תותח חדש בלונדון
אחרי שהחתימה אותו תמורת סכום שיא, מצפה ארסנל שאנדרי ארשבין יחזיר אותה לצמרת הגבוהה באנגליה. אבל האם הרוסי הלא יציב יוכל לעשות זאת?
רכישתו של אנדרי ארשבין על ידי ארסנל לא רק שמה סוף לסאגה הבלתי נגמרת מול זניט, אלא גם הפכה לסכום הגבוה ביותר אותו משלמים התותחנים עבור שחקן בודד. הצ'ק, שלא פורסם רשמית, שווה על פי הערכות כ-16 מיליון ליש"ט.
ברכישה הזו יש משום הפתעה מסויימת. ארסן ונגר תמיד נזהר מרכישת כוכבים גדולים, והעדיף להשקיע בצעירים שראה בהם פוטנציאל. אבל העונה המצב נהיה נואש. פציעתו הבלתי נגמרת של תומאש רוסיצקי, בתוספת היעדרות ממושכת של ססק פברגאס, פגעו קשות ביצירתיות החלק הקדמי של ארסנל, וגם הברקות של רובין ואן-פרסי לא יכולות להציל את המצב. ונגר אמנם טוען שאינו מאמין במושיע מיידי, אבל זה התפקיד המיועד של הסופרסטאר הרוסי החדש. האם יש סיכוי שיענה על הציפיות המפלצתיות? הוא אמנם קיים, אבל לא גדול במיוחד.
ארשאבין הרגיש כבר מזמן שמיצה את עצמו בליגה הרוסית, ובצדק. מאז יורו 2008 הוא חשב על קריירה בקבוצת פאר, ואפילו הבטיח חגיגית: "אני אהיה השחקן הרוסי היחיד שיעבור לאירופה". זו היתה טעות – דווקא רומן פבליוצ'נקו נמכר מספרטק לטוטנהאם, בעוד זניט התעקשה לקבל כסף לא סביר תמורת הנכס הגדול שלה. התסכול של ארשבין בא לידי ביטוי בראיונות בוטים במיוחד נגד קבוצתו ובאיומי שביתה החל מינואר. עכשיו, כשהסיוט נגמר, הוא חייב להוכיח המון, ויש לא מעט סיבות לחשוב שייכשל.
ראשית, כדאי לו לזכור את גורלו של אלכסנדר קרז'אקוב – שחקן לא פחות מוכשר שגדל איתו בזניט. שיתוף הפעולה ביניהם היה חלומי, עד שהחליט קרז'אקוב לנסות את מזלו בסביליה לפני שנתיים. למרות השקעה והתמדה באימונים, ואופי נוח יחסית, קרז'אקוב לא שרד את התחרות הקשה, חזר לדינאמו מוסקבה ואפילו לא נכלל בסגל הרוסי לאליפות אירופה. ככלל, רוב השחקנים הרוסים לא עונים על הציפיות בליגות הגדולות. אלה שכן הצליחו, מפקפקים ביכולתו של ארשבין. אנדריי קנצ'לסקיס, הקיצוני המפורסם של מנצ'סטר יונייטד בשנות ה-90', טוען שהסכום ששילמה ארסנל מוגזם.
אין עוררין על הכשרון הטבעי של ארשבין. השליטה שלו בכדור פנומנלית, הוא מהיר, עם ראיית משחק נהדרת, ויכול להכריע משחקים בכוחות עצמו ביום טוב. אלא שהביטוי "ביום טוב" קריטי במקרה שלו. אנדריי סובל לאורך שנים מחוסר יציבות, נוטה להיעלם ממשחקים רבים, ולא בטוח שהוא מסוגל לסחוב קבוצה גדולה על גבו מבחינה מנטלית. הוא גם נוטה לאבד עשתונות ברגעים קריטיים, כמו שקרה במשחק הנבחרת באנדורה בסיום מוקדמות יורו 2008. המרפק ששלח לפניו של שחקן יריב אחרי דקות רבות של הטרדות ויריקות מצידו, עלה לו בהשעיה משני המשחקים הראשונים באליפות אירופה. אגב, מישהו זוכר מה הוא עשה בהפסד הקריטי בישראל מספר ימים קודם לכן? כמעט כלום, בניגוד מוחלט להצגות המדהימות מול שבדיה והולנד בטורניר עצמו בקיץ. בחצי-הגמר מול ספרד הוא כבר היה חלש להחריד. חוסר יציבות, כבר אמרנו?
בעיה גדולה נוספת של ארשבין היא שאין לו תפקיד מוגדר על המגרש. יש האומרים שהוא מצטיין בחלוץ שני, אחרים רואים בו פליימייקר, ואפשר להגיד שהוא פשוט קיצוני שמאלי, למרות שלעתים תכופות שיחק בזניט דווקא באגף ימין. בארסנל כבר יש שחקן שתפקידו על הדשא לא ממש ברור – סמיר נאסרי. ונגר יצטרך להיות יצירתי כדי לשלב את הרכש החדש עם נאסרי, ואן-פרסי ופברגאס, בלי לפגוע עוד יותר ביכולת הלקויה בעורף. הרי ידוע שגם ארשבין הוא לא בדיוק שחקן שיודע לעשות הגנה.
בינתיים, הראיון הראשון שלו באנגליה כבר עורר שערוריה לא קטנה. ארשבין צוטט אומר לצהובון 'סאן': "הייתי שולל מכל הנשים בעולם את רשיון הנהיגה, בלי לחשוב פעמיים. גבר ואישה שונים בתכלית, ולנשים אין יכולת לנהוג". לא ברור מה תהיה תגובת האוהדות ביציעי איצטדיון האמירויות, אבל בינתיים העונה של ארסנל נראית כמו תאונה אחת גדולה.