עד חצי המלכות: אלו מצטייני הפרמיירליג

לכבוד הבוקסינג-דיי: וארדי ואוזיל בפנים, אבל מי עוד?

שוער: פטר צ'ך (ארסנל)
גם עונה שלמה בה חימם את הספסל של צ'לסי לא פגעה בצ'ך. מאז שנפרד מיינס להמן לפני קרוב לעשור, ארסן ונגר התקשה למצוא שוער שישדרג את הקבוצה ויתן את השקט הדרוש בקו האחורי של ארסנל. המלחמה שלו על הצ'כי, ההחתמה היחידה שלו בקיץ האחרון, הייתה מוצדקת.


בווידאו: ואן חאל נוטש את מסיבת העיתונאים


עם הכניסה למשחקי חג המולד, התותחנים הם בין 3 הקבוצות שספגו הכי מעט (14 יחד עם טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד), בעיקר בזכות צ'ך, שהביא איתו ווינריות וניסיון, עם ממוצע של 3.2 הצלות למשחק. הוא צריך לא לספוג רק בעוד משחק אחד כדי להפוך לשוער ששמר הכי הרבה פעמים על רשת נקיה בפרמיירליג (170), אבל כבר הודה: "אם ניקח אליפות כשבכל משחק עד סוף העונה ננצח 1:2, אני מוכן לוותר על השיא".


הגנה: ארון קרסוול (ווסטהאם)
יש ירידה חדה ביכולת של הפטישים, אבל קשה להתעלם מפתיחת העונה המצוינת, בה צברו מספיק נקודות כדי לתקוע יתד בחלק העליון של הטבלה. זאת כבר עונה שניה שקרסוול הוא אחד משחקני ההגנה הבולטים בליגה, גם בזכות התרומה להתקפה עם 3 בישולים עד כה. כשסלבאן ביליץ' בוחר הרכב, הוא משבץ ראשון את המגן האנגלי, השחקן היחיד בווסטהאם שפתח בכל 17 המחזורים ששוחקו ב-2015/16, ובכולם השלים 90 דקות.


הגנה: סקוט דאן (קריסטל פאלאס)
זאת העונה השניה של דאן בסלהרסט פארק, אחרי שכבר בסיום הראשונה נבחר ע"י המועדון לשחק העונה שלו. השידוך בין אלן פארדיו לפאלאס הוא לא פחות מקסום, ומקבוצת צ'מפיונשיפ מובהקת, היא הפכה לאחת שפוזלת בלי בושה לעבר מוקדמות ליגת האלופות. לעבודה של הבלם תחת המנג'ר יש חלק נכבד בכך. דאן ממשיך בדיוק איפה שעצר בעונה שעברה, עם לא פחות מ-5.9 הרחקות של מצבים מסוכנים בממוצע למשחק, וכבר הספיק לכבוש 3 פעמים ב-2015/16, כולל שער ניצחון דרמטי ב-1:2 על ליברפול. הוא כבר בן 28 ואמנם הגיע מאוחר לפרמיירליג, אבל יש בלמים שהם בדיוק כמו יין בכל מה שקשור לזמן.


הגנה: טובי אלדרווילד (טוטנהאם)
אחרי שהושאל בעונה שעברה לסאות'המפטון מאתלטיקו מדריד, נראה היה שמשהו נעצר בפריצה הגדולה של הבלגי. במדי הסיינטס, אלדרווילד הוכיח למה הוא שחקן הרכב באחת הנבחרות הטובות בעולם. אחרי ה"שיקום", טוטנהאם ידעה שזאת הזדמנות מצוינת עבורה לשדרג את הקו האחורי כששמה עליו יד. לספרס יש את אחת מ-3 ההגנות הטובות בליגה, כשהבלגי פתח בכל המחזורים עד כה ומציג שיתוף פעולה נפלא עם יאן ורטונגן, חברו לנבחרת, במרכז ההגנה. קשה להתווכח עם 7.7 הרחקות של מצבים מסוכנים בממוצע למשחק, בישול ושני כיבושים. אחד העוגנים שאולי סוף סוף יסחוף את התרנגולים למקום בין ארבע הראשונות בסיום העונה.

קשר: יוהאן קבאיי (קריסטל פאלאס)
כשעזב את פ.ס.ז' והגיע לפאלאס, הייתה תחושה שזאת חזרה שלו לאפרוריות, אחרי שהגיע לעיר האורות מניוקאסל. כשאתה זוכר חסד למישהו בעולם הכדורגל, זה חזק מהרבה דברים, וכך גם הקשר המיוחד בין פארדיו לקבאיי, שאחרי שעבדו יחד במגפאייז התאחדו בלונדון. חמישה שערים הבקיע הצרפתי עד כה העונה, 3 מהם מהנקודה הלבנה, אבל העבודה שלו במרכז השדה היא העיקר והרבה בזכותו, פאלאס כמעט ולא מאבדת נקודות. הוא חוטף 3.8 כדורים ומבצע 3.1 תיקולים נקיים בממוצע למשחק, וגם חתום על בישול. אחד הקאמבקים היותר מוצלחים לאנגליה, ומי שאחראי על כתיבת לא מעט פרקים בסיפור שנכתב בסלהרסט פארק העונה.


קשר: מסוט אוזיל (ארסנל)
למה שפשוט לא ניתן למספרים לדבר? 15 בישולים ב-16 הופעות, רחוק רק 5 משיא הבישולים לעונה בפרמיירליג של תיירי הנרי מ-2002/03, שבר את שיא האסיסטים במשחקים רצופים באנגליה כשהגיע לשבעה, השחקן הבא ב-5 הליגות הבכירות באירופה המחזיק בכמות הבישולים הגבוהה ביותר הוא אנחל די מריה עם 9. יש לאוזיל גם שני שערי ליגה, והוא דואג לכך שלארסנל יש העונה הזדמנות אולי בלתי חוזרת לזכות באליפות.


קשר: קווין דה בריינה (מנצ'סטר סיטי)
המאבק שסיטי ניהלה עם וולפסבורג על דה בריינה היה הארוך והמתיש ביותר שהתכולים חוו מאז ההשתלטות של השייח'ים מהמפרץ על המועדון. מי שלא היה מספיק טוב עבור ז'וזה מוריניו בזמנו בצ'לסי הפך לנכס של מנואל פלגריני, למרות איבוד הנקודות שעלול להתברר כקריטי מול ארסנל וההתרחקות מהפסגה. כוכב נבחרת בלגיה, שלא טעם יותר מדי מהפרמיירליג כשהיה חלק מהבלוז, המשיך באותו קו איתו הגיע מגרמניה עם 4 שערים ו-6 בישולים. כשיאיא טורה וראחים סטרלינג לא מגלים יציבות, ודויד סילבה וסרחיו אגוארו סובלים מפציעות, הוא שם כדי לחלץ את הסיטיזנס ולהשיג נקודות חשובות. למרות שלקחו את הפניה הלא נכונה, דה בריינה יהיה שם כדי לדאוג שהתכולים ישארו במירוץ האליפות עד השניה האחרונה.

קשר: ריאד מחרז (לסטר)
הוא הצלע הפחות מדוברת בצמד האכזרי של מוליכת הטבלה וההפתעה הגדולה ביותר באירופה, אבל מחרז הוא קטלני לא פחות. לכוכב נבחרת אלג'יריה יש כבר 13 שערים ו-7 בישולים, והוא גורם לכך שלסטר לרגע לא תרגיש לא בנוח עם ההשתלטות שלה על הפסגה. קלאודיו ראניירי כבר כינה את מחרז "מלך", עכשיו השאלה האם הוא ימשיך לשלוט בלסטר גם אחרי חלון ההעברות של ינואר. מחזרות כבר יש, בעיקר פ.ס.ז' שמציעה לו חזרה לעיר הולדתו. ועוד משהו: אפשר למצוא בסגל של מכבי חיפה שחקנים שהיא שילמה עליהם הרבה יותר מהסכום שהשועלים נפרדו ממנו כדי להביא את האלג'ירי מלה האבר בשנה שעברה.


חלוץ: אודיון איגאלו (ווטפורד)
בעבר, כשווטפורד הייתה קופצת לביקור בפרמיירליג, זה היה נגמר מהר מאוד ובנדנדה חזרה לצ'מפיונשיפ. הפעם זה כבר לא יקרה, והרבה בזכות איגאלו, השחקן הראשון בהיסטוריית הצרעות שמגיע לכמות דו-ספרתית של כיבושים בעונה בליגה הבכירה. 12 שערים ו-2 בישולים יש לניגרי הקטלני ב-2015/16, שסחף את הלונדונים לאזור בטבלה שמוביל לאירופה בסיום העונה.


חלוץ: רומלו לוקאקו (אברטון)
ככל שהשנים חולפות, המפלצת מבלגיה הופכת ליותר ויותר רצחנית. יש לו העונה כבר 13 כיבושים, הוא הבקיע ב-8 משחקים ברציפות בכל המסגרות, ובכך השווה את שיא המועדון של הטופיז שמחזיק מעמד מאז 1954. בעוד לוקאקו מתעצם, תרתי משמע, אברטון ממשיכה לדעוך ונראה שגם העונה לא תהיה חלק מחבורת הצמרת. אחרי שלא קיבל את הקרדיט מצ'לסי, הוא בחר במקום נהדר כדי להתפתח בו, אך התהליך הזה הסתיים. בגיל 22, הגיע הזמן שהשערים שיבקיע יתפסו כותרות שקשורות לקבוצות קצת יותר גדולות.

חלוץ: ג'יימי וארדי (לסטר)
מכדורגלן חובבן למלך שערי הפרמיירליג בתוך חמש שנים עם 15 גולים העונה, קבע שיא חדש של כיבושים במשחקים רצופים עם 11, סחף את קבוצתו לפסגת הטבלה. הבנתם את הכיוון, הגיע הזמן לקצת מוזיקה:


Jamie Vardy is having a party"
"!Bring your Vodka and your Charlie


מאמן הסיבוב: קלאודיו ראניירי (לסטר)
הוא נכשל בכל מקום בו אימן בשנים האחרונות, הוביל את נבחרת יוון לקריסה והושפל מול איי פארו במוקדמות יורו 2016. בלסטר לקחו את ההימור ונתנו את הצ'אנס לראניירי, שהפעם האחרונה שאימן באנגליה הייתה לפני למעלה מעשור. גם הוא לא האמין שהשידוך יהיה כל כך מוצלח, אבל כשחושבים על זה, פיצה בכל פעם ששומרים על רשת נקייה נשמע כמו סידור שכל שחקן ילחם עבורו. הקריירה של הג'נטלמן האיטלקי חווה תחייה בגיל 64, כשהפך את לסטר לקבוצה הראשונה שלחג מולד בעונה אחת מגיעה מהמקום האחרון וכעבור שנה מהפסגה. בנוסף, הוא שלח הביתה את מוריניו, אותו אחד שקרא לו "זקן" ורמז שהוא סנילי. לכו תדעו איפה זה יגמר בסוף העונה.