לא נמאס לכם? הביקורת נגד בארסה מיותרת

בכל פעם מחפשים סיבות לכישלון הקטאלוני, אך הם לא נשברים

אוהדי כדורגל צמאים לדם ומריחים אותו מקילומטרים. תנו להם משהו שהפסיק לעבוד כמו שצריך והם יהיו שם כדי לשבור אותו. בימים אלו, ברצלונה היא הקורבן. "תם זמנה", "סוף עידן" ועוד שלל הצהרות ריקות מתוכן נזרקות לאוויר חדשות לבקרים, במה שהתחיל כבר בעונה שעברה – עונה שבה הקטאלונים זכו באליפות.


העונה, בארסה קרובה מאוד להשלים העפלה לרבע הגמר על חשבון מנצ'סטר סיטי, אחת הקבוצות הלוהטות באירופה, וכשאנחנו באמצע חודש מארס היא רחוקה 4 נקודות בלבד מהמקום הראשון בליגה. ועדיין, כמעט כרגיל בתקופה האחרונה, היא שוב עומדת לתלייה. אז מה בעצם רוצים ממנה?

רוב חובבי הכדורגל התלוננו במשך שנים על כך שהליגה הספרדית משעממת, ושמדובר במירוץ של שני סוסים. כל כך התמרמרו על כך שבארסה מפרקת את הליגה, עד כדי כך שסוף סוף יש עניין ואנשים מתגעגעים לימים המשעממים ההם. "אתלטיקו מדריד לא מספיק חזקה כדי להתחרות בליגה הספרדית המשעממת", הכריז דייגו סימאונה בתחילת העונה וכעת המאמן הארגנטיני משפשף את עיניו ולא מאמין שהוא בעמדה כל כך טובה לזכות באליפות. אבל עזבו את אתלטיקו, אפילו בילבאו, ולנסיה, סוסיאדד וקבוצה כמו ויאדוליד סיימו העונה להיות הנמושות, נלחמות עד הסוף מול הגדולות ויוצאות מהמפגשים עם ראש מורם. אם אתם כל-כך מתעקשים להכריז על "סוף עידן", אז הנה, קיבלתם אחד אמיתי.


אז למה בכל זאת מקטרים? יותר נכון, למה כבר מוציאים את הכתר וצובעים אותו בלבן? ריאל מדריד נותנת את העונה הכי טובה שלהם בשנים האחרונות, אבל חכו רגע. למדנו כבר שצריך לנשום עמוק לפני שאנחנו מקפלים את הבאסטה הקטאלונית. "הרגו  אותנו, אך אנחנו עוד לא מתים", הבהיר חבייאר מסצ'ארנו, אחד שרק לפני שנה היה שותף לשתי דוגמאות מצוינות לחזרה לחיים: זה התחיל עם הפרידה מפפ גוארדיולה והטיקי-טקה. למרות כל הקושי, הבלאגן, השינוי הפתאומי והמנטור שעזב, בארסה התמודדה עם הבעיות וטיטו וילאנובה הצעיד את הקבוצה לאליפות. כן, את אותה קבוצה שכבר אמרו שאיבדה את הקסם שלה. אותה קבוצה ששחטו ואמרו שתם זמנה. אבל רגילים להגיד את זה על בארסה, לא?

המקרה הנוסף מהעונה שעברה היה במפגש שמינית הגמר מול מילאן. עוד לפני שבארסה הודחה בצורה כואבת מול באיירן, אוהדים ופרשנים קנו זרי פרחים לקבר בצבעי כחול-ארגמן. ה-2:0 בסן סירו הוציא מסע קבורה למועדון הפאר, מסע שהסתיים ב-0:4 ענק בקאמפ נואו, רמונטדה מדהימה. ולא, זה ממש לא נס. זה אופי. כזה של קבוצה שממש לא אמרה את המילה האחרונה, למרות שכולם מנסים להשתיק אותה.


ואז וילאנובה נאלץ לפרוש (שיהיה בריא) וטאטה מרטינו הגיע לאמן לראשונה באירופה. הוא לא רגיל למנטאליות, הוא עדיין לומד, טוענים. אבל העובדות מאוד פשוטות: הארגנטיני חזק בתמונת האליפות, מועמד רציני לזכות בצ'מפיונס ויהיה בגמר הגביע. וכל זה בשנת בכורה. לא בטוח שזה מספיק לאנשים מסוימים, אבל עם עובדות קשה להתווכח.


ברצלונה לא התחתנה עם האליפות בספרד ולא חתמה קבע בגמר ליגת האלופות. גם לה מותר לא לזכות, גם עליה אפשר להתעלות. כשאוהדים מתרגלים לקו מסויים, הם לא מוכנים לקבל מעידות. בארסה הגדולה כבר לא תחזור. אבל זה לא אומר שאנדרס אינייסטה שכח לכדרר, שצ'אבי איבד את הטאץ' וליאו מסי – מתקשה ככל שיהיה – לא ימשיך להיות מהכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה. זמנים עוברים, סגלים מתפוררים, ויקטור ואלדס וקרלס פויול לא יהיו בשנה הבאה, אבל המועדון לא יחזור להיות בינוני כמו בתחילת שנות האלפיים. התחליפים יהיו הולמים, כמו ניימאר, מארק אנדרה טר-שטגן ועוד שמות שרק חולמים להגיע לקמפ נואו. גם השחקנים בקבוצה, כמו אלכסיס סאנצ'ס השנה לדוגמא, עוד עשויים לפרוץ.

בארסה תתקשה לשמור על שליטתה, אבל מצד שני קיבלנו ריאל מרגשת, אתלטיקו עיקשת ובאיירן כותשת. במילים אחרות, הפוטנציאל לעוד קרבות בלתי נשכחים לא רק שנשאר, הוא מתעצם. השורה התחתונה היא שקובעת: בארסה עדיין מועמדת לגיטימית לזכייה בצ'מפיונס וכמו שריאל פתחה חלש, התחזקה ויריבותיה נחלשו, יש עוד מספיק זמן לעוד טוויסט דרמטי. אז לפני שאתם מוציאים את החרבות והאקדחים ומפנים אותם לכיוון ברצלונה, לא יהיה עדיף להשתמש בהם בתור אביזרים לתחפושת? בכל זאת, עוד שנייה פורים.