הכוכב הבלתי צפוי של אייאקס: ואן דה-ביק

ההשוואה לברגקאמפ, המחמאות מקרויף והפריחה במאני-טיים

אייאקס היא ללא ספק סיפור העונה בכדורגל העולמי. הגיל הממוצע של סגל השחקנים הוא 21.2, ומלבד עונת 2016/17, הקבוצה הולנדית מעולם לא הייתה כה צעירה. ובכל זאת, סגל השחקנים הזה מוביל את המועדון לעונה פנטסטית. הוא זכה בגביע ההולנדי תוך הצגת כדור מזהיר, כבש את המקום הראשון בליגה כשנותרו רק עוד שני משחקים לעונה, והיום (22:00, SPORT5) הוא יתייצב בקרויף ארנה לגומלין חצי גמר ליגת האלופות מול טוטנהאם ביתרון 0:1, לאחר שהדיח שתיים מהפייבוריטיות לזכייה במפעל, ריאל מדריד ויובנטוס.


ובהתאם להצלחה הרבה, כך גוברת ההתלהבות כלפי לשחקני הקבוצה. פרנקי דה-יונג ומתיאס דה-ליכט נראים ככוכבי העתיד של הכדורגל העולמי, דויד נרס וחכים זיאש מלהטטים באגפים ודושאן טאדיץ' מנפק רגעי קסם שמזכירים את השחקנים הגדולים ביותר. אך בין כל הקוסמים האמסטרדמים, מככב עוד תוצר של מחלקת הנוער של המועדון, כזה שבלעדיו היה קשה לכל זה לקרות – דוני ואן דה-ביק.


מככב בין הקווים
למרות שלפעמים קל לשכוח את ואן דה-ביק בין כל הווירטואוזים על כר הדשא, כבר מגיל צעיר הוא נחשב ליהלום ב- De Toekomst Academy (אקדמיית העתיד), אקדמיית הנוער של אייאקס. "דניס דיבר בהתלהבות על כישרון בקבוצת הנוער שלו", סיפר מאמן אייאקס בעבר, פרנק דה-בור, על היחסים בין ואן דה-ביק לכוכב העבר דניס ברחקאמפ, שלקח את הילד הצעיר תחת חסותו. "הוא ראה בו את עצמו. זה היה הסימן עבורי לשים עליו עין".

בצעירותו, קבוצות רבות התלהבו מהכשרון שהציג. פיינורד ופ.ס.וו איינדהובן ניסו להחתימו, אך בסופו של דבר ההורים בחרו לשלוח את ילדם לקבוצה האהובה עליהם, שם לא הפסיק לסחוט מחמאות. "ישבתי בשקט בזמן שיוהאן קרויף יושב מולי ומחמיא לבן שלי", סיפר אביו של ואן דה-ביק, "אתה יודע כמה מוזר זה שמושא הערצה שלך מדבר כך על בנך? הוא הכיר את דוני מכף רגל ועד ראש".


בגיל 18 זכה להופעת בכורה בבוגרים, בליגה האירופאית מול סלטיק, ולאחר שפטר בוס מונה למאמן הקבוצה, הוא הפך לחלק מהותי בסגל. את העונה הנוכחית החל כשחקן רוטציה, בעוד טאדיץ' שיחק כקשר ההתקפי לצד לחלוץ הוותיק קלאס יאן הונטלאר, אך לאחר ההפסד הכואב 3:0 מול פ.ס.וו בסוף ספטמבר, החל לשלב המאמן אריק טן-האח את ואן דה-ביק בהרכב ומאז, הוא זוכה למלוא הקרדיט.  בסך הכל הוא רשם העונה 32 הופעות בליגה – הכי הרבה מבין שחקני המועדון.


כיאה לתוצר מחלקת הנוער האמסטרדמית, היכולת לשחק בכמה עמדות אינה זרה לו ומעבר לתפקודו כקשר ההתקפי, הוא משחק היטב גם כקשר במרכז השדה – מה שתורם טקטית למאמנו. אולם בשונה ממרבית חבריו להתקפה, ואן דה-ביק מבצע את תפקודו היטב גם בלי הכדור. ייחודו אינו נמצא ביכולות הטכניות, אלא בחוכמת המשחק ובתנועה ללא כדור. הקשר האינטילגנטי סורק את השטח ללא הרף, בוחן היכן חבריו עומדים על המגרש על מנת שיוכל לרוץ למקומות בהם יווצר לקבוצתו יתרון טקטי וכדי להגיע לפוזיציה הנכונה שתקל עליו למסור את הכדור, לעיתים גם בנגיעה אחת.



ההצטרפות להתקפה מאחור היא כלי הנשק העיקרי שלו, מכיוון שהוא יודע לרוץ לשטחים הפנויים בין קו הקישור לקו ההגנה של הקבוצה היריבה, משם הוא מרבה לייצר הזדמנויות לחבריו לקבוצה ולאיים על השער. הפריצות הללו מגיעות בעיקר כששחקני האגף נצמדים אל הקו, כך שיש לו חלל רחב יותר לנוע אליו, ובמשחקים בהם טאדיץ' מוצב כחלוץ מדומה – אז שחקני השלישייה הקידמית מרבים לבצע חילופי מקומות, מה שיוצר מעין "ברדק" חיובי בהתקפה ונותן לוואן דה-ביק יותר חופש פעולה.


לצד כל כוכבי הקבוצה, הזקוקים לכדור כמו אוויר לנשימה, נמצא השחקן היודע לקשר בין כולם, ולעיתים, גם לתפוס את שחקני ההגנה של היריבה עם המכנסיים למטה. "בתחילת המשחק ואן דה-ביק היה בלתי ניתן לעצירה", כתב העיתונאי הבריטי, בארני ראוני, לאחר שאייאקס גברה על טוטנהאם במשחק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות, "דפוסי הריצה שלו אף פעם לא צפויים, הוא תמיד מגיע לשטחים בהם אף אחד לא מגן".


במשחקים מול אריות היבשת, בהם כולם ציפו שנערי אייאקס יפשלו, ואן דה-ביק פרח והראה שניתן לסמוך עליו במשחקים גדולים – מה שבא לידי ביטוי בשערים שבישל והבקיע מול באיירן מינכן, ריאל מדריד, יובנטוס וטוטנהאם בשלבי הנוקאאוט המתקדמים של ליגת האלופות. לא רע עבור שחקן בן 22.



הצורך בבחירה הנכונה
בדומה לשאר חלקי הקבוצה הנהדרת מאמסטרדם, כך גם ואן דה-ביק מעורר עניין בקרב גדולות היבשת. מלבד שתי המנצ'סטריות וצ'לסי, שהביעו בו עניין כבר בינואר, כעת גם יובנטוס, פ.ס.ז', ארסנל וריאל מדריד מוזכרות כמועמדות – כשפרשנים דוגמת שחקני נבחרת הולנד וגרמניה בעבר, רנה ואן גיחפ ודיטמר האמאן, שידכו אותו לליברפול, טוטנהאם ובאיירן מינכן על גבי שידורי הטלוויזיה. יחד עם זאת, לא כולם בטוחים שלקשר הצעיר כדאי למהר לחתום באחת מהקבוצות הללו.


"לפי דעתי, דוני באותה הרמה שהיה השחקן אותו ירש, דייבי קלאסן, לפי שעזב", ניתח כוכב אייאקס בעבר, הדוויחס מאדורו. "הוא שחקן טוב, אבל הבחירה הבאה יהיה מהותית עבור עתידו". ואכן, ואן-דה ביק יצטרך לחשוב פעמים האם כדאי לו לעזוב את החממה של אייאקס, ולאן. כשקלאסן, הקפטן והמנהיג של הקבוצה, עבר לאברטון תמורת 35 מיליון אירו, אף אחד לא ציפה כי יקבל בעונת הבכורה שלו 250 דקות משחק בלבד.


כפי שישנן סיבות רבות להצלחתו של כדורגלן ביעד חדש, כמו החיבור לעיר, למנהגיה, לחבריו לקבוצה, למאמן ולשיטה, כך גם הסיבות לכישלון. וכשאתה שחקן שתלוי יותר בחבריך מכיוון שתכלית משחקך אינו עם הכדור, הסיכון מוכפל, בוודאי בגילו, בה כל דקת משחק חשובה, וישיבה ארוכה על הספסל יכולה לעצור את התקדמותו. בטח בארץ זרה, בקבוצה גדולה מרובת קשרים. אולי עוד תצוגת כדורגל מול טוטנהאם תוביל אותו דווקא ליריבתה השנואה – ארסנל. בסוף לא רק ברחקאמפ יראה בו כיורשו.