צאו מהמחבוא

מכבי חיפה היתה צל של עצמה בשנתיים האחרונות. גם מכבי ת"א לא תמנע את חזרתה לצמרת (20:45, ערוץ 10 ו-nana10). בסיום המשחק, סיכום מיוחד מהאיצטדיון עם ארבל וברקוביץ'

שנים שלא חשו במכבי חיפה כזה סוג של אי-ודאות סביב הקבוצה. מיהם באמת הירוקים של השנה? קבוצת צמרת? קבוצת אמצע טבלה? ומהן השאיפות האמיתיות שלה? אליפות? העפלה לאירופה? אולי סתם עונה פיננסית רגועה, ללא פרשיות מיוחדות. בתקופה בה סימני שאלה מהסוג הזה לא עושים טוב לקבוצות כמו מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, דווקא במכבי חיפה עוד לפני העונה נתנו תשובות ברורות והעניקו שקט למערכת.

השקט הזה, שעושה רק טוב לאלופה לשעבר, יוכל לסייע לה בגיבוש סופי של זהותה האמיתית כבר ביום שני. ניצחון על מכבי תל אביב (שני, 20:45, שידור ישיר בערוץ 10, שידור ישיר ובחינם בספורט nana10, כולל סיכום משחק מיוחד עם יורם ארבל ואייל ברקוביץ'), וכולנו נצטרך להתחיל ולהתרגל לקאמבק של הכרמל. תוצאה אחרת, ובחיפה יוכלו לחזור ולהתחבא מאחורי העמימות אותה אימצו הקיץ, בזמן שעמלו שם בניהול נכון של המערכת, ובמספר מישורים.

בחזרה לקיבוץ

ג'ובאני רוסו, יוסי בניון, איגביני יעקובו, ננאד פראליה, אריק בנאדו, מיכאל זנדברג, עידן טל. בעונות האליפות הקודמות היתה מכבי חיפה קבוצה נוצצת, מלאת כוכבים ומפוצצת בכשרון ואגו. טוב לא תמיד יצא מזה. פראליה לא ידע לקבל ביקורת, בנאדו נזכר כל יומיים שהוא יכול להרוויח יותר ואפילו יוסי בניון הצליח לריב עם האוהדים ביציע ג'. השנה מכבי חיפה נטולת כוכבים, אין בה מעמדות והכי חשוב – אין בה אגו. וההסבר פשוט: קרופניק הוא לא בנאדו, רפאלוב כנראה שכבר לא יהיה בניון ואפילו יניב קטן, שידע ימים של התנהגות ילדותית, הפך לסוג של מנהיג בוגר שנותן לצעירים סביבו להרגיש שווים.

שקט ביציעים

אוהדי מכבי חיפה מפונקים, וזה בטח לא סוד. את רוני לוי שהביא לקבוצה 3 אליפויות הם דרשו להחליף, את אברהם גרנט, שהשיג שתיים אחרי 7 שנים עקרות הם קיללו, וגם יצחק שום, שזכה בהישג היסטורי של העפלה לליגת האלופות, לא זכה ליותר מדי נחת מהיציעים. אז מה נשתנה הלילה הזה? עושה רושם שלאוהדים לקח שנתיים עד שנפל האסימון, אבל היום הם מבינים: מכבי חיפה היא כבר לא הקבוצה הכי טובה בארץ. סביר שהצהרתו של יעקב שחר, דמות שאוהדי חיפה לעולם לא יפסיקו לכבד, לפיה הקבוצה מתחילה תהליך בנייה שעשוי לקחת שנים, גרם גם לשקט ביציעים. וכשהציפיות נמוכות, אפשר רק להרוויח.

בגובה העיניים

אין אוהד של מכבי חיפה שלא הופתע ממינויו של אלישע לוי למאמן. אחרי הכל, מדובר בבחור החביב מ"בית-שאן סרט מלחמה" - מה לו ולמאבקי צמרת או גביע אירופה? אבל כנראה שיעקב שחר ידע משהו שהאוהדים לא, והביא בדיוק את האיש שיישם את תכנית הבנייה שהגה עבור הקבוצה שלו. אחרי שנים בהן שלטו היחס הקר, הדיסטאנס וההתנשאות כביכול של רוני לוי, החליט שחר שהגיע הזמן לנסות את האסכולה השניה. לוי, שמדבר אל השחקנים בגובה העיניים, גם סומך על השחקן הישראלי הצעיר ומעל הכל – משדר שקט. עוד משהו שהיה חסר כל כך בחיפה בשנים האחרונות.

ללא קשר לתוצאת הסיום, המשחק בקרית אליעזר יקבע את זהות מכבי חיפה שנראה השנה. אם הקבוצה תצליח להמשיך בקו שהוביל אותה עד עתה - הסבלנות, השקט, שיתוף הפעולה בין השחקנים וחדוות המשחק – תהליך הבנייה של יענקל'ה שחר עשוי להניב פירות כבר השנה. אם הציפיות הגואות יחזירו את הלחץ, חוסר השקט והאגו – ההפסד יהיה של הליגה כולה. כי עד כמה שהיא גדולה, מספיקה בית"ר ירושלים אחת.