את מפחידה אותי

"אתה בפאניקה", אמר לי העורך בנחרצות בעוד שיחת טלפון שגרתית בינינו. "אני?! בפאניקה?! למה שאני אהיה בפאניקה?!", היתממתי. "הפועל תל אביב מלחיצה אותך", הוא הסביר. "עזוב אותך, אני אוהד מכבי חיפה, אנחנו ווינרים, שום דבר לא מלחיץ אותי", השבתי. כשהסתיימה השיחה וסגרתי את הטלפון, זה פתאום נחת עלי: אלוהים ישמור, הוא צודק. אני באמת בפאניקה.

בפעם הראשונה בחיי כאוהד כדורגל אני בפאניקה. כאוהד מכבי חיפה, אני לא רגיל ללחץ הזה, למאבקי האליפות הצמודים הללו. אצלנו יש או עונות פיננסיות או עונות פנטסטיות; פער של 15 נקודות במקום הראשון, או פער של 15 נקודות מהמקום הראשון; אליפות כבר בפגרת החורף, או מאבק על מקום באינטרטוטו מחודש מרץ. אבל ראש חץ בצמרת? סטטוס-קוו? הפרש חד ספרתי מהמקום השני?

למכבי חיפה אף פעם לא היו משחקי עונה אמיתיים, כאלה שכמו שמבטיחה הקלישאה הם באמת על 6 נקודות. בפעם האחרונה שהיינו בקרב צמוד כזה, הסגל שדפק הופעות בצ'מפיונס ליג הצליח לאבד את האליפות למכבי תל אביב של ראובן עובד וברוך דגו. עכשיו, מחכים לנו בפינה ערן זהבי ומהראן לאלה. הנקודה מתחילה להתבהר, לא?

אני בפאניקה כי מכבי חיפה, הקבוצה שלי, לא מריחה כמו אלופה אמיתית. הקבוצה שפעם היתה דופקת שלישיות במשחקים המכריעים, פתחה השנה את הבית כדי לאפשר לשלו מנשה ונתניה להדגים לנו את ריקוד "נעל הטלפון" בקרית אליעזר. פעם שיחקו אצלנו כוכבים כמו יעקובו, בניון ורוסו. העונה נתקענו עם ראספורד שמזכיר את ווילפרד מוגאי , בירם כיאל שבטוח שהוא מראדונה אבל מזכיר יותר את יוסי גורדנה, רפאלוב שמתעסק יותר עם הג'ל בשיער מאשר בכדור ועוד לא הזכרתי את העובדה שהבלם שלנו זה קרופניק. צריך יותר מזה בשביל לחשוש?

גם המשפט שמבטיח "עוד 21 נקודות בקופה" מכניס אותי לפאניקה, כי הפור שלנו על הפועל תל אביב הוא שתיים בלבד; בגלל שאנחנו עוד צריכים לשחק מול שלוש "הגדולות", וזה הולך לקרות בשלושת המחזורים האחרונים – אלה שהלחץ בהם מפריד את הווינרים מהילדים; כי הקבוצה שלי לא דורסת, לא מוכשרת, לא מאיימת ופשוט לא נראית כמו אלופה שבדרך.

מלחיץ אותי שהשופטים התחילו לעזור להפועל תל אביב, שהיא גם ככה קבוצה יותר טובה מאיתנו; שכל ניצחון שלנו הוא כמו לידת עכוז; מכל יום שעובר העונה, מכל דקה, מכל משחק. גם המשחק בבלומפילד מול מכבי תל אביב מכניס אותי לפאניקה. בעצם, קבלו ביטול, זאת מכבי תל אביב. יש גבול גם לפאניקה.