הכספי מדבר: אי אפשר לקחת ממנו את תואר ספורטאי השנה

כדורגלנים וכדורסלנים ישראלים, גם אם הם מצוינים בתחומם, עדיין זניחים למדי מבחינת דירוגם הבין-לאומי. ספורטאים ישראלים שמצטיינים בענפים אולימפיים, גם אם הם מהטובים בעולם בתחומם, כמעט אף אחד בעולם לא מכיר אותם. לכן דירוג זה מתחשב גם בפרמטרים כמו פופולאריות של ענף ויוקרתו בבואו לדרג את עשרת הישראלים הטובים ביותר בשנת תש"ע.

10. יעקב תומרקין

 

למה לא: עדיין נער.

למה כן: שתי מדליות כסף באולימפיאדת הנוער בשחייה הן הישג עצום. תומרקין, אולי אפילו יותר מגל נבו, הוא בעל הסיכוי הגדול ביותר לזכות במדליה אולימפית ראשונה לישראל בבריכה. ולמעט מקצועות מסוימים באתלטיקה קלה, אין מדליה אולימפית יוקרתית יותר מאשר בשחייה.

 

9. גידי קליגר

 

למה לא: מתחרה בענף די איזוטרי בעולם הספורט.
למה כן: כי בלי אודי גל, הפרטנר שלו במשך קרוב ל-15 שנים, הצליח לזכות במדליית כסף באליפות אירופה כאשר מצוות אליו ספורטאי שכבר התייאש משייט תחרותי והחל לאמן (ערן סלע). למרות שגל זכה להרבה יותר פרסום והכרה בזמן שיתוף הפעולה, נראה כיום כי דווקא קליגר היה המוכשר מבין השניים.

8. אלכס שטילוב

 

למה לא: היה פצוע ולא התחרה במשך הרבה מאד חודשים.
למה כן: התעמלות קרקע היא מהמקצועות היוקרתיים והנצפים במשחקים האולימפיים ושטילוב זכה במדליית ארד באליפות אירופה.

7. דודו אוואט

 

למה לא: לא זכה העונה באליפות, גביע או רשם הישג יוצא דופן עם הנבחרת.
למה כן: עזר להוליך את מאיורקה למקום החמישי בספרד, באחת משלוש הליגות החזקות באירופה. בליגה ההתקפית ורוויית הכשרון ספג אוואט 44 שערים בלבד ב-38 משחקים. רק השוערים של בארסה, ריאל ו-ולנסיה ספגו פחות ממנו.

 

6. איתי שכטר

 

למה לא: כבר בן 23 וחצי ועדיין לא יצא לאירופה. גם לא הותיר שום חותם בנבחרת ישראל.
למה כן: בעונתו הראשונה בהפועל תל אביב כבש 31 שערים, הצטיין באירופה ובליגה, והיה אחד החשובים והכריזמטיים בקמפיין הדאבל המזהיר.

5. דימה קרויטר

 

למה לא: בן 17 בלבד, מתחרה בקטגוריית נוער.
למה כן: המחשבה שישראלי זכה במדליית זהב באולימפיאדת הנוער במקצוע יוקרתי כקפיצה לגובה היא כמעט בלתי נתפשת. קרויטר גם מביא איתו סיפור אנושי, סטאר-קוואליטי וכריזמה שאין כמעט לאף אחד ברשימה.

 

4. נמרוד משיח

 

למה לא: הפסיד את אליפות אירופה לשחר צוברי.
למה כן: מדליות כסף וארד באליפויות העולם. מביא על בסיס כמעט קבוע תוצאות טובות יותר משל צוברי, המדליסט הישראלי היחידי בבייג'ין.

3. גילי ורמוט

 

למה לא: עדיין לא עשה דבר בנבחרת.
למה כן: שיחק כמו קוסם בליגה שהיא אנטי-קוסמות במהותה. הישראלי הטוב ביותר של הפועל תל אביב והכדורגל הישראלי בעונה האחרונה.

 

2. גל נבו

 

למה לא: מדליית ארד באליפות אירופה כאשר יש מדליסט זהב (צוברי) שאפילו לא נכנס לרשימה.
למה כן: הישראלי הראשון שזוכה בשתי מדליות ומעפיל לשישה גמרים באליפויות אירופה בשחייה באותה שנה. קבע את התוצאה הרביעית בכל הזמנים ב-400 מ' מעורב אישי. קרוב מאוד לקיבוע מעמדו כשחיין הישראלי הגדול בכל הזמנים.

 

1. עמרי כספי

 

למה לא: שיחק בקבוצה שסיימה עם מאזן איום (57:25) ואפילו לא נבחר בין עשרת הרוקיס המצטיינים של העונה.
למה כן: כי ה-NBA היא הרבה יותר גדולה מכל מה שיש כאן, כולל הליגה שבה משחק דודו אוואט (במיוחד אם הקבוצה היא מאיורקה). במשך 61 שנות עצמאות לא שלחה ישראל שחקן ל-NBA, פרט מביך ומביש לנוכח הפופולאריות העצומה של המשחק בארץ. כשיש שחקן ששובר את המבוכה/בושה הזו ועוד עושה זאת בצורה כל כך משכנעת, מפתיעה ומעוררת הערכה, אז קיבינימט - מגיע לכספי להיות ספורטאי השנה.