לשבור את הגלים

ניצחון ליגה מטורף על צ'לסי, פרננדו טורס חוזר

בדקה ה-60 של המשחק מול צ'לסי, לא הייתם מוצאים אפילו איש אחד שיגיד לכם שליברפול תנצח 0:2. בדקות מסוימות הקבוצה היתה מבולבלת כל כך בהתקפה, שהיה בלתי אפשרי שלא להתפוצץ מתסכול ולתהות איך קבוצה עם סגל מוכשר כל-כך, מגיעה לנקודה בה "אזלו כל הרעיונות". אחר-כך יוסי בניון נכנס עם הרבה רעיונות, והוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא שחקן סופר חשוב בסגל הנוכחי של האדומים. הכניסה שלו, שלא יהיה לכם ספק, הביאה את שלושת הנקודות. הבשורה הגדולה מהמשחק הזה היא חזרתו לעניינים של "אל ניניו" טורס. בלעדיו, אין על מה לדבר בליגה. החדשות הרעות מהמשחק הזה הן שרפא בניטס יכול היה להרשות לעצמו ליפול במלכודת הכי גדולה שממשיכה ללכוד אותו – אהבתו המוחלטת לכדורגל בסגנון אריגו סאקי. התש את האויב וגרום לו לוותר פסיכולוגית. מול סקולארי, זה עבד. מול אברטון בגביע - לא.

לפעמים חלומות מתרסקים

רובי קין הגיע בקיץ תמורת סכום הזוי שמוערך ב-20 מיליון ליש"ט. אנדריי ארשבין, שהולך להיות הדבר הבא בליגה, הגיע בפחות, אבל איכשהו סלחנו - כי רובי אוהד הקבוצה מילדות. אבל כמו שגם רפא הבין מאוד מהר, לאהוד את הקבוצה זה דבר אחד ולהיות שחקן קבוצתי זה דבר אחר. ההברזה של קינו מהמשחק מול אברטון בליגה אחרי ששמע שהוא לא בסגל היא לא פחות מגועל נפש. ההחלטה של רפא לזרוק אותו היתה פופולרית מאוד אצל האוהדים, שיודעים שלא משנה מה - שחקנים כמו לי בוייר, שנזרק מהקבוצה אחרי חצי אימון, קרייג בלאמי, שהתנהג כמו שיכור בריטי, ועכשיו רובי קין שלא התחשק לו לבוא לראות את הפאקינג דרבי, לא נשארים בקבוצה בלי קשר לכמה הם עלו. אפשר רק לפרגן לרפא על הצעד הזה. אף אחד לא עושה צחוק מליברפול. רובי קין חזר לטוטנהאם כדי להיות קפטן של הקבוצה הכי לוזרית באנגליה. שיהיה לו לבריאות.

119 דקות של סבל טהור

הדרבי בגביע מול אברטון ממש לא היה במקום. ג'רארד היה האיש שאמור להגיע משום מקום בדקה ה-60 ולהעלות אותנו לשלב הבא, אבל כבר בדקה ה-15 נפצע והוחלף. כך נשארנו עם שלישיית קשרים דפנסיביים. מהרגע הזה, משהו רע היה באויר. הדיבוק של רפא על אריגו סאקי השתלט. חאבייר מסצ'רנו הוא הקשר ההורס הכי טוב בעולם, צ'אבי אלונסו משתק את מרכז המגרש ונותן עונה מדהימה, ולוקאס, שהורחק, עוד יהיה שחקן גדול כשיתבגר קצת. העניין הוא שכששלושתם ביחד על המגרש, הכל נהרס אצל הקבוצה השניה, אבל כלום לא נבנה אצלנו. אני מודה שכיף לתסכל עד טירוף את היריבה, אבל רבאק, כבר הבנו בשנים קודמות שתארים זה לא יביא.

ועכשיו, מבחן האופי האמיתי

מי שחשב שההפסד האכזרי בדקה ה-119 בגודיסון פארק היה הדבר הכי גרוע שקרה לליברפול השבוע, טועה. לצערי. סטיבי ג'י, שקשה עד בלתי אפשרי לדמיין את הקבוצה בלעדיו העונה, ייעדר שלושה שבועות עם קרע בשריר. זה אומר שהוא לא יהיה שם במשחקי הליגה הקרובים, ובטוח לא יהיה בשיאו מול ריאל מדריד בליגת האלופות. עכשיו, זה תורם של טורס, שעדיין לא לגמרי נראה כמו טורס, קויט, ששכח איך להבקיע, קראגר שתמיד נותן הכל ויוסי, שיחשוב על רעיונות. זה המבחן שלהם. לילה ראשון בלי אמא והם חייבים לשחק אותה.

לנצח את הנאחס

כמה שהוא רצה לנשוך אותנו שוב בשיניו האכזריות, הנאחס הזה. אותו אחד שמכה בנו עונה אחר עונה. פיטר קראוץ' רוצה להוכיח לרפא מה הוא שווה, צ'אבי אלונזו, טורס וסטיבי לא בהרכב - ריחו המוכר של הנאחס כבר עמד באויר. פעמיים הוא ניסה לגמור לנו את המשחק, הנאחס, אבל ליוסי בניון היה רעיון, טורס נכנס מהספסל והשלים לו את הרעיון, ואפילו קויט נזכר איך שמים גול. אחרי ה-2:3 על פורטסמות' רפא בניטז והלאדס הולכים לפאב בסוף היום כשהם במקום הראשון. עכשיו, רק שלא ירביצו לדי ג'יי. כי השנה זו השנה.