רק רוצה לרקוד: דני אלבס רודף אחרי האושר
אחרי שנים בהן היה רדוף בבארסה, המגן עבר ליובה כדי לחייך
"שלום לכולם, ברוכים הבאים לסיבוב נוסף של דני אלבס נגד העולם״. אם יש בקהל קורא מחשבות והוא היה נכנס לתוך הראש של המגן בעונה שעברה, זה המסר שהיה מועבר לו. יכולות הכדורגל הנהדרות של הברזילאי ידועות, אבל בסיבוב הפרידה שלו מברצלונה, הוא גם הוכיח את כישרון האגרוף שלו. מטאפורית. לפעמים, הוא היה נלחם בכמה חזיתות בו זמנית.
אם אתה שונה, אתה תמשוך יותר אש. זה יכול להיות בדרך בה אתה מדבר, זה יכול להיות בדרך בה אתה מתלבש. אלבס חווה את זה על בשרו בשנים האחרונות שלו בברצלונה. לא תשמעו ממנו דברים משעממים כמו: "העיקר שהקבוצה ניצחה" כמו רוב חבריו בבלאוגרנה בעבר. הסרטונים המשעשעים ומופעי הרגאטון באינסטגרם, התספורות הקיצוניות ומעילי עור עם קוצים מברזל בכתפיים בוודאי לא הוסיפו. הם רק חיממו עוד יותר את המבקרים ונתנו להם סיבה להמשיך לקטול אותו. עד שעזב ליובנטוס, הברזילאי התגונן ממה שבספרד אמרו עליו ועשה את זה יותר טוב מאשר על המגרש.
ברצלונה היא כמו אישה יפה שמתעקשים למצוא מה לא בסדר בה. אלבס היה נקודת החן שיצאה במקום הלא נכון. בכל הופעה חלשה, בכל פאשלה בהגנה, העיתונאים היו מתנפלים קודם כל עליו: הגבהות ללא כתובת, לא יורד בזמן לעזור להגנה, עושה חורים. כך היו נשמעים רוב הניתוחים. בגלל שלא היה מקובע כמו רוב השחקנים בבארסה, בגלל שתמיד אמר את מה שישב עליו, בגלל שהיה שונה, הוא היה מקור הרוע מבחינתם. לברזילאי הצבעוני תמיד היו תשובות והמבקרים שלו לא אהבו אותן.
זה הקסם של אלבס. ״אם אתה עושה את אותו הדבר כמו כולם, אתה כמו כולם״, הסביר באחד הראיונות חסרי המעצורים שלו, ״אני לא רוצה להיות עוד שחקן. הביקורות עליי הן תסריט שחוזר על עצמו. חשבתי לעצמי: ׳לעזאזל, אומרים עליי שאני לא מגן טוב, שאני לא תוקף טוב, שאני לא יודע להגביה כדור, אז איך שיחקתי בברצלונה שמונה שנים? תארו לעצמכם שהייתי טוב בדברים האלה, היו בונים מקדש לכבודי״.
המספרים של אלבס בברצלונה היו מדהימים. הוא כבש 21 שערים ובישל עוד 97. בקבוצה שצ'אבי ואנדרס אינייסטה שיחקו בה, הוא היה השחקן שבישל למסי הכי הרבה פעמים (42) והצטרף לארגנטיני וללואיס פיגו כאחד משלושה שחקנים שבישלו למעלה מ-100 שערים בספרד. הוא זכה עם הבלאוגרנה ב-6 אליפויות, 4 גביעים ו-3 פעמים בליגת האלופות. הוא הברזילאי המעוטר ביותר בהיסטוריה עם 30 תארים, מה שגרם לו אפילו לחילול קודש.
מצד אחד, הציניות והפוסטים מציגים את אלבס באור בו היה רוצה להיראות. מצד שני, ובתוך הסכסוך הבלתי נגמר עם התקשורת, הן גם פגעו בו ומחוות נהדרות שעשה זכו לסיקור פחות משמעותי. אחת מהן היא רצון שלו לממן לוונצואלה רכישה של תרופה לצהבת. עם זאת, הוא נדחה על ידי הנשיא ניקולאס מאדורו, שתחת שלטונו, המדינה עברה קריסה כלכלית ממנה היא מתקשה לצאת.
אדם נוסף שעלה על טרמפ המבקרים היה לא אחר מאשר פלה. ציפיתם שלפחות לאחד הכדורגלנים הגדולים בכל הזמנים, אלבס ידבר בכבוד, אבל לא כך היה. כשדוחקים אותך לפינה ומצמידים אותך אליה, אתה לא יכול לדעת איזה רעל יצא ממך. המגן אחראי על לא מעט ציטוטים יוצאי דופן, אבל נראה שגם הוא הגזים כשיצא למתקפה נגד האגדה ממולדתו, ועשה זאת באמצעות הפלטפורמה שגרמה לרבים לסלוד ממנו: האינסטגרם, המקום שבו הוא יכול לבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר, בלי פילטרים.
״פלה, אתה המלך, אבל אני זכיתי ביותר תארים ממך״, אמר אלבס מעט לאחר שהשלים זכייה בתואר ה-30 שלו, אחד יותר מהאגדה. המעטפת הייתה לא פחות בעייתית מהמילים: המגן לא היה יכול להפסיק לצחוק כשהוא העביר את המסר שלוֿ, כשברקע שומעים את חבריו נקרעים יחד איתו. ״פלה, תהיה רגוע, זה לא אומר כלום. אם אתה רוצה לבקר אותי, בבקשה. אומרים שמה שקובע בכדורגל זו ההיסטוריה. אם כך, הולך לי טוב״. התנועות המזלזלות שביצע בסרטון בוודאי לא הוסיפו לאלבס כבוד בברזיל, אבל קשה מאוד לשפוט אדם במצוקה.
מאז הריב הקטן עם פלה עבר הרבה זמן. נראה שלפחות בנבחרת, שכחו את העניין לאלבס, והוא נבחר לקפטן החדש של ברזיל במקום ניימאר. זה לא אומר שהמגן בן ה-33 סיים להעביר את כל המסרים שלו לעולם. ״יום אחד אני אגיד לעצמי: באמת הייתי שונה בעולם הכדורגל״, סיפר, ״כמה כוכבים הגיעו לברצלונה ועזבו מהר? זה לא אומר שהם רעים, אבל להיות ׳חיה׳ בבארסה זה לא מספיק. עם כמה שאני רע, אני הזר עם הכי הרבה הופעות במועדון, חוץ ממסי. צריכה להיות לי איזושהי איכות אם ככה. אני יודע שהרוב הגדול לא אהב אותי, כל הזמן הייתי תחת זכוכית מגדלת, אבל היא גם מבליטה את הדברים הטובים שבך ולי יש ביצים ענקיות״.
לא רק עם העיתונאים הייתה לאלבס בעיה. נראה שגם הנהלת ברצלונה העדיפה להתעלם מהתרומה הענקית שלו והוא לא חסך את דעתו. ״רק רציתי שיעריכו אותי כפי שמגיע לי, לא הייתי מוכן להישאר בכל מחיר״, הסביר, ״אני לא מבין למה כולם נלחמים היום על כסף, כוח ותהילה. אנשים לא מבינים שזה חרא? כשיש לך יותר כסף, יש לך יותר בעיות. כולם היום בתוך הפלאפונים שלהם, לא מדברים אחד עם השני ובודקים מה אמרו עליהם ברשתות החברתיות. ככל שאתה מבין מה נהיה מהעולם, אתה מתאכזב יותר״. מה שהציק לברזילאי היה העיכוב של בארסה עם הצעה לחוזה חדש. הוא בסופו של דבר האריך אותו בשנתיים ב-2015, אך ניצל את האופציה שהייתה לו להשתחרר בחינם בקיץ החולף וחתם ביובנטוס.
לא רק הרדיפה שלו, תחושות המיצוי וחוסר הכבוד גרמו לאלבס לעזוב את בארסה. הוא רצה להוכיח משהו לעצמו ובעקיפין גם לכל המבקרים שלו. ״אולי יותר קל לזכות בתארים בברצלונה, אבל קשה להישאר חלק מהקבוצה הזאת לאורך שנים. אני לא מסי ועדיין נבחרתי חמש פעמים לנבחרת השנה בעולם. כשידברו על ליאו כשחקן הגדול ביותר אי פעם, יזכרו שדני היה מי שבישל לו", התייחס. הוא היה אחד השחקנים הראשונים שפפ גווארדיולה החתים אחרי שמונה למאמן הבלאוגרנה בדרך להשתלטות על הענף. כעת, הוא רוצה לעבור תהליך דומה עם יובנטוס, כשהפך לאחד החלקים הנוצצים בפאזל הכי המלהיב שנבנה בחלון ההעברות האחרון באירופה.
על המגרש אלבס לא יוכל לפתוח בקבוקי בירה במספרת או לשיר להיטים מדרום אמריקה, כמו שהוא עושה באינסטגרם, אבל הוא יזכה לשם שינוי לשלווה, גם אם ההתחלה קשה. ״הוא משחק באש וחייב להבין שבאיטליה נענשים על כך״, אמר מסימיליאנו אלגרי לאחר ה-1:2 של יובה על פיורנטינה במחזור הפתיחה, בו הברזילאי הצטרף להתקפה והשאיר את העורף חשוף במספר מקרים. ועדיין, בהתחשב באפשרויות ועם כל הניסיון שהמגן מביא איתו, זה השחקן הטוב ביותר שמאמן הגברת הזקנה היה יכול לבקש לצרף לפרויקט המסקרן שלו.
בצירוף מקרים, המסע השאפתני של יובנטוס בליגת האלופות מתחיל מול סביליה, הקבוצה הראשונה של אלבס באירופה. באיטליה לא יחכו לו בכל פינה, אבל את זכוכית המגדלת גם הגברת הזקנה תחזיק, בוודאי שיש לה לא מעט ציפיות משחקן שהיה חלק משמעותי מהמעמדים עליהם היא חולמת. אלה השנים האחרונות של הברזילאי ברמות הגבוהות והן צריכות להיות משמעותיות לא פחות מאלה בברצלונה, בהן יוכיח שהוא יכול בלי רשת הביטחון שסיפקו לו מסי, אינייסטה ושאר החברים. אלבס אולי עלה 90 מיליון יורו פחות מגונסאלו היגוואין, אבל המסר שלו לגבי כסף כבר עבר.