זלטן יפרק את ברצלונה

אינטר וברצלונה כבר סיכמו את פרטי עסקת הענק של חילופי החלוצים במעמד הנשיאים, אבל הסאגה רחוקה מאוד מסיום. עכשיו צריך להשביע את רצונם של זלטן איברהימוביץ' וסמואל אטו עצמם, זה לא יהיה עסק פשוט. בהנחה שהכל יסתדר, התנהלותה של אלופת אירופה בשוק ההעברות מעלה תמיהה גדולה: האם דעתו של ז'ואן לאפורטה נטרפה לגמרי? האם הוא הורס את הקבוצה רק כדי להיפטר מאטו שהפך לפרסונה נון-גראטה?

עד לא מזמן נראתה ברצלונה בכיוון הנכון. אטו היה אמור להימכר למנצ'סטר סיטי תמורת 30 מיליון יורו, ובמקומו התכוון לאפורטה לקנות את דויד וייה מולנסיה. זה היה מהלך משתלם לכל הדעות. וייה מתאים כמו כפפה ליד לסגנון של פפ גוארדיולה, ומכיר היטב את רוב הכוכבים ממשחקי הנבחרת. שיתוף הפעולה שלו עם צ'אבי ואנדרס אינייסטה נפלא, והוא אפילו ויתר על מעבר לריאל מדריד כדי לשחק איתם על בסיס יומיומי. אבל אז פוצץ אטו את עסקת סיטי בגלל כסף, ובמקביל סירבה בארסה לשלם לולנסיה 50 מיליון יורו תמורת וייה. הצ'ק המקסימלי שלאפורטה הסכים לרשום עמד על 45 מיליון, ועל חודם של 5 מיליון יורו נפל עתידה הורוד של ברצלונה.

מצבי רוח, איטיות ולוזריות

עכשיו, אם כל הבעיות האישיות יוסרו, יקבל גוארדיולה את זלטן. לאפורטה ישלם עליו הרבה יותר ממה שסירב לתת לולנסיה. 40 מיליון הולכים למאסימו מוראטי יחד עם אטו, המוערך ב-30 מיליון, וצריך להוסיף גם את עלות ההשאלה השנתית של אלכסנדר חלב. בחישוב הכללי, הסכום גדול מעלותו של קאקה ומתקרב לזה של כריסטיאנו רונאלדו. וכל זה בשביל מה? הרי זלטן עלול להרוס את המכונה הכמעט מושלמת שבנה פפ בעונתו הראשונה.

ראשית, מדובר בשחקן שהתרגל להיות הסופר-סטאר הבלתי מעורער באינטר. מעמדו בברצלונה יהיה שונה בתכלית, מה שעלול לגרום לסכסוכים רבים בחדר ההלבשה. אוירת האחדות שיצר גוארדיולה עלולה לרדת לטמיון בגלל מצבי הרוח המפורסמים של השבדי.

אבל לא נכפיש את זלטן לפני הזמן - אולי הוא לא יעשה בעיות חברתיות. בעיה רצינית הרבה יותר היא חוסר התאמתו לסגנון של בארסה. המשחק של גוארדיולה בנוי על הנעת כדור סבלנית במרכז המגרש, אך במקביל גם מהירות קטלנית בהתקפה. המהלכים המהירים של מסי, הנרי ואינייסטה ומסירות העומק הגאוניות של צ'אבי מחייבים חלוץ רחבה שנע המון ללא כדור, ומסוגל לסיים התקפות בנגיעה אחת. אטו בכושר טוב היה כזה, דויד וייה עונה על ההגדרה באופן מושלם. זלטן, לעומת זאת, אוהב להאט את המשחק, להחזיק את הכדור אצלו, ולעתים גם לבנות התקפות בעצמו במרכז המגרש. זה עבד טוב בחלק מהמשחקים באינטר, אבל לא ילך בקטלוניה.

הבעיה השלישית של זלטן היא היעדר ווינריות. עם כל הכבוד ל-3 אליפויות רצופות עם אינטר, זלטן לא מצטיין, בלשון המעטה, במעמדים המכריעים. הוא לא מצליח להנהיג את נבחרת שבדיה, היה כשלון מוחלט במונדיאל, איכזב במשחק הקריטי מול רוסיה ביורו 2008 למרות שכבש שני שערים בטורניר, ולא מתפקד גם במוקדמות המונדיאל הנוכחי, כאשר סיכויי ההעפלה נראים קלושים. בעונה החולפת הוכתר איברהימוביץ' למלך השערים באיטליה עם מאזן שיא אישי של 25 כיבושים, אבל כמה מהם היו בארבעת המשחקים החשובים מול מילאן ויובנטוס? נכון, התשובה היא אפס.

כשהוא לא מרגיש במרכז, הוא נעלם

זלטן לא כבש כלל מול יריבות אינטר בצמרת בעונה שעברה, וגם הרקורד שלו בליגת האלופות ב-5 העונות ביובנטוס ואינטר עלוב: 9 שערים בלבד ב-41 משחקים. הוא לא תרם דבר בשמינית-הגמר מול מנצ'סטר יונייטד העונה, וסיים את העונה האירופית עם שער בודד. הוא לא הצליח גם נגד ליברפול באותו השלב שנה קודם לכן. הוא לא כבש כלל באירופה בעונתו הראשונה במדי הנראזורי, וגם לא בעונתו הראשונה ביובנטוס. למעשה, אין לזלטן אפילו שער אחד בקריירה בשלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות. אפס עגול!

למי שהספיק לשכוח, ב-3 השנים האחרונות הסתיימה דרכו של זלטן ביובנטוס בטונים צורמים, ולא רק בגלל שברח מהגברת הזקנה אחרי שהורדה לליגת המשנה בעקבות פרשת השחיתות. זה קרה בסיום עונה עגומה, בה נהנו כל הפרשנים ללגלג על תרומתו הדלה. וכשזלטן לא מרגיש במרכז הבמה, הוא נוטה להיעלם.

אין עוררין על יכולתו הטכנית הוירטואוזית של השבדי. בכל עונה הוא מבקיע כמה שערים מדהימים שנכנסים היישר לפנתיאון. יש לו שליטה ייחודית בכדור ויצירתיות פנומנלית. גם בקאמפ-נואו הוא יהיה חתום בוודאות על כמה מבצעים שישאירו את כולם עם פה פעור. אבל במקביל, הוא יפריע לסגנון המשחק של בארסה, יערער את היציבות בחדר ההלבשה, לא יביא כלום מבחינת נסיון ברגעי האמת, וסכום ההעברה הדמיוני שלו כבר גורם ללאפורטה להסביר במה הוא שונה מפלורנטינו פרס. אז ז'ואן הנכבד, לפני שהכל נסגר, אולי בכל זאת היה שווה להוציא עוד כמה מיליונים על דויד וייה?