שדרוג ששווה אליפות?
אחרי שזכה במקום הרביעי עם סכנין, נחת אלישע לוי במכבי חיפה, והפתיע כשצרף אליו את ליאוניד קרופניק וג'ון קולמה. מה החלק של השלישייה הזו באליפות המתקרבת של הירוקים?
הרבה רבות הורמו הקיץ לנוכח המינוי של אלישע לוי למאמן מכבי חיפה, ועוד יותר כשהסתבר מיהם שני שחקני הרכש המרכזיים שבחר לצרף: הבלם ליאוניד קרופניק והקשר ג'ון קולמה, ששיחקו תחתיו בבני סכנין. רגע לפני המשחק מול האקסית, שיכול להכריע אם העונה הזו תסתיים בתואר הנכסף או בעוד שהות חסרת תכלית בצמרת הטבלה, זה הזמן לבחון את העונה הראשונה שלהם על הבמה המרכזית, ולאן הם ממשיכים מכאן.
אלישע לוי
אלישע לוי הוא המאמן הכי פחות מוערך בישראל. לכן, כשחיפה ניצחה והפגינה כדורגל טוב, זה היה בזכות קטן ובוקולי, וכשהיא שיחקה חלש זה היה כי מדובר במאמן של קבוצות קטנות, בעל אופי רכרוכי וחוסר יכולת לבחור זרים. סוג של אנטיתזה למאמן הפועל תל אביב אלי גוטמן, שמקבל את כל הקרדיט על ההצלחות ואת מלוא ההנחה על כישלונות, כי "זה הסגל שיש לו" ולפני שנה הוא "הציל את הקבוצה שהיתה כבר עם רגל וחצי בלאומית".
אבל כשמסתכלים על תנאי הפתיחה של אלישע בחיפה ומבינים על כמה מכשולים הוא דילג, רואים שהוא בהחלט מועמד ראוי לתואר מאמן העונה. חיפה היתה קבוצה חסרת ביטחון, עם יניב קטן כבוי ועצוב, חלל עצום בעמדות מפתח בהגנה ובקישור ופציעה לא קצרה של ניר דוידוביץ' במהלך העונה. וכאילו לא די בכל אלו, הנשיא יעקב שחר העדיף אותו על פני אליל יציע ג', ראובן עטר.
אבל אלישע הצליח, לא מעט דווקא בזכות האופי השקט שלו, והמבחן הגדול הבא שלו יהיה בבעיות בהן בכל זאת נכשל העונה. הזרים שלא ממש מועילים ולא יוכלו למשוך את הקבוצה בליגת האלופות, חוסר ההצלחה במשחקים מול קבוצות הצמרת בארץ, והקידום של שחקנים שעדיין תקועים כמו שלומי ארביטמן וליאור רפאלוב. אם אלישע לוי יצליח לעבור גם את המשוכה הבאה, והוא בהחלט ראוי להזדמנות הזאת, הוא יתפס כבר כמאמן ליגה מצוין.
ג'ון קולמה
רוני לוי רצה להביא את הקשר הקולומביאני לחיפה כבר בינואר 2008, אבל בסוף הוא נחת בה רק הקיץ, תמורת 400 אלף דולר שקיבלה בני סכנין. שני המאמנים ראו בעיני רוחם את ה"גרזן" שלהם בקישור האחורי, זה שחלוצים יריבים יפחדו להתקרב אליו, שיהרוג כל התקפת יריב, יקרא היטב את המשחק ויסכן את השער מהגל השני. משהו כמו דרק בואטנג, גל אלברמן או חאבייר דירסאו בימיו הטובים.
קולמה הוא שחקן מאוד אגרסיבי, תשאלו את גוסטבו בוקולי שפעם התעמת איתו בעקבות תיקול קשה במהלך אימון. אבל עם כל ההערכה והאהבה שהוא מקבל מהקהל של מכבי חיפה, שרואה לוחם אמיתי אחרי הרבה פרימדונות שעברו בקבוצה בשנים האחרונות, מדובר בשחקן עם לא מעט מגבלות. הוא לא מאיים בכלל על השער, הטכניקה שלו בינונית, הוא נוטה לאבד כדורים ובשל כך לבצע עבירות באזורים מסוכנים, ומרבה לספוג כרטיסים צהובים (10 העונה).
כשמחשבים את הפלוסים מול המינוסים, המסקנה היא בלתי נמנעת: חיפה חייבת קשר אחורי טוב יותר בעונה הבאה. ג'ון קולמה הוא שחקן ליגה סביר, אבל לא מספיק טוב כדי להביא את חיפה למשהו בליגת האלופות. במיוחד כשלידו משחק בירם כיאל הצעיר, שחייב קולגה הרבה יותר אחראי ואיכותי מקולמה, כדי שיעזור לו להתקדם.
ליאוניד קרופניק
אם לגבי השניים האחרים עוד ניתן להתווכח, קרופניק הוא סוג של קונצנזוס: הוא לא מספיק טוב, אפילו לא בשביל הליגה שלנו. מדובר אמנם בבלם מהיר, שמחפה בכך על האיטיות של חברו להגנה דקל קינן, אבל עם משחק ראש בינוני, חוסר אחריות ונטייה לטעויות מטופשות, לא פלא שהוא עלה לירוקים בלא מעט נקודות העונה (בעיקר בהפסדים המביכים לקרית שמונה ומכבי פתח תקווה).
קרופניק הגיע לארץ ב-2005 למשחקי המכבייה, ואחרי שהוחתם בנתניה של עטר עבר עם המאמן למכבי הרצליה. אחרי כמה חודשים בממלכת שיימן, עבר הבלם לבני סכנין בליגה הלאומית, ושיחק בה שתי עונות. כשהגיע לחיפה בתחילת העונה, רבים ביציע דיברו על הדרכון הישראלי שפתח לו את הדלת, ועל החתמה שנועדה בעיקר להנמיך ציפיות. בעיקר כשלירוקים יש עדיין זיכרון מתוק מתקופת אריק בנאדו, שלנעליו אמור היה קרופניק להיכנס והיכשל.
גם אלישע לוי הבין שעשה טעות כשהביא איתו את הבלם מסכנין, והודה בכך בעצם החתמתו בינואר של אנדרסון ווסט (שהפך לכישלון גדול עוד יותר), למרות הצורך בחיזוק ההתקפה. כדי להצליח להעפיל לליגת האלופות, חיפה לא יכולה להסתפק ברופניק בן ה-30. אולי הגיע הזמן להחזיר את אריק בנאדו?