מה, שוב הוא? דונגה עדיין בונה על רוביניו

"אם זה היה תלוי בי, דויד לואיז וטיאגו סילבה לא ילבשו את החולצה של ברזיל שוב". "עם איך שלואיז נראה נגד גרמניה, זה הרגיש כמו תינוק שמחזיק בשלט של פלייסטיישן". שני משפטים שנאמרו על ידי ברזילאים, שני שעירים לעזאזל. זאת כל המשמעות של נבחרת ברזיל מודל 2015, זאת שחטפה 7:1 מגרמניה בחצי גמר גביע העולם הביתי. זאת שעברה תאונה בסגנון מכונית שנמחצת במופע "מאנסטר טראק". מופע האימים יושב עמוק בזכרון של העם בארץ הסמבה. זהו משהו שכמה ניצחונות רצופים במשחקי הכנה, שדונגה רשם מאז מונה שוב לתפקיד המאמן, בטח לא יטשטשו.

לקראת הקופה אמריקה, דונגה עומד בפני משבר אי אמון בנבחרת, כנראה הכי גדול שידעה. הכל בגלל לילה ארור אחד בבלו הוריזונטה. תחילת השיקום של ברזיל צריך להתחיל עם זכיה בגביע היבשתי ונראה שהמאמן הסיק את המסקנות, כשלקח מעט מאוד שחקנים שהיו חלק מהסגל למונדיאל. גם במשחקי ההכנה שקיימה הסלסאו, אפשר היה למצוא שמות לא ממש חלומיים, כמו דייגו טארדלי ואברטון ריביירו שמשחקים באסיה או קאקה שמעבר לשיא, כששני הראשונים אף נכללו ברשימה שתסע לצ'ילה. אבל כנראה שדבר לא הרגיז את האוהדים כמו שקרה להם כששמעו שגם רוביניו יהיה שם.

דמיינו סצנה מסרט הוליוודי, בה בן אדם מיואש נופל על ברכיו, מרים ידיים מעלה, וזועק: "למה אני?!". כך הרגישו רבים בברזיל כששמעו על ההחלטה של דונגה, ששוב בחר להמר על הקשר-חלוץ הסורר. אבל המאמן הלאומי לא היה מוכן לוותר על רוביניו, גם בגיל 31, גם אחרי שהצטרף לרשימה המפוארת של אנשים שנחשבו ל"פלה הבא" וגמרו יותר באיזור של אדריאנו ודנילסון. זה האיש שעשוי למצוא את מקומו בהרכב, מי שיצטרך לעזור בניקיון שמם של חבריו המושפלים מהמונדיאל, אחד שכבר מזמן ויתר על מיצוי הפוטנציאל שלו ורק מחכה להרפתקה הבאה, אליה הוא גם מוכן לנדוד עד יוון. "יש לי הצעה מאולימפיאקוס, הכל תלוי בכמה כסף אקבל שם", חשף.

בניגוד לריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי ומילאן, דונגה הוציא את המיטב מרוביניו. בקדנציה הקודמת של המאמן בסלסאו בין 2006 ל-2010, הכשרון המתבגר כבש 21 פעמים ב-53 משחקים. באותה תקופה, רק ג'ילברטו סילבה ערך יותר הופעות ממנו (54) ורק לואיס פביאנו כבש יותר ממנו (22). בנוסף, רוביניו סיים כמלך שערי קופה אמריקה 2007, הטורניר הקודם בו זכתה ברזיל, עם 6 כיבושים והיה השחקן המצטיין בו. 8 שנים חלפו, הרבה השתנה בקריירה של האחרון, אבל מבחינת האמון של הבוס בו, דבר לא נפגע.

"יש שחקנים שמשתפרים ברגע שהם לובשים את החולצה של ברזיל. רוביניו מביא איתו כשרון והתלהבות, יש לו סגנון אחר של מנהיגות והוא יודע מה התפקיד שלו כעת בנבחרת", הסביר דונגה את הבחירה להמר עליו. החלטה תמוהה במונדיאל של לואיז פליפה סקולארי הייתה לפתוח עם פרד כחלוץ בחוד. כמו שלפיליפאו היה את האיש שלו, כמו שלאלי גוטמן יש את איתי שכטר, אותו הדבר קורה כעת. ככה זה, חבר מביא חבר ולא משנה מה היכולת שלו. דונגה הסביר: "רוביניו כאן בזכות ההופעות שלו בסנטוס". המשמעות: חמשת השערים שהבקיע לזכות קבוצתו והובלתה לאליפות הפאוליסטה (הליגה של סאו פאולו) בעונה האחרונה.

דונגה היה מוכן להכניס את ידיו לאש בשביל רוביניו במשך שנים רבות. כשהוא כבש 16 שערים בשתי עונות מלאות בבעיות במנצ'סטר סיטי, אחרי שרוברטו מנצ'יני החליף אותו גם אחרי שנכנס כמחליף, המאמן הברזילאי הניף אצבע מאשימה אך ורק לעבר התכולים בפעם הקודמת שאימן את הנבחרת. "הסתכלתי על השערים שברזיל כבשה, ב-70 אחוזים מתוכם הוא היה מעורב", הטיח בצוות הקבוצה האנגלית. "הוא צריך את הכדור אצלו ברגל ולהיות שמח כמו בנבחרת, בסיטי לא נותנים לו לעשות זאת".

רוביניו לא צריך שיגוננו עליו, הוא כבר שחקן ותיק במונחים של כדורגל. ועדיין, הוא כנראה כבר לא יסיר את התווית השלילית שדבקה בו. למרות זאת, תמיד תהיה לו הכתף התומכת של המאמן הלאומי שלו. בתקופה שבה בברזיל מחפשים תקווה לקראת הקופה ומונדיאל 2018, ומתחדשים בכשרונות כמו קאסמירו, פליפה קוטיניו ודוגלאס קוסטה, בנבחרת מעדיפים שאחד מאלה שיובילו אותם הוא דמות מהשליליות ביותר כיום בארץ הסמבה.

דונגה מאמין שהאיש שזרח אצלו, יוכל לעשות זאת פעם נוספת בזכות הניסיון: לזרוק מילה פה ושם, להסביר איך מסירה הייתה יכולה להיות קצת יותר חכמה, להבקיע שער ולהראות שמדי פעם הכשרון עוד יכול לנחות עליו. כמו שהוא עשה אז, בקופה אמריקה בוונצואלה, שם סיים עם הגביע. מצד שני, בברזיל כמו בברזיל, כשחבר מביא חבר, זה לא תמיד הולך חלק. אז אם לא שכחתם איך נגמר להם המונדיאל הביתי, אולי עדיף היה למצוא דמות אחרת שתשמש דוגמא לחוסן, יציבות ומוסר עבודה. בכל הנוגע לאלה, רוביניו הוא לא בדיוק מודל לחיקוי.