לונדון לא מחכה לכם

האמת? ממש לא הופתעתי לקרוא על אכזבתו של חברי אייל ינאי מהאוהדים האנגלים. כשהתבקשתי למלא את תפקידי בתור האנגלופיל של המערכת, ולשמור על הכבוד האבוד של האוהד האנגלי, הפתעתי בחזרה. אני מסכים עם כל מילה, אמרתי לעורך.

הכדורגל האנגלי זוכה כבר שנים ליחסי ציבור מדהימים בכל העולם. ספרי הכדורגל הטובים ביותר נכתבו ונכתבים שם, כך גם סרטי הקולנוע ותוכניות הטלויזיה שעוסקים במשחק, אבל בכל פעם שאני מבקר בלונדון אני רואה ושומע את אותו הדבר – ישראלים, יפנים ושוודים שחוזרים מבואסים ברכבת התחתית אחרי משחקים של ארסנל.

נכון, הם לא יודו בזה מיד – בטח לא אחרי ששילמו כל כך הרבה כסף בשביל לשבת בספריה - ונכון, איצטדיון האמירויות הוא אחד מפלאי העולם, אבל שירי אוהדים ואוירת כדורגל של ממש לא תמצאו שם. מדובר באטרקציה לתיירים, בדיוק כמו כל אחד מהמוזיאונים המרהיבים של העיר, או הטיול המאורגן על אוטובוס הקומותיים האדום.

כשעבדכם הנאמן נסע לראות כדורגל אנגלי לראשונה בחייו, גם הוא היה קצת בהלם מאוירת "מאדאם טוסו" שראה בהייבורי וסטמפורד ברידג'. גם אני עשיתי את נסיעת הרכבת התחתית המבאסת אחרי משחק שקט של ארסנל, ויום למחרת, כשנכנסתי לקנות את ספרו החדש של ניק הורנבי, אחד הסופרים החביבים עלי ואוהד ארסנל מושבע, מצאתי את האיש חותם על ספריו בחנות. כמו כל ישראלי קצת חוצפן, מצאתי את עצמי שואל אותו איך הוא מסביר את ההבדל בין התיאורים הגועשים בספריו על יציעי ארסנל לבין האוירה הגריאטרית שחוויתי. התשובה שקיבלתי היתה קצרה ופשוטה: "לי כבר אין מנוי, ועל שורת המושבים שישבתי בה מתפרסת היום משפחה מצרפת".

בואו אספר לכם עוד סוד קטן. לאולד טרפורד קוראים "תיאטרון החלומות" לא רק בגלל היכולת של מנצ'סטר יונייטד. אם תגיעו מנומנמים למשחק של השדים האדומים, סביר להניח שאף אוהד אנגלי לא יעיר אתכם בשירה אדירה, ודאי לא במשחק של ליגת האלופות. אם תרצו למצוא את האוהדים האמיתיים, אלו שהורנבי כותב עליהם, לכו לברים השכונתיים. שם הם צופים במשחקים ומספרים מור"קים על זמנים אחרים, שבהם הם יכלו להרשות לעצמם לקנות מנוי. ימים בהם לקנות חולצה של ג'ורג'י בסט בחנות המזכרות לא היתה פעולה שגוררת חריגה ממסגרת האשראי.

רוצים לראות יציע אנגלי אמיתי? אם אתם נוסעים ללונדון לראות את ארסנל או צ'לסי, לכו לצפות גם בווסטהאם או ק.פ.ר. ואם חשקה נפשכם בקהל אנגלי אמיתי, מלא תשוקה ושר בלי הפסקה, יש רק מקום אחד שלעולם לא ישלח אתכם הביתה מאוכזבים: המקום בו יוסי בניון לעולם לא צועד בו לבד - אנפילד. כי שם כל אחד ישמח לספר לכם את הבדיחה הליברפולית הקבועה על אוהדי הגדולות האחרות: איך מבלבלים אוהד ארסנל? מראים לו מפה של לונדון.