היו לראש: חמשת ספורטאי השנה העברית האחרונה

תשע מדליות קטפו בשנה האחרונה ספורטאי ישראל בענפים האולימפיים השונים. ביחד עם חזרתה לפסגה של שחר פאר, אפשר לתחיל לעלות את רף הציפיות לקראת לונדון 2012. על חמשת התפוחים בדבש של תש"ע

מעיין משיח, שחר פאר וגל נבו
מעיין משיח, שחר פאר וגל נבו | צילום: ספורט 5

5. אליס שלזינגר
ג'ודו הוא דווקא ענף ספורט שצועד לאחור בשנים האחרונות. מסוג של מעצמה שהצמיחה שלושה מדליסטים אולימפים ואלופי אירופה, הפכה ישראל למדינה די דלילה ברמות הגבוהות של הג'ודו. בגברים זהו זאבי לבדו שבקושי נושא את הלפיד ובנשים יש גם ג'ודאית אחת בכירה. אליס שלזינגר לא נראית כמו ספורטאית-על. היא לא יעל ארד, שהייתה גדולה, חזקה ומרשימה. שלזינגר מאוד נמוכה ונראית גם די קטנה, אך מבחינת עוצמות וכשרון היא הגדולה ביותר מאז ארד. שלזינגר היא ג'ודאית של שכל ולחימה, טכניקה ומוסר עבודה. אז אולי היא לא נראית כמו ספורטאית אולימפית בכירה, אך היא בהחלט כזו. השנה, בתש"ע, היא זכתה במדליית זהב באליפות אירופה עד גיל 23, שהגיעה אחרי שתי מדליות ארד באליפות אירופה ועולם ב-2009. שלזינגר, בת 22 בלבד, תתחרה השבוע באליפות העולם ביפן. מדליה שם והיא בפירוש אחת משלוש התקוות הבכירות למדליה בלונדון 2012.

4. דמיטרי קרויטר
יש אי נוחות מסוימת מהכללת ספורטאי נוער, בן 17, ברשימה של ספורטאים בוגרים. אך הספורטאי הזה זכה בזהב באולימפיאדת הנוער, והוא עשה זאת בענף שבניגוד לאחרים שבהם הישראלים מצטיינים, הוא מאז'ורי. קשה לחשוב על דבר חשוב יותר במשחקים האולימפיים מאתלטיקה קלה ואין ספק כי הקפיצה לגובה היא מהמקצועות היוקרתיים בתוך התחום. לישראל אין מסורת בקפיצה לגובה. הישראלים אינם זן אתלטי במיוחד והאמת היא שאנחנו די גרועים בכל הקשור למלכת הספורט. גם קרויטר, כמו שני הקופצים לגובה המצטיינים לפניו (מאטוסביץ' ופאלי) הוא מהגר מחבר העמים. שניהם היו מעולים, אך נדמה כי קרויטר אף מוכשר מהם. ההישגים שלו בגילאי הנוער חסרי תקדים וגם הכריזמה של הנער מדרום תל אביב מאפילה על זו של כל ספורטאי אולימפי אחר.

יש לו את זה לדימה. הוא תמיד מדבר לעניין, חכם, ורבאלי, רגיש. ולפני כל תחרות הוא מבקש מהעסקנים הבכירים, העיתונאים ודרכם לכלל הציבור: "אני רק מקווה שתמשיכו לאהוב אותנו גם אם לא נחזור עם הישגים". קרויטר יודע מה הוא שח. במדינת הפטריוטיות בגרוש ומבחן התוצאה ספורטאי אולימפי לא מעניין כאן אף אחד אם הוא מפסיק לספק שיאים או מדליות. ולראיה: ניקי פאלי. פאלי עדיין לא גמר את הסוס והוא צפוי להתחרות בשנים הקרובות מול קרויטר. שניהם בנים לאמהות שהגיעו ארצה כמהגרות עבודה. במדינה שלנו, גם הישגים אדירים של קרויטר או של פאלי לא ישנו את המציאות: נמשיך לגרש.

 

נהשבוע חזר עם מדליית ארד מאליפות העולם לגלשנים מדגם ניל פרייד, שנה לאחר שזכה במדליית כסף. ואולי גדול ההישגים של משיח הוא היתרון הזמני שיש לו על שחר צוברי, המדליסט היחיד מבייג'ין ואלוף אירופה המכהן. אבל באליפויות עולם ובתחרויות הגדולות בסבב העולמי התוצרת של משיח עולה בצורה משמעותית על זו של צוברי. שייט הוא כנראה ענף הספורט ההישגי בישראל. זה עדיין לא הופך אותו לפופולארי. מרבית חובבי הספורט במדינה, וכמובן כלל הציבור, הם נטולי מושג ירוק בתחום. יש לכך חשיבות, גם אם שייט כמו גל פרידמן מביא לכאן מדליית זהב. שייט אינו ספורט אולימפי מאז'ורי, לא ניתן לצפות בו בטלוויזיה, ולכן ההישגים הגדולים שלנו בשיט צריכים להיכנס לפרופורציה הנכונה. אך הם עדיין מרשימים. והשייט המרשים בישראל הוא נמרוד משיח, בחור צעיר ומקסים, שחורש את כל העולם עם מאמנו גל פרידמן (המממן: עדי שטראוס), במטרה לרדוף אחר החלום: מדליה אולימפית, אולי זהב.

2. גל נבו
השחייה הישראלית עוברת שדרוג משמעותי ועקבי תחת ניצוחו של המאמן המצוין ליאוניד קאופמן. תש"ע היא שנת שיא עם שישה גמרים ומדליה אחת באליפות אירופה לבריכות קצרות באיסטנבול, וחמישה גמרים נוספים ועוד שתי מדליות בתחרות החשובה יותר, אליפות אירופה בבודפשט. שתיים מתוך שלוש המדליות שייכות לגל נבו, שחיין המעורב מקיבוץ חמדיה שמתאמן ולומד כיום במכללת ג'ורג'יה טק. נבו, בן 23, מדורג כיום שישי בעולם ב-200 מעורב אישי, אך קאופמן טוען כי "הפוטנציאל שלו ב-400 מ' מעורב אפילו יותר גדול. המטרה שלנו בלונדון היא להגיע לשני גמרים אולימפיים".

להגיע לגמר אולימפי במקצוע יוקרתי כשחייה שווה ואולי אף מאפיל על מדליה בהרבה מאוד ענפים אחרים. בינתיים, איתן אורבך הוא השחיין הישראלי היחיד שהעפיל לגמר אולימפי במקצה אישי (100 מ' גב בסידני 2000). נבו, בניגוד לאורבך, מצטיין בכל ארבעת הסגנונות ואם אכן ימלא אחר המטרה שהציב לו קאופמן, הוא יהיה השחיין הישראלי הגדול בכל הזמנים. סביר מאוד שהוא כזה כבר עכשיו. "לגל אין את הנתונים הפיזיים הכי טובים לשחיה", מציין קאופמן, "אולי הוא לא מספיק גדול והגוף שלו לא מספיק אלסטי, אבל כשגל מתקרב לאדן הזינוק הוא נהיה מכונה. הוא מסמן לעצמו מטרה וכמעט תמיד עומד בה ואפילו מתעלה עליה. צריך בשביל זה אומץ לב וחוכמה. גל בונה את המשחה שלו כמו שחמטאי. אני מכנה אותו 'קספארוב של השחייה'".

 

1. שחר פאר
פאר אולי אינה הספורטאית הכי כריזמטית בישראל וגם סגנון המשחק שלה אינו נוטה להרהיב. אך היא עושה את מה שהיא עושה, ובהצטיינות, בענף הספורט שהוא בהפרש גדול הפופולארי מבין כל אלה שצוינו כאן: טניס נשים. פאר היא ככל הנראה הספורטאית הישראלית המפורסמת בעולם, מקדימה גם את יוסי בניון ועמרי כספי. את שנת תש"ע היא החלה כאשר היא בנקודת שפל, מדורגת 64 בעולם, והיא מסיימת אותה במקום ה-19. היא זכתה השנה בשני טורנירים (גוואנז'ו וטשקנט), העפילה לגמר (הובארט), חמישה חצאי גמר, והופיעה בשתי שמיניות גמר בגראנד סלאם (ווימבלדון ו-US OPEN). והיא המשיכה להצטיין גם לאחר שנפרדה מהמאמן שקידם אותה באופן דרמטי, פאבלו ג'יאקופלי.

פאר, בת 23, נושקת לטופ של הטניס העולמי. לא בטוח אם תיכנס אי פעם לטופ 10, אך היא קרובה לשם כבר הרבה מאוד זמן. היא בטוח תמשיך להילחם וכנראה גם למצות מעצמה את המקסימום. מדהים איך עם כשרון מוגבל יחסית הספורטאית הזו הצליחה להרוויח 3.24 מיליון דולר רק מתחרויות. כסף לא יענה על הכל וגם פופולאריות הענף אינה הפרמטר היחיד. אך שחר פאר היא פייטרית שנוסעת ברחבי תבל ונאבקת מול גדולות עולם, בספורט המבוקש ביותר, שבוע אחר שבוע. קשה מאוד לטעון שהיא לא הספורטאית מס' 1 בישראל.