זרים במלכודת

מאמנים זרים לא מצליחים בישראל, ועם העובדה הזו קשה להתווכח. מריצ'רד נילסן ודושאן אוהרין עד לואיס פרננדס ולותר מתיאוס, הניסויים הללו מגיעים די מהר למקומות שמביכים את כל הצדדים המעורבים בהם. על נילסן ואוהרין אמרו שהם לא מודרניים, למרות שהובילו את נבחרות בינוניות להישגים מדהימים. פרננדס ומתיאוס הפכו במהרה לפלייבויס שמעבירים אימונים בפלאפון מהאומן 17, לפחות בעיני התקשורת הישראלית ויושבי היציעים. כי אם אלוהים החליט שאנחנו העם הנבחר, והמוח היהודי ממציא לנו פטנטים, מה באמת נשאר לנו ללמוד מהאירופאים המוזרים האלה?

מכבי נתניה מול מכבי חיפה, 20:50, ישיר בערוץ 10 ובעמוד המשחק המרכזי של ספורט nana10

האכזבה של אוהרין

אם נחפש מחנה משותף אחד, שמסמל את כל הכישלונות של המאמנים הזרים שעברו בישראל בעשור ומשהו האחרונים, נגיע תמיד לחדר ההלבשה. אצל נילסן בנבחרת נשמעו דיבורים על "כדורגל אנגלי של הרמות מהאגפים". ולמרות שהמאמן הדני, ג'נטלמן עד הסוף, מעולם לא יצא נגד השחקנים שלו בפומבי, היה ברור לכולם שהתדרוכים הטקטיים של אלוף אירופה לשעבר נופלים על אוזניים מזלזלות של השחקנים בכחול-לבן. אצל דושאן אוהרין, שהגיע למכבי חיפה אחרי שכמעט לקח את יורו 96 עם נבחרת צ'כיה, התופעה הגיעה לממדים של ביזאר אמיתי. באירופה, הירוקים עברו עונה מופלאה והגיעו לרבע גמר גביע המחזיקות אחרי ניצחון על פריס סן ז'רמן. בישראל, הפסדים מביכים להפועל בית-שאן והפועל ירושלים, ואחריהם הדחה משפילה מהגביע אחרי תבוסה ביתית 5:1 לבית"ר ירושלים. כך הסתיימה דרכו של אוהרין בישראל, כשהוא משאיר אחריו חדר הלבשה רעיל, שגם הביא להדחתו של אלי כהן שנה מאוחר יותר.

הטמפרמנט של פרננדז

נתעלם מהאפיזודות החולפות של טון קאנן ואוסי ארדילס בישראל, ונתרכז בשני שחקני עבר גדולים שלא זכו לכבוד מספיק בישראל כמאמנים: לואיס פרננדז ולותר מתיאוס. הראשון רצה להיות מנג'ר וסיים מאמן, השני מאמן שהוא בעצם מנג'ר. הצרפתי הכריזמטי הגיע לבית"ר ירושלים בנובמבר 2005, מעט אחרי שנרכשה על ידי ארקדי גאידמק. למרות שבית"ר ירושלים נראתה טוב בתקופתו, הוא זכה למספר שיא של קיטונות בוז וביקורת, ולא ממש שתק בתגובה. אף אחד לא הצטער במיוחד כשפוטר, וגם במקרה שלו הקדנציה הקצרה התאפיינה בהדלפות בלתי פוסקות מחדר ההלבשה. עונה לאחר מכן, כשארקדי גאידמק קנה את כל הכדורגל הישראלי ואחותו, והחליף את אוסי ארדילס שהובא רק חודשים קודם לכן ביוסי מזרחי, בית"ר השיגה סוף סוף את האליפות.

מתיאוס און-ליין

לותר מתיאוס מקבל גב גדול מבעלים שמעריץ אותו, אחרת גם הוא היה כנראה כבר בחוץ. לפחות כשחקן, מדובר בשם הכי גדול שהיה פה, אבל רקורד האימון של מתיאוס לא מספיק לשחקנים של נתניה ולעיתונות הישראלית. מעולם לא היתה קבוצה בארץ, אולי חוץ ממכבי תל אביב של קלינגר, שניהלה את היום-יום שלה מעל דפי העיתונים כמו מכבי נתניה של השנה. הכל, כמובן, מגיע אלינו מפי "שחקן בכיר", "מקורב" או משהו בסגנון. דבר אחד בטוח – אף שחקן בנתניה, בכיר או לא בכיר, לא למד בחייו עשירית ממה שמתיאוס, קפטן אלופת העולם לשעבר, הספיק לשכוח. אבל במקום לקפוץ על ההזדמנות להתקדם תחת ידו של איש מקצוע שיודע איך כדורגל אמיתי אמור להראות, הם צוחקים על השאלונים שהוא מחלק להם, ומדליפים. שוב ושוב. אולי אם נתניה תנצח בפעם השניה העונה את מכבי חיפה, ניתן לו כמה ימים של שקט. עד השבת הבאה.

רוצים לדעת מה יקרה במשחק? משחק השבת יספר לכם