טיפול זוגי

בתחילת חודש מאי השנה, חזרו אנדי רם ויוני ארליך לשתף פעולה בטורניר הצ'לנג'ר על שם ליאור וישינסקי ברמת השרון. יוני בדיוק התאושש מפציעה במרפק שניטרלה אותו במשך 8 חודשים, והכל נראה מוכן לחזרתו של המותג "אנדיוני", עליו עמל עם אנדי במשך שש שנים. אבל זה כבר לא היה זה.

מכל הצחוקים והדאחקות שאפיינו את הזוג הכי ישראלי שיש, נשארו שני שחקנים מנותקים אחד מהשני, ששומרים מרחק בין משחקים ולא מדברים על המגרש פרט להחלפת הוראות יבשות. אחרי הפסד במשחק הגמר לזוג יריבים אנונימיים, יצא המרצע מן השק. אנדי הודיע ליוני שאת המשך העונה הוא יעשה עם מקס מירני מבלארוס. ארליך זעם. "אם אתה רוצה לפרק את החבילה בשביל מירני, אז תשחק איתו ותשכח ממני. אני לא מוכן שתשאיר לי את הפירורים", אמר לשותפו לשעבר.

"החיבור הבולט ביניהם אבד לגמרי"

התגובה של ארליך לא היתה המריבה הראשונה בין השניים. רק לפני שנתיים, בטורניר בנגקוק, השניים רבו על המגרש ולא החליפו מילה במשך כמה ימים, אבל הפעם זה היה השבר הראשון. מבחינה מקצועית, אפשר להבין את אנדי, שהתחייב לשיתוף פעולה של שנה שלמה עם מירני, ולגיטימי שידאג לפרנסה וליוקרה שלו. אבל קרה שם גם משהו אחר, אמציונלי יותר, שהביא לפיצוץ של מטענים רגשיים שהיו באוויר הרבה זמן.

ישי צור, פסיכולוג ספורט מהמרכז לפסיכולוגיית ספורט של מרכז הטניס בישראל, מספר שנתק בין השניים בטורניר הצ'לנג'ר ברמת השרון בלט לכל. "כל שפת הגוף שלהם השתנתה", הוא אומר. "החיבור, שתמיד בלט ביניהם, כאילו אבד לגמרי. לא היתה שם הכימיה הזו של מילה טובה כשהולך ודחיפה קדימה כשלא. גם על הספסל בין המשחקונים הם נראו מרוחקים".

אנדי רם ויוני ארליך ידעו הרבה תקופות נהדרות יחד. הם הכירו והפכו לחברים בתחילת שנות ה-90, במסלול המצטיינים במכון וינגייט, אבל התחברו על המגרש באופן די מקרי, כשכל אחד מהם החליט להירשם בנפרד לטורניר הזוגות בווימבלדון 2003, בו הם הפתיעו והגיעו עד לחצי הגמר. החיבור בין השניים הלך והשתפר, הם הגיעו לרבע הגמר באולימפיאדת אתונה 2004, ובתחילת 2008 הגיע רגע השיא: זכיה באליפות אוסטרליה ובטורניר היוקרתי באינדיאן וולס. אנדי, שהחל לשחק בסבב המקצועני כבר בגיל 16, תמיד נחשב למוכשר מבין השניים, בעיקר בשל האתלטיות, המהירות, ההגשה הטובה והאינסטינקטים החדים ליד הרשת. יוני, שנכנס לסבב בגיל 19, תמיד היה בצל. גם בזוגות המעורבים הגיע אנדי להישגים טובים יותר, כשזכה בשני תארי גרנד סלאם תוך קצת יותר משנה, בווימבלדון 2006 עם ורה זבונרבה מרוסיה וברולאן גארוס 2007 עם נטלי דשי מצרפת.

"יכול להיות חיבור מחדש, כמו חזרה לאהובה הישנה והטובה"

האם הקרדיט הגדול יותר שקיבל אנדי, שגם הפך לכוכב תקשורתי, השפיע באופן שלילי על מערכת היחסים שלהם? צור טוען שלא. "טניס הוא משחק מאוד אינדיבידואלי, אבל טניס זוגות הוא שונה. הוא מכניס בשחקן תחושה אחרת, של חלק מקבוצה, משהו שיכול להפוך את הזוג לשלם הגדול בהרבה מסך חלקיו כשכל אחד מביא את התכונות שלו. תמיד עדיף לשחק עם מישהו שמסתדרים איתו מאשר עם מישהו יותר טוב, וככה תמיד היה עם אנדי ויוני. אפילו רוג'ר פדרר לא יהיה בהכרח שחקן זוגות טוב, כי הדינמיקה שונה לחלוטין".

גם העובדה שאנדי הפך לדובר של הצמד, לא בהכרח פגעה ביוני לדבריו של צור: "זה דווקא מתאים לאופי של יוני. הוא טיפוס יותר סולידי ושקט, ולכן תמיד העדיף שאנדי יהיה המתוקשר יותר מביניהם". וככה הם גם תמיד היו על המגרש: אנדי פזיז וספונטני, יוני אחראי וזהיר. מספיק לראות את המהירות בה אנדי ממהר לחדש את המשחק לאחר נקודה, לעומת האיטיות היחסית של יוני.

אלא שעכשיו רבע גמר גביע דיוויס על הפרק, והצמד אנדיוני מנסה לשדר באופן מאולץ חזרה לשגרה. אבל בפועל, האידיליה היא לא מה שהיתה פעם, ומעניין יהיה לראות כיצד יתמודדו השניים בזמן אמת מול קהל של 11 אלף צופים, וצמד רוסי חזק. "יכול להיות כאן חיבור מחדש, כמו חזרה לאהובה הישנה והטובה", אומר צור. "גם האנרגיות של הקהל הישראלי ירימו אותם".

מרגע הפרידה השנה הקפיד אנדי לומר שהשניים יחזרו לשחק יחד בעונה הבאה. אמנם הפציעה הקשה של יוני, ומדובר בפציעה שעלולה לחזור, מקשה על ניבוי מדויק לגבי הקאמבק של השניים לסבב, אבל אין ספק שלמשחק הזוגות מול רוסיה יהיה תפקיד מכריע. "משחק טוב וניצחון בהחלט יכולים להוציא אותם לדרך חדשה, אבל אותי, כפסיכולוג ספורט, יעניין לא פחות איך הם יגיבו דווקא במצבים קשים ובהפסד", אומר צור. "זוהי הדרך הכי טובה לראות מהו באמת טיב היחסים ביניהם".