עזר כנגדו: סוארס יכול להוביל את ברצלונה?

מספרים שירדו לעומת התאמה לסגנון. העתיד שלו עדיין בברסה?

על אף שבחודשי הקיץ ליגות הכדורגל באירופה נמצאות בפגרה, הספקולציות לגבי עסקאות שבפתח לא עוצרות. מנהלי מועדונים מנהלים משא ומתן, סוכני השחקנים מנסים לסחוט כמה שיותר כסף עבור לקוחותיהם ועבור עצמם, ידיעות ספקולטיביות מתנוססות על גבי העיתונים והאוהדים מתפללים ששחקנים מסוימים יחתמו בקבוצתם.

בסופו של דבר, לא ניתן לדעת בוודאות, שהעברת שחקן כזה או אחר תיהיה הצלחה מהדהדת או כישלון גמור. לא מדובר כאן במדע אלא בבני אדם, והסיבות לאי הצלחה רבות.


כך למשל, פרננדו טורס בצ'לסי, אלכסיס סאנצ'ס ביונייטד ואפילו זלאטן בברצלונה, לא ממש הצליחו לעמוד בציפיות בתחנות מסוימות בקריירה. לכן, אוהדים הבלאוגרנה צריכים להרגיש ברי-מזל, שלואיס סוארס נחת בקאמפ-נואו בקיץ 2014 תמורת 82 מיליון ליש"ט.


באותה העת גם היריבה השנואה, ריאל מדריד, נאבקה על שירותיו, אך זו החליטה לצאת מהמירוץ עקב התנהגותו על המגרש – והיום המחיר ששולם עבור שירותיו נראה כמחיר מציאה, בטח על סמך 175 השערים שהבקיע במדי המועדון ו-94 השערים שבישל.


בוודאי כשרואים שברצלונה ביזבזה מאז כמעט 665 מיליון ליש"ט על העברות שחקנים, אך אף אחד מהם, בדיעבד, לא השפיע על המועדון כמו האורוגוואי. יחד עם זאת, האם כעת כשהחדות מול השער אינה כפי שהייתה והמועדון מתחיל לבנות את עצמו עם הפנים לעתיד, צריך להיפרד מהחלוץ בן ה-32? רגע לפני המפגש מול מנצ'סטר יונייטד, מבט על עתידו של סוארס.


הבנה עיוורת
חלוצים תמיד נשפטו על פי כמות השערים שכבשו. חלוצים גדולים בעבר נתנו יותר לקבוצתם מאשר רק להבקיע גולים, אך שמם נכתב בספרי ההיסטוריה בעיקר בזכות מספר השערים שכתוב ליד שמם.
 
כשבוחנים את התפוקה של סוארס ביחס לשנים עברו, מגלים שחלה נסיגה ביכולת ההבקעה, שהובילה אותו לטופ בעבר. בעונה שעברה הוא הבקיע 0.59 שערים בממוצע למשחק בכל המסגרות, כשבעונה לפניה הוא כבש 0.69, ולפני כן 1.06. העונה, הוא הבקיע רק 0.56 שערים בממוצע למשחק.


גם השוואה סטטיסטית לחלוצי רחבה אחרים אינה מבשרת טובות עבור חלוץ הקטאלונים. אגוארו כבש 0.92 שערים בממוצע למשחק בכל המסגרות, לבנדובסקי 0.76. כשגם חלוץ ריאל מדריד המושמץ, כרים בנזמה, כבש יותר ממנו בממוצע – 0.59 שערים למשחק.



לצד משחקים בהם כיכב כמו בקלאסיקו מול ריאל, היו לו משחקים ארוכים בהם סבל מבצורת שערים, כשבליגת האלופות הוא עוד לא כבש העונה.


"אני מאמין שככל שהעונה תתקדם הוא ישתפר. אבל בכל עונה זה ניהיה קשה יותר עבורו", חווה את דעתו אינקאי לורדה, עיתונאי מהמגזין הספרדי 'פאננקה'. "תראה את גמר גביע הסופר קופה הספרדי. הוא לא הצליח להשלים שתי מסירות מדויקות ברצף".


יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם כשסוארס לא כובש בצרורות, הוא עובד קשה בכדי להקל על השחקן בו תלויה מכל הקבוצה – ליונל מסי.


בדומה לחלוצים רבים בכדורגל המודרני - דוגמת פרמינו, בנזמה, ז'ירו ומנדז'וקיץ' - סוארס עוסק במשיכת תשומת הלב של שחקני ההגנה ופינוי שטחים עבור הקיצוניים שלצדו. הוא נאבק על כל כדור, נלחם ללא פשרות, לעיתים אף חוסם את שחקני היריב, ממש כמו בכדורסל. מלאכה שלאו דווקא נראית בסטטיסטיקה.

היכולת לשחק בנגיעה אחת ולנוע היטב ללא כדור, גורמים ליריב להתמקד פחות במסי, וכך הוא מאפשר לארגנטיני מרווח נשימה יקר בכדי שיוכל לבצע את קסמיו.


"מסי התפתח עם השנים למעין פליימיקר שזקוק לחופש רב", הסביר רומאריו מרטין, כותב הספר 'מסי, הגאון בבית הספר לכדורגל', "לשם כך, הוא זקוק לחלוץ מלפנים שיאפשר לו את החופש הזה".


סוארס הצליח להשתלב בקלות בשיטה של בארסה ולא רק שהפך לחלק אינטגרלי בקבוצה לצד מסי – הוא גורם לפנומן להיות טוב עוד יותר. השתלבות מקצועית כה מוצלחת אינה דבר לא מה בכך בברצלונה. תשאלו את פיליפה קוטיניו.



נלחם בשיניים על עתידו
כוכבי הסגל של ברצלונה מתבגרים, ובהנהלת המועדון הפנימו שצריכים להכין את הקרקע לקראת היום בו מסי יפרוש, ולצרף את כוכבי העתיד. ארתור הברזילאי הובא בקיץ למרכז השדה ופרנקי דה יונג יגיע בעוד מספר חודשים בכדי להיות היורש של בוסקטס. מסי עדיין שולט בעולם הכדורגל ביד רמה, ומעמד חברו הטוב אמור להיות איתן.


ובכל זאת, שמותיהם של חלוץ איינטרכט פרנקפורט, לוקה יוביץ', ושל אנטואן גריזמן לא מפסיקים לעלות בתקשורת הספרדית כמועמדים להגיע, מה שמרמז על כך שעתידו של סוארס, לפחות במעמד הנוכחי, אינו מובטח.


בכדי לסתום את הגולל על פני השמועות, הוא יצטרך לככב מול מנצ'סטר יונייטד, כפי שעשה בעבר במדי ליברפול. להתעלם מכל רעשי הרקע, הן מהשמועות והן מהתקשורת האנגלית – שתדאג להזכיר לו את שלל הפרשיות בהן היה מעורב על המגרש כשכיכב בממלכה, הוא פשוט יצטרך להוכיח שכוחו עדיין במותניו, ושעתידו עוד לפניו.
 
החלוץ, שלא כבש מאז 2015 במשחק חוץ באלופות, יצטרך להוכיח שהוא עדיין מסוגל להכניע את דה-חאה בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות, כפי שהכניע את אובלק וקורטואה בליגה הספרדית. להראות לכל העולם שלכולם יהיה עוד זמן רב להנות מהעתיד של ברצלונה, אך ההווה עדיין כאן, חי ובועט. במקרה של סוארס, אולי אפילו נושך.