אל תחמיצו

כדי לראות כדורגל אנגלי אמיתי, אסור לכם לוותר על האוירה, העממיות והמסורת של הקבוצות מהליגות הנמוכות. מהזברות של נוטס קאונטי ועד מסוממי שרוזברי. כתבה שניה

את הכדורגל באנגליה אפשר לראות ולהרגיש בכל מקום וזמן. אם זה בשלטים שעומדים מחוץ לכל פאב, ומבשרים ש"כאן רואים היום את המשחק", או בשקט הרועם ברחובות כשהנבחרת האנגלית משחקת.

אוהדי הכדורגל האנגלי מורכבים ממגוון רחב של אנשים. מיפנים עם מצלמות משוכללות שנוסעים לראות את ארסנל בלונדון, ועד ל-5,400 מתוסכלים שבאים בכל שבוע לראות את נוטס קאונטי, קבוצה קטנטונת מנוטינגהאם שמשחקת בליגה הרביעית וקיימת כבר מ-1862, אבל מחזיקה רק בתואר אחד - הגביע של שנת 1894. אז מדוע הם ממשיכים להגיע בכל שבוע, בגשם ובשלג? בגלל המסורת.

עבור אלו שרוצים לראות קצת כדורגל אנגלי אמיתי, רחוק מהתקציבים הגדולים והאצטדיונים הנוצצים, ספורט nana10 עם כמה סיפורים שיובילו אתכם אל חווית הכדורגל האמיתית. עם כרטיסים לא תהיה לכם בעיה. כדורגל אנגלי בחג המולד - כתבה שניה.

הגברת הזקנה האמיתית

מי שרוצה לראות אוהד ממורמר מהו, חייב לבקר בנוטינגהאם או בלידס. נוטס קאונטי היא הקבוצה השנייה בנוטינגהאם אחרי פורסט, אבל זהו המועדון הרשום הראשון בעולם. דברו איתם על מסורת. ה"זברות" משחקים במדו ליין (20,300 מקומות), וידועים כאוהדים המרירים ששרים את השירים הכי מצחיקים באנגליה. הקבוצה משחקת כרגע בתחתית הליגה הרביעית, אבל מביאה קרוב ל-5000 אוהדים בכל משחק, שעומדים ושרים ביחד "מרגיש כמו יובנטוס" לשחקנים מאותגרי הכישרון שרצים על הדשא לבושים בחולצות פסים שחור-לבן.

לידס יונייטד היא כבר סיפור אחר. מדובר באימפריה שהתרסקה לא מזמן, ואוהדיה עדיין מרגישים את הכאב טרי טרי. אפשר להבין אותם, בהתחשב בעובדה שרק לפני שבע שנים הם נסעו לעודד בחצי גמר ליגת האלופות בולנסיה, והיום הם מארחים אריות כמו מילטון קיינס ויאוביל טאון בליגה השלישית, במגרש שמכיל 37,000 מקומות. הקבוצה עדיין מנסה להתאושש מהמשבר הכלכלי שמוטט אותה, אבל האוירה ביציעים המלאים למחצה היא אוירה מיוחדת של התחלה חדשה מלמטה.

נוטס קאונטי, ה"מגפייס", איצטדיון מדואו ליין (20,300 מקומות), מחיר כרטיס: 15 ליש"ט

לידס, "יונייטד", איצטדיון אלנד רואד (37,000 מקומות), מחיר כרטיס: 20 ליש"ט

מוריניו אאוט, מוליניו אין

אחרי תקופה ארוכה למדי של נדודים באי הבריטי בין מקום למקום במסגרת העבודה, הזדמן לי לבלות בעיר קטנה ומוזרה ליד הגבול הוולשי בשם שרוזברי. אין הרבה מה לומר על העיר הרדומה הזו, חוץ מזה שצ'רלס דארווין נולד בה, שהיא מוקפת בכפרים ואזורים חקלאיים והאנשים שגרים בה עניים למדי ומשועממים בטירוף. אצטדיון ה"ניו מדואו" רחוק מלהרשים, מכיל פחות מעשרת אלפים מקומות, אבל 5,000 האנשים שמגיעים לראות את ה"שרוז" בכל משחק בליגה הרביעית יכולים לתת תחרות רצינית לכל קבוצה באנגליה ביכולות השתייה והעישון שלהם. מה שבטוח - תמיד תתקבלו שם בחיוך גדול.

אם אתם כבר באזור, נסיעה קצרצרה ברכבת תיקח אתכם לוולברהמפטון, שם תוכלו לראות את ה"וולבס" וחולצותיהם הכתומות. ה"זאבים", שבטח יצא לכם לשמוע עליהם, מתנדנדים בשנים האחרונות בין הפרמיירליג לליגה השניה ומשחקים באיצטדיון "מוליניו" המקסים. האיצטדיון כתום כולו, כל אחד מהיציעים נקרא על שם שחקן עבר, ומחוץ לשתי הכניסות הראשיות ליציעים תמצאו את הפסלים הענקיים של בילי רייט וסטן קוליס, גם הם שחקני עבר מהוללים. למרותה עשרות מסעדות פיש אנד צ'יפס מחוץ לכל מגרש באנגליה, אתם חייבים לעצור ב"יונה הכחולה" שנמצאת מחוץ ליציע ג'ק האריס, ולאכול את הגרסא הכי טעימה שאכלתי אי פעם למנה הכי בריטית שיש.

שרוזברי טאון, "השרוז" או פשוט "טאון", איצטדיון ניו מדואו (9,875 מקומות), מחיר כרטיס – 15 ליש"ט

וולברהמפטון וונדררס, "וולבס", איצטדיון מוליניו (28,500 מקומות), מחיר כרטיס: 25-35 ליש"ט

הדשא שבסוף הרחוב

איצטדיון ה"ואלי" של צ'רלטון (27,000 מקומות), שכרגע משחקת בליגה השנייה, הוא המגרש המיוחד ביותר בלונדון, ומסוג המגרשים שלעולם לא תשכח את הביקור הראשון בהם. הליכה קצרה מתחנת הרכבת מובילה אל רחוב שכונתי בירידה תלולה למדי, שבתחתיתה נמצא המגרש. כתוצאה מכך, יכולות דירות מסוימות בשכונה לראות את המשחק מהמרפסת, ממש כמו בשכונת התקווה, אבל, אתם יודעים, עם כדורגל אמיתי.

עוד אופציה מצוינת למי שנמצא בלונדון ורוצה לראות קצת כדורגל אמיתי, היא ק.פ.ר, הזכורה למבוגרים מבינינו בגלל התקופה בה שיחק במועדון דוד פיזנטי, המגן השמאלי הכי טוב שהיה בישראל. הקבוצה משחקת ב"לופטוס רואד" בן 18,200 המקומות. רדו בתחנת "שפרדס בוש" של הרכבת התחתית, קנו כרטיס במשרדי המועדון (אף פעם לא תשארו בחוץ), וחממו את עצמכם ביציע עם איזה כוס תה. לפחות פעם או פעמיים בשנה אתם יכולים לתפוס שם משחק גביע מול קבוצת פרמיירליג - אני ראיתי שם את איל ברקוביץ' וסטיב מקמנמן מחליפים מסירות במדי מנצ'סטר סיטי, והאוירה תמיד נהדרת וחסרת פוזה.

צ'רלטון, ה"אדיקס", איצטדיון ה"ואלי" (27,000 מקומות), מחיר כרטיס: 20 ליש"ט

קווינס פארק ריינג'רס (ק.פ.ר), ה"הופס", לופטוס רואד (18,200 מקומות), מחיר כרטיס: 20 ליש"ט