המאוס
לא רק בטורינו מסכימים עם הכותרת: ז'וזה מוריניו עוד לא התחיל את העונה באינטר, והפה הגדול שלו כבר מייצר אינספור שערוריות. אולי ברמן תואיל לסתום לו אותו (21:45)?

אוהדי פורטו חשבו שהוא אלוהים, אוהדי צ'לסי סגדו לו, אבל עדיין לא ברור מה חושבים אוהדי אינטר על ז'וזה מוריניו. אבל סימן השאלה הזה רלוונטי רק לגביהם. חלף רק חודש מאז נפתחה הליגה האיטלקית, ו"המיוחד" הפורטוגלי כבר הצליח להסתכסך עם כל המגף ואישתו. מוריניו לא פיספס אף הזדמנות לפתוח את הפה, ירד לפסים אישיים ללא הצדקה, השוויץ ללא הפסקה, ואחת הכותרות בסוף השבוע בעיתון "טוטוספורט" היוצא לאור בטורינו כבר אמרה את הכל: "כולם שונאים את מוריניו".
מעלליו של הבוס החדש של אינטר לא יודעים גבול, והוא מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש כאגו-מניאק שמכור לתשומת לב תקשורתית ונחוש להשיג אותה בכל מחיר. העקיצות חסרות הטקט שלו כלפי מאמן יובנטוס קלאודיו ראניירי החלו מיד עם מינויו לתפקיד. האיש שפוטר מצ'לסי ב-2004 לטובת הפורטוגלי כונה על ידי מוריניו "זקן בן 70". אחר כך הגיע הריב המתוקשר עם המנהל הספורטיבי של קטאניה, פייטרו לו-מונאקו, בתום הנצחון 1:2 של הנראזורי בסן-סירו. למרות ששני השערים שכבשה אינטר היו עצמיים ומקריים, טען מוריניו: "היינו צריכים לנצח 1:5. יכולתי לעמוד בשער בעצמי ולא לספוג". לו-מונאקו אמר בתגובה שהתנשאות מסוג זה לא מקובלת עליו, וכי "צריך להוציא למוריניו את השיניים עם מקל גדול". "מי זה לו-מונאקו? אני יודע על הנסיכות מונאקו ועל מירוצי גרנד-פרי, אבל בחיים לא שמעתי על האיש הזה. אם הוא רוצה להגיע לכותרות באמצעות שימוש בשמי, הוא צריך לשלם לי", השיב המיוחד, ששוב אמר את המילה האחרונה.
בשבוע האחרון התחולל ריב גדול בין מוריניו לתקשורת אחרי שהפורטוגלי לא הופיע למסיבת העיתונאים בתום הניצחון הדחוק על לצ'ה, ושלח את עוזרו ג'וזפה בארזי במקומו. אנשי התקשורת נעלבו וטענו שמדובר בחוסר כבוד, וקיבלו תגובה מהממת: "העיתונאים באיטליה רק מתעסקים בזוטות ומחפשים שערוריות זולות. באנגליה ובספרד זה שונה, ולכן הליגות האלה טובות מהליגה האיטלקית. לצ'ה שיחקה נגדנו עם שלושה שוערים, אבל העיתונאים מודאגים שלא באתי לשוחח איתם. מי הם שילמדו אותי מה זה כבוד?". ראניירי ומאמן לצ'ה מאריו ברטה תמכו בעיתונאים, ומוריניו לא שכח גם אותם, תוך שהוא מעוות בכוונה את שמו של ברטה: "איך ראניירי יכול ללמד אותי נימוסים מול תקשורת? למדתי איטלקית במשך 5 שעות כל יום, ואילו ראניירי לא הצליח להגיד בוקר טוב באנגלית אחרי שנים בבריטניה. את בארנטה פגשתי אחרי המשחק והוא לא אמר לי דבר. אם יש לו בעיה הוא צריך להגיד לי את זה בפנים, אבל עושה רושם שאין לו אופי".
הימים הסוערים האחרונים הסתיימו בהפסד ביום ראשון בדרבי למילאן, במשחק הגדול הראשון של מוריניו על הקווים של אינטר. האיש שחרט על דגלו שניצחון שווה הכל והגדיר את העבודה של אברהם גרנט בצ'לסי ככישלון ("העונה הזו היתה טובה רק אם אתה לוזר"), התחיל כהרגלו לחפש תירוצים. "היינו צריכים לסיים בתיקו", קבע נחרצות מוריניו, שסירב בהפגנתיות לדבר על השיפוט "כדי לא לקבל השעיה", והאשים את קאקה בהתחזות ומשיכת זמן למרות שהברזילאי תוקל בפראות על ידי דיאן סטנקוביץ' שהיה חייב לקבל כרטיס אדום. לאציו ונאפולי מקדימות כרגע את הנראזורי בטבלה, אבל מוריניו התייחס אליהן בביטול מוחלט: "אלה קבוצות שלא מעניינות אותי. העיקר שאנחנו מקדימים את מילאן, יובה ורומא".
אינטר מעולם לא היתה קבוצה חביבה על אלה שלא אוהדים אותה, אבל בתור מועדון פאר היא נהנתה מהרבה כבוד. תוך חודש אחד הפך אותה הפורטוגלי לחבורה השנואה במדינה, עם המוטו התמידי של "אנחנו נגד כולם" והשחצנות יוצאת דופן. בצ'לסי, מועדון דל הישגים מבחינה היסטורית, הגישה הזו התקבלה בהבנה על ידי האוהדים, אבל באיטליה המצב עלול להיות שונה. ביציעי סן-סירו לא יסלחו למוריניו אם ייכשל אחרי שניצל את המועדון לטיפוח האגו חסר הפרופורציות שלו. גם הנשיא מאסימו מוראטי לא יתן גיבוי אינסופי למי שמבזה את המועדון שלו במלחמות מיותרות.
ההפסד בדרבי מהווה מכה חזקה, במיוחד לאור העובדה שהרוסונרי היו במשבר עמוק רק לפני שבועיים. העיתונות האיטלקית הגדירה את ההעברות בקיץ כ"מוריניו נגד רונאלדיניו", והברזילאי ניצח בענק בקרב הראשון. אובדן האליפות לא יתקבל על הדעת, אבל מוריניו הובא גם כדי להצליח בזירה בה אינטר כשלה עד כה – ליגת האלופות. הערב (21:45) מצפה לה משחק לא פשוט עם ורדר ברמן הסופר-התקפית שכבשה חמישיות בשני משחקי הליגה האחרונים, מול באיירן ומינכן והופנהיים. אמנם ההגנה הבעייתית של הגרמנים תתקשה לבלום את זלטן איברהימוביץ', אבל מדובר במבחן רציני שני למוריניו תוך ימים ספורים. אם דייגו ומרקוס רוזנברג יתנו לפורטוגלי עוד אגרוף בפה הגדול שלו, אף אחד באיטליה לא יוכל להסתיר את החיוך.


