ילדים, רדו מהעץ

היריבות הכי מרה בליגת העל בכדורגל, בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב, הן מבחינה היסטורית והן מבחינה פוליטית, הסתיימה אתמול בניצחון של האדומים, כלומר בהפסד של הצהובים. שני המאמנים הביטו על חצי הכוס המלאה, שבאנלוגיה לעולם המתכות היא רק צד אחד של המטבע. ראובן עטר התרשם מהיכולת הטובה של השחקנים שלו, שנתנו את התצוגה הטובה ביותר שלהם מתחילת העונה. אלי גוטמן היה מבסוט מתוכנית המשחק שכללה צפייה בקלטת של ליברפול נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג', וכמובן מהניצחון היוקרתי, מהנקמה המוכחשת ומשלוש הנקודות שהתווספו לקופה. אלא שהשניים, גם גוטמן וגם עטר, לא שמו לב שהמשחק אמש הוא אבן דרך שלילית בעונה הנוכחית.

הפועל ת"א ניצחה 0:2 את בית"ר ירושלים בטדי. צפו בסיכום המשחק

אצל בית"ר קשה למצוא זווית חיובית. אם במשחק טעון ובתצוגת כדורגל כמעט מושלמת האלופה מצליחה לרדת מנוצחת, כנראה שיש איזשהו קוף קצת יותר גדול מחוסר מזל שיושב להם על הכתף. לקוף הזה קוראים ארקדי גאידמק, כלומר החובות, העיקולים והדמות השנויה במחלוקת של הבוס שלהם. 12 נקודות ההפרש ממכבי חיפה בטח לא יתנו שקט מערכתי, והעובדה שגאידמק הטריח את עצמו לומר מול המצלמות שהוא מרוצה מהמשחק ומעטר, לא משדרת היעדר לחץ אלא להפך. קחו לדוגמה את הגיבוי של רן בן שמעון בדיוק לפני שבוע.

בערב שבו האחיין של הכוכב הגדול בהיסטוריה של המועדון מאפיל על הדוד שלו, במשחק שבו החלוץ המרכזי שלך משחק סטנגה ולקינוח נוגח עם האוזן כאילו מנסה להתחרות בהחמצה השערורייתית של סרגיי צ'ולקוביץ' מבית שאן במשחק השרוכים המפורסם מול אותה בית"ר, במשחק כזה, אם אתה לא מנצח בו, יש לך בעיה. ולבית"ר של ראובן עטר יש בעיה חמורה – היא פשוט אימפוטנטית.

אצל הפועל המצב מסובך אפילו יותר. דווקא בגלל שהאדומים ניצחו. אם מורידים את שני הקשישים, וואליד באדיר ויגאל אנטבי, שניהם בני 34, מההרכב הפותח של הפועל אמש, הגיל הממוצע של הקבוצה עומד על 23. גוטמן ידע היטב למה הוא התכוון כשדיבר על המשחק נגד מכבי פתח תקווה בעוד ארבעה ימים, וטען שהקבוצה שלו צעירה ולא יציבה. הגיל הממוצע של הפועלים מזכיר אומנם את עונת הדאבל המופלאה של לפני תשע שנים, אבל יש הבדל גדול: בשלהי המילניום הקודם היה לקשטן בסיס איתן בדמות קישור ותיק ומנוסה, שכלל בין היתר את פישונט, אבוקסיס והולמאי, בעוד שהצעירים בלילי (חלוץ), כפיר אודי (חלוץ), טועמה (קשר שמאלי התקפי) ועומרי אפק (קשר ימני התקפי) היו הדובדבנים שבראש העוגה. קראו להם התינוקות של קשטן, אבל לפני שתאמצו את ערן זהבי, ביברס נאתכו, אביחי ידין וגילי ורמוט כפעוטות של גוטמן, כדאי לזכור שהוותיק בחבורה הוא שי אבוטבול, שמתקשה לגמור משחק עם אוויר ובטוח לא קורץ מחומרים של מנהיג.

ההפסד של בית"ר והניצחון של הפועל עומדים יד ביד בדרך לעונה שלא תיזכר כמוצלחת באף אחד מהמועדונים האלה. בבית"ר יסמנו "וי" על הצגות מרשימות עד שברוכיאן יגיע להרכב של קשטן בנבחרת, ובהפועל יסמנו "וי" על בניית קבוצה חזקה לעתיד, עד שאבוטבול יפרוש בלי להשאיר חותם על הכדורגל הישראלי. עבור שני המועדונים הכי מרתקים בכדורגל שלנו, מדובר בנסיעה במדרון ללא חגורת בטיחות בדרך להתרסקות טוטאלית בטווח הקרוב. כי ככה זה בזוגיות שבה צד אחד חושב רק על איך שהוא נראה, והשני רק על איך לעשות תינוקות.