עוד יחזור הניגון

צר לנו, אבל אירועי אמש (ראשון) באיצטדיון טדי היו צפויים כמעט כמו זריחת השמש הבוקר ממזרח להרי ירושלים. בבית"ר ידעו את זה, המשטרה, שנערכה בכוחות מתוגברים כדי להימנע ממחדל דומה לזה שקרה בדיוק באותו אירוע לפני שנה, התכוננה לזה, ולא נופתע אם רבים מאוהדי הכדורגל שצפו במשחק בטלויזיה המתינו גם הם בדיוק לרגע הזה.

פריצת הקהל אל הדשא במשחקי אליפות בישראל הפכה כבר מזמן מאקט שמבטא שמחה ספונטנית לפעולה מסוכנת ולעיתים אלימה, שחוצה קהלים, צבעים ואלופות. לכן, קשה היה לצפות להתנהגות אחרת דווקא מאוהדי המנורה, אלה שמתגאים בכוונה ההיסטורית "לשרוף את המועדון", שורקים בוז באלפיהם בדקת דומיה לזכר ראש ממשלה שלחם כל חייו למען עירם, ופצעו רק לפני שנה שניים מצעירי אוהדיהם במהלך אותה חגיגה בדיוק.

גם הפעם, ולמרות ההצהרות המפוצצות שתשמעו בימים הקרובים מצד אנשי הקבוצה, ההתאחדות והממשלה, קשה לנו להאמין שתמונות האליפות הבאה יהיו שונות. לא אצלנו, ממלכת ה"סמוך ויהיה בסדר", זו שהעבר והזיכרון משמשים בה נחלה לטרחנים, במקום כלקח לבאות.