי וישלב אותו בהרכב, גם אטו עשוי לפרוח ולהשכיח את זלטן.

הקמרוני הוא לא שחקן קל לניהול, אבל מוריניו דווקא מסתדר מצוין עם שחקנים שנותנים את נשמתם עבור הקבוצה, ומצפים לליטוף אגו תמידי בתמורה. היחסים המיוחדים שיצר עם דידייה דרוגבה בצ'לסי הם דוגמא מצוינת לכך. בעיית סמכות לא צפויה כאן, אבל "המיוחד" יצטרך לפתור כמה סוגיות אחרות שעלולות להפריע להצלחתו של אטו.

ראשית, שיתוף הפעולה שלו עם רכש חדש נוסף, דייגו מיליטו הארגנטיני שכבש בעונה שעברה 24 שערי ליגה בגנואה, לא יהיה טבעי. שניהם חלוצים מרכזיים שחיים ברחבה, ומוריניו חייב להיות יצירתי במיוחד כדי לשלב אותם בחוד. יהיה קצת קשה להושיב סקורר כמו מיליטו על הספסל, קל וחומר אחרי הצמד שלו ב-0:2 על מילאן אתמול (ראשון). גם מאריו באלוטלי הצעיר משוכנע שהוא חייב לשחק, וזה עלול להיות מקור למתח בחדר ההלבשה.

שנית, בעיית הגזענות ביציעי איטליה חמורה אפילו מזו שהיתה בספרד. אטו מעולם לא שתק אל מול התופעה המכוערת, ובמשחק מול סראגוסה לפני 3 שנים איים לעזוב את המגרש בגלל הקריאות והשריקות לעברו. אם נזכור שיובנטוס נענשה בעונה שעברה במשחק ללא קהל על התנהגות אוהדים לא הולמת כלפי באלוטלי, שחום עור איטלקי לכל דבר, נבין עד כמה העסק עלול להיות מורכב. אגב, לפני 4 שנים ניסה מארקו זורו, בלם מסינה מחוף השנהב, לעצור את המשחק מול אינטר "בסגנון אטו", בגלל ההשפלות שספג. אוהדי נראזורי ממש לא מלאכים, בלשון המעטה. בעיה נוספת שתפריע לאטו להשתלב היא נסיעתו הצפויה לאליפות אפריקה בינואר. זו בעיה שלא היתה קיימת עם זלטן.

המאמן הפורטוגלי טען בתוקף: "זו עסקה מדהימה. אטו שווה לא פחות מזלטן, וקיבלתי אותו בתוספת 50 מיליון". אם אינטר תשנה את פניה ותתאים את עצמה לחלוץ החדש, זה יהיה נכון. כי מבחינת הנסיון והווינריות בליגת האלופות, אטו עולה על זלטן בכמה דרגות. וליגת האלופות, כידוע, היא הרי המטרה מספר 1.

הקמרוני הוא לא שחקן קל לניהול, אבל מוריניו דווקא מסתדר מצוין עם שחקנים שנותנים את נשמתם עבור הקבוצה, ומצפים לליטוף אגו תמידי בתמורה